כט ניסן, יד לעומר
הַקְדָּמַת הלקו"ת עַל ג"פ "לְהָבִין עִנְיַן נה"א, הִנֵּה כְתִיב לֹא תֹאכְלוּ" הוּא מַאֲמָר שֶׁאֲמָרוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִפְנֵי הצ"צ, וַחֲזָרוֹ הצ"צ לְפָנָיו, וַיֹאמֶר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: נוּ, הַטְעָמָה? וַיִכְתּוֹב הצ"צ הֲנָחָה עִם הַגָּהוֹת בְּמוּקָּף.
רַבֵּנוּ הִגִּיהַּ הַהֲנָחָה, וַיְצַו לְהַכְנִיס הַהַגָּהוֹת בִּפְנִים הַמַּאֲמָר. ע"פ הַצָּעַת אַאַמוּ"ר בָּחֲרוּ בַּמַּאֲמָר זֶה בְּתוֹר הַקְדָּמָה להלקו"ת.