הוספה קיצור מד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת


פרשת בשלח

ענין ביו"ד נברא העוה"ב שנהנין מזיו ע"י שבא לגילוי דהשגה. עיין בד"ה צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי, ובד"ה מצה זו. לכך נמשך ע"י צמצום וזהו היו"ד. ועמ"ש בד"ה ולא בפ' כי תצא מענין היו"ד. ומ"מ במ"א נתבאר שזה היו"ד אינו העלם גמור אלא ע"ד ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה. וע"ד מי איכא מידי בכתובים דלא רמיזא באורייתא (פ"ק דתענית ד"ט ע"א).

והעוה"ז נברא בה"א אתא קלילא. ועמ"ש מזה בד"ה האזינו השמים, ומ"ש בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא מענין תמונת ה"א ובד"ה מי מנה. ועיין בפרדס ערך עולם. ועיין מזה באג"ה ע"פ ויעש דוד שם:

ב  וצריך להמשיך בחי' י"ה שבהן נבראו העולמות. וזהו: כל הנשמה תהלל י"ה, והיינו ע"י המצות שהן בחי' שעשועים העליונים, וע"כ נקראו דרכי נועם. והן המשכות מבחי' כי עמך מקור חיים, מקור התענוגים שאין התענוג מדבר שחוץ ממנו. רק ממנו נמשך אח"כ ע"י צמצומים להיות נמשך התענוג בחכמה ושאר בחינות עד שנשתלשל וירד להתלבש התענוג בראיה שמיעה כו'. ואין ערוך כל תענוגי עוה"ז אלף שנה אפילו נגד תענוג ג"ע התחתון שעה אחת:

ג  והנה מבואר לקמן בד"ה ואהיה אצלו אמון ענין שאמר דוד זמירות היו לי חוקיך ונענש ע"ז כי שבח זה זהו מצד שהמצות הם רצון העליון אבל באמת זהו עדיין חיצוניותן אבל פנימיותן הוא תענוג העליון וכל מצוה היא המשכת עונג פרטי. ועיין ברבות ר"פ כי תצא ע"פ אורח חיים פן תפלס. וזהו שנקראו המצות דרכי נעם:

ד  וזהו ששת ימים תעבוד דהיינו ע"ד לעבדה זו רמ"ח מ"ע, ועכ"ז ההמשכה היא בהעלם עדיין בבחי' מקיף ובשבת נמשך בבחי' גילוי. וכמ"ש שער החצר הפנימית כו' וביום השבת יפתח. ועיין זח"א ר"פ נח. ועמ"ש לקמן בד"ה וביום השמיני ימול. ולכן שקולה שבת כנגל כל המצות כולן. וזהו שבחול אומרים קדשנו במצותיו ובשבת קדשנו במצותיך:

ה  והנה התפלה נקרא סולם שהוא המחבר העבודה דחול עם ההמשכה דשבת. ובסולם עולים ויורדים בו, שהבירור הנעשה ע"י המצות ביומין דחול עולין למעלה בבחי' מ"ן ע"י הסולם שהוא התפלה הנק': עולת תמיד. וכמ"ש מזה בד"ה את שבתותי תשמרו. ועי"ז נמשך אח"כ ההמשכה מלמעלה למטה ג"כ ע"י תפלת שבת. וזהו ענין שני שבתות כהלכתן מלמטה למעלה ומלמלעה למטה. וזהו שכל עיסקא דשבת כפול זכור ושמור שני כבשים. וכן נאמר על מצו שבת מצוות בשני ווי"ן (בנחמי' סי' ט' י"ד). וכמ"ש בירושלמי ספ"ג דנדרים והוא ענין העליה בסולם והירידה. וזהו ג"כ ענין לחם משנה. וזהו ראו כי ה' נתן לכם השבת - לכם דוקא שלפי ערך מי שטרח בע"ש בבחי' ששת ימים תעבוד כך לפ"ע זה הוא ההמשכה. ע"כ הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים להורות ע"ז שכל עיסקא דשבתא כפול, ומי שטרח בע"ש כו':

ו  וביאור הדברים הנה המצות הן רמ"ח אברים דמלכא. וכמ"ש מזה בד"ה אני ישנה גבי ועשיתם אתם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני. ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה משה ידבר. וענין התפלה הנקרא סולם היינו להיות המשכת מ"ד והוא המשכה חדשה מלמעלה מסדר ההשתלשלות, דהיינו מבחי' כתר ומו"ס שהוא הנמשך ע"י העלאת מ"ן. ועמ"ש מזה בביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע בסופו, ולכן סדר ההשתלשלות הוא מנה"י שבעליון נעשו מוחין לתחתון ושרשו מיחוד חיצוניות חו"ב להיות סדר ההתהוות מאין ליש, אבל עד"מ הלידה הרי ירכיה מצטננות. וכמ"ש מזה בע"ח שער כ"א ספ"ג, כ"א הולד יוצא מהגוף מבחי' ישיבה מלמעלה מבחי' נה"י וכמ"כ המשכת מ"ד. והמשכה זו היא בשבת. אך א"א להיות המשכה זו כ"א ע"י שמתחלה ימשיכו בענין שיעור קומה ע"י המצות. וזהו כי ה' נתן לכם את השבת: