כד אייר, לט לעומר

מברכים ר"ח סיון.

[4]אמירת כל התהלים בהשכמה.

יום התוועדות.

[1]לשלישי עולה הבעל קורא, ומעצמו.

[2]אומרים אב הרחמים.

אם בחוקתי תלכו, אם זה הוא לשון תחנונים כמרז"ל, שכוונתו הלואי בחוקתי תלכו.

וזה שהקב"ה כביכול, מתחנן לפניהם שישמרו את התורה, זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה.

ועוד זאת אשר בחוקתי תלכו דנעשית הנשמה מהלך.

[3]בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות.

[1][שלישי היינו התוכחה, והוא שלישי כשקורים בחוקותי בנפרד כבשנת הוצאת הלוח, אבל כשבהר ובחוקותי מחוברין, התוכחה היא חמישי. ונראה לכאורה: א', אדמו"ר לא רצה להשתמש אפילו בהמלה "תוכחה", ולכן כתב "לשלישי" ולא "לתוכחה". וב', שהי' בדעתו בעת כתיבת הלוח לשנה ההיא לכתוב עוד לוח לשנים הבאות, ולכן כתב "לשלישי" אף שבשנים אחרות הוא "חמישי".]

[2][בכל שבת אומרים אב הרחמים לפני אשרי בתפלת המוסף לבד כשהוא יום בחודש שלא אומרים בו תחנון. וכשמברכים את החודש ג"כ אין אומרים אב הרחמים. אבל בשבת מברכים חודש סיון אומרים אב הרחמים מטעם שהוא בימי הספירה עדיין, וכמנהגינו שנוהגין מנהגי אבילות אפילו לאחרי ל"ג בעומר. אבל כשמברכים חודש אייר, אף שהוא בימי הספירה, אין אומרין אב הרחמים, כיון שהוא בימי חודש ניסן שאין אומרים תחנון במשך כל החודש]

[3][צריך לעיין מהו הקשר בין קטע זה "בביאת משיח וכו'" להקטע שלפני"ז]

 [4][הוראה לאמירת תהילים והתוועדות בשבת מברכים מביא אדמו"ר בשבת מברכים סיון והובא גם לעיל בשבת מברכים אייר. ובחיפוש מהר לא מצאתי את זה בשבת מברכים אחרות. וצריך לעיין טעם הדבר]