6 Adar 2 - ו אדר שני

 

ו אדר ב

מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ.

בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו.

תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו.

ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס.

יש נ"א: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה.

בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצ"צ סיפר אשר, בר"ה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש משביעין אותו תהי צדיק וכו', והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.