Enjoying this page?

001 - SHEMINI - LEVITICUS 9:1-16 - שמיני ט:א-טז - ראשון

ויקרא פרק ט

א וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

(א) ויהי ביום השמיני - שמיני למילואים, הוא ראש חודש ניסן שהוקם המשכן בו ביום. ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם[1] (פרק ז):

ולזקני ישראל - להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה, ולא יאמרו מאליו נכנס:

ב וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

(ב) קח לך עגל - להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה:

ג וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃

ד וְשׁ֨וֹר וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֨חַ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם יְהוָ֖ה נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃

(ד) כי היום ה' נראה אליכם - להשרות שכינתו במעשה ידיכם, לכך קרבנות הללו באין חובה ליום זה:

ה וַיִּקְח֗וּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֔ה אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיִּקְרְבוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

ו וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה תַּֽעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃

ז וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וַֽעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַֽעֲשֵׂ֞ה אֶת־קָרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃

(ז) קרב אל המזבח - שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה: "למה אתה בוש? לכך נבחרת!": 

את חטאתך - עגל בן בקר:

ואת עלתך - איל:

קרבן העם - שעיר עזים ועגל וכבש. כל מקום שנאמר: "עגל" בן שנה הוא, ומכאן אתה למד:

ח וַיִּקְרַ֥ב אַֽהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

ט וַ֠יַּקְרִבוּ בְּנֵ֨י אַֽהֲרֹ֣ן אֶת־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם וַיִּתֵּ֖ן עַל־קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֣ם יָצַ֔ק אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

י וְאֶת־הַחֵ֨לֶב וְאֶת־הַכְּלָיֹ֜ת וְאֶת־הַיֹּתֶ֤רֶת מִן־הַכָּבֵד֙ מִן־הַ֣חַטָּ֔את הִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

יא וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

(יא) ואת הבשר ואת העור וגו' - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מילואים. וכולן על פי הדבור:

יב וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת־הָֽעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִאוּ בְּנֵ֨י אַֽהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

(יב) וימצאו - לשון הושטה והזמנה:

יג וְאֶת־הָֽעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

יד וַיִּרְחַ֥ץ אֶת־הַקֶּ֖רֶב וְאֶת־הַכְּרָעָ֑יִם וַיַּקְטֵ֥ר עַל־הָֽעֹלָ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃

טו וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קָרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּֽרִאשֽׁוֹן׃

(טו) ויחטאהו - עשהו כמשפט חטאת:

כראשון - כעגל שלו:

טז וַיַּקְרֵ֖ב אֶת־הָֽעֹלָ֑ה וַֽיַּעֲשֶׂ֖הָ כַּמִּשְׁפָּֽט׃

(טז) ויעשה כמשפט - המפורש בעולת נדבה בויקרא (פרק א):

  1. 1 תיבות אלו (השנויות בסדר עולם) הם מדברי רש"י. (שמיני תשכ"ה, בלתי מוגה) ועיין שם בהשיחה קושיית אדמו"ר מדוע אינו מביא מהתו"כ ומביא מסדר עולם. אמנם רק בתורת כהנים (ספרא) על הפסוק נמצא לשון זה: "נטל עשר עטרות" אותו היום נטל עשר עטרות: ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לראשי חדשים, ראשון לשכון שכינה בישראל, ראשון לברך את ישראל. אבל בסדר עולם אין הלשון "נטל עשר עטרות" ובאמת מונה שם י"א, בנוסף לאלו המנויים בתו"כ גם "ראשון לשחיטת צפון".ואינו בגמרא. וצריך לברר גירסת רש"י שמביא מסדר עולם ומביא הלשון "עשר עטרות". בהשיחה הנ"ל מביא שהגמרא מביא העשר עטרות מהסדר עולם, ולראי מבאים ממימרא שבגמרא ע"ב, ולכאורה הרי זה לראי' להיפך כיון ששם בע"ב מפורש שהוא מסדר עולם ובעמוד א' אינו כתוב שהוא מסדר עולם. וצריך לעיין בכ"ז