Enjoying this page?

007 - SHEMOS/EXODUS - PARSHAS PIKUTEI 40:28-38 - ספר שמות - פרשת פקודי - מ:כח-לח - שביעי

כח וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃

כט וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

ויעל עליו וגו' - אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור. חוץ מאותן שנצטוה אהרן בו ביום. שנאמר (ויקרא ט) "קרב אל המזבח וגו'":

את העלה - עולת התמיד: 

ואת המנחה - מנחת נסכים של תמיד. כמו שנאמר (שמות כט) "ועשרן סלת בלול בשמן וגו'":

ל וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרׇחְצָֽה׃

לא וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃

ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו - יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה. ותרגומו, "ויקדשון מניה". בו ביום, קדש משה עמהם:

לב בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקׇרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃  ס

ובקרבתם - כמו "ובקרבם", כשיקרבו:

לג וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ פ 

לד וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃

לה וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃

ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד - (ת"כ פ' ויקרא) וכתוב אחד אומר (במדבר ז) "ובבא משה אל אהל מועד"? בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם. "כי שכן עליו הענן". אמור מעתה, כל זמן שהיה עליו הענן, לא היה יכול לבוא. נסתלק הענן, נכנס ומדבר עמו:

לו וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃

לז וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃

לח כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהֹוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כׇל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־מַסְעֵיהֶֽם׃

לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם - בכל מסע שהיו נוסעים, היה הענן שוכן, במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע. וכן (בראשית יג) "וילך למסעיו". וכן (במדבר לג) "אלה מסעי". לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות:

חסלת פרשת פקודי