סימן קכג - דיני ערב תשעה באב, ובו ה' סעיפים:
(א) ברית מילה וכן פדיון הבן שחל בערב תשעה באב - עושין הסעודה קודם חצות היום.
(ועי' לעיל סי' קכ"ב סעיף ח'):
(ב) לא יטייל בערב תשעה באב.
ונוהגין שלא ללמוד אחר הצהרים כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב:
(ג) בענין סעודה המפסקת יש כמה דינים:
והמנהג הישר הוא לאכול קודם מנחה סעודת קבע, ואח"כ מתפללין מנחה.
ואין אומרים תחנון משום דת"ב איקרי מועד.
דכתיב: "קרא עלי מועד".
וסמוך לערב יושבין על הארץ, ואין צריך לחלוץ המנעלים.
ולא ישבו שלשה ביחד, שלא יתתייבו בזמון.
ואוכלין רק פת עם ביצה מבושלת קשה וקרה.
וטובלין קצת פת באפר ואוכלין.
וצריך ליזהר להפסיק מבעוד יום.
(אם מותר לאכול אחרי כן, עיין סימן קל"א סעיף י"ב):
(ד) מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי ואירע בו ערב ת"ב, ישאל על נדרו.
ומי שיש לו יארצייט בערב ת"ב, יתנה בפעם הראשונה שלא להתענות רק עד אחר חצות היום, ויתפלל מנחה גדולה, דהיינו חצי שעה לאחר צהרים, ויאכל סעודה, ואח"כ סמוך לערב יאכל סעודה המפסקת:
(ה) בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בת"ב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם ביה"ש: