ספר במדבר - פרשת מטות - לא:יג-כד - שלישי

003 - BAMIDBAR - PARSHAS MATOS 31:13-24

דיני טהרה לכלי מתכת אחרי מלחמה בפרשת מטות

Purification Laws for Metal Utensils After War in Parshas Matos

Moshe and Elazar instruct the warriors returning from battle on the laws of purification, including the need to purify themselves and their captives, and to kasher metal utensils acquired from Midian. The passage details both ritual impurity and koshering requirements.

 

יג וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־נְשִׂיאֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

יד וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָֽאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃

(יד) ויקצף משה על פקודי החיל - ממונים על החיל. ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים, שיש כח בידם למחות:

טו וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה׃

טז הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּֽיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּֽעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃

(טז) בדבר בלעם - אמר להם: אפי' אתם מכניסים כל המונות (ס"א האומות) שבעולם אין אתם יכולים להם. שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור? בואו ואשיאכם עצה. אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו'. כדאי' בחלק ובספרי:

הן הנה - מגיד, שהיו מכירין אותן. זו היא שנכשל פלוני בה:

יז וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃

(יז) וכל אשה יודעת איש - (יבמות ס) ראויה להבעל. אף ע"פ שלא נבעלה. ולפני הציץ העבירום. והראויה להבעל פניה מוריקות:

הרוגו - (ספרי) למה חזר ואמר? להפסיק הענין. דברי ר' ישמעאל. שאם אני קורא"הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש וכל הטף בנשים" וגו'  איני יודע אם להרוג (וכל אשה יודעת) עם הזכרים או להחיות עם הטף? לכך נאמר "הרוגו":

יח וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַֽחֲי֖וּ לָכֶֽם׃

יט וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃

(יט) מחוץ למחנה - שלא יכנסו לעזרה:

כל הורג נפש - (ספרי) ר"מ אומר בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר. ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת, כאלו נוגע במת  עצמו. או יכול, אפי' זרק בו חץ והרגו? ת"ל, "וכל הנוגע בחלל". מקיש הורג לנוגע. מה נוגע ע"י חבורו, אף הורג ע"י חבורו:

תתחטאו - במי נדה. כדין שאר טמאי מתים. שאף לדברי האומרים קברי עו"ג אינן מטמאין באהל, שנאמר (יחזקאל לד), "ואתן צאני צאן מרעיתי  אדם אתם", אתם קרויין אדם, ואין עו"ג קרויין אדם. מודה הוא, שהעו"ג מטמאין במגע ובמשא. שלא נאמר "אדם", אלא אצל טומאת אהלים. שנא', (במדבר יט, יד) "אדם כי ימות באהל":  

אתם ושביכם - לא שהנכרים מקבלין טומאה וצריכין הזאה. אלא מה אתם בני ברית, אף שביכם, כשיבואו לברית, ויטמאו, צריכין הזאה:

כ וְכָל־בֶּ֧גֶד וְכָל־כְּלִי־ע֛וֹר וְכָל־מַֽעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־כְּלִי־עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ {ס}

(כ) וכל מעשה עזים - (ת"כ) להביא כלי הקרנים והטלפים והעצמות:

כא וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

(כא) ויאמר אלעזר הכהן וגו' - לפי שבא משה לכלל כעס, בא לכלל טעות. שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים. וכן אתה מוצא בשמיני למלואים, שנא', (ויקרא י, טז) "ויקצוף (משה) על אלעזר ועל איתמר". בא לכלל כעס, בא לכלל טעות. וכן, (במדבר כ, י) ב"שמעו נא המורים", "ויך את  הסלע", ע"י הכעס טעה:

אשר צוה ה' וגו' - (ספרי) תלה ההוראה ברבו:

כב אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָֽעֹפָֽרֶת׃

(כב) אך את הזהב וגו' - אע"פ שלא הזהיר לכם משה אלא על הלכות טומאה, עוד יש להזהיר לכם על הלכות גיעול. ואך לשון מיעוט. כלומר  ממועטין אתם מלהשתמש בכלים אפי' לאחר טהרתן מטומאת המת, עד שיטהרו מבליעת איסור נבלות. ורבותינו אמרו, "אך את הזהב" לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו. וזהו לשון "אך", שלא יהא שם חלודה, אך המתכת יהיה כמות שהוא:

כג כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּֽעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּֽעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃

(כג) כל דבר אשר יבא באש - לבשל בו כלום:

תעבירו באש - כדרך תשמישו הגעלתו. מה שתשמישו ע"י חמין, יגעילנו בחמין. ומה שתשמישו ע"י צלי, כגון השפוד והאסכלה, ילבננו באור:

אך במי נדה יתחטא - לפי פשוטו, חטוי זה, לטהרו מטומאת מת. א"ל, צריכין הכלים גיעול, לטהרם מן האיסור, וחטוי לטהרן מן הטומאה. ורבותינו דרשו מכאן, שאף להכשירן מן האיסור, הטעין טבילה לכלי מתכות. ו"מי נדה" הכתובין כאן, דרשו, מים הראוים לטבול בהם נדה. וכמה הם? מ'  סאה:  

וכל אשר לא יבא באש - כל דבר שאין תשמישו ע"י האור. כגון כוסות וצלוחיות, שתשמישן בצונן, ולא בלעו איסור:

תעבירו במים - מטבילו ודיו. ודוקא כלי מתכות:

כד וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ {ס}

(כד) אל המחנה - למחנה שכינה. שאין טמא מת טעון שילוח ממחנה לויה וממחנה ישראל:

יג וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־נְשִׂיאֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

יד וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָֽאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃

(יד) ויקצף משה על פקודי החיל - ממונים על החיל. ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים, שיש כח בידם למחות:

So Rashi says, what does it mean 'Pekudei HaChayil'? That means those who are appointed, the officers in charge over the army. Why was Moshe Rabbeinu angry at them? Because this teaches you that all the deficiencies or faults of the generation are hung on the great people, the leaders, because they have the power to protest. Even if the fault lies with others, with the regular soldiers, still Moshe Rabbeinu directed his anger at the officers, because they have the ability to stop it. If they wouldn't allow it, it wouldn't happen.

טו וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה׃

טז הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּֽיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּֽעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃

(טז) בדבר בלעם - אמר להם: אפי' אתם מכניסים כל המונות (ס"א האומות) שבעולם אין אתם יכולים להם. שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור? בואו ואשיאכם עצה. אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו'. כדאי' בחלק ובספרי:

Rashi explains 'Bidvar Bilam'—this was the advice of Bilam. Bilam told the Midianites and Moabites, even if you gather all the nations of the world, you will not be able to overcome the Jewish people. Are you more than the Egyptians, who had 600 chosen chariots? Even with all your numbers, you can't defeat them. So Bilam said, let me give you advice: the God of these people hates promiscuity. If you cause them to sin in this way, Hashem will get angry at them, and that's how you can defeat them. As it says in the Gemara and Sifri, that's what happened and why Hashem told Moshe to take revenge on Midian.

הן הנה - מגיד, שהיו מכירין אותן. זו היא שנכשל פלוני בה:

Rashi says 'Hein heinah' teaches us that they recognized them. When they brought these women from Midian, they could point and say, this is the one with whom so-and-so sinned. They were able to identify them specifically.

יז וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃

(יז) וכל אשה יודעת איש - (יבמות ס) ראויה להבעל. אף ע"פ שלא נבעלה. ולפני הציץ העבירום. והראויה להבעל פניה מוריקות:

Rashi explains that 'kol isha yoda'at ish'—any woman who is fit to have relations, even if she hasn't actually had relations, is included. They would pass them in front of the Tzitz, and the ones who were fit for relations, their faces would turn green, so they knew who it was.

הרוגו - (ספרי) למה חזר ואמר? להפסיק הענין. דברי ר' ישמעאל. שאם אני קורא"הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש וכל הטף בנשים" וגו'  איני יודע אם להרוג (וכל אשה יודעת) עם הזכרים או להחיות עם הטף? לכך נאמר "הרוגו":

Rashi asks, why does it repeat 'harogu'? To break up the subject matter. These are the words of Rabbi Yishmael. If it didn't say 'harogu' again, you might not know whether the phrase 'kol isha yoda'at ish' goes with the males to be killed or with the females to be kept alive. Therefore, it says 'harogu' again to clarify.

יח וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַֽחֲי֖וּ לָכֶֽם׃

יט וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃

(יט) מחוץ למחנה - שלא יכנסו לעזרה:

Rashi explains that 'michutz la-machaneh' means they should not enter the Azarah, the courtyard of the Mishkan. It's not talking about the other camps, but specifically about not going into the Azarah until they are purified.

כל הורג נפש - (ספרי) ר"מ אומר בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר. ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת, כאלו נוגע במת  עצמו. או יכול, אפי' זרק בו חץ והרגו? ת"ל, "וכל הנוגע בחלל". מקיש הורג לנוגע. מה נוגע ע"י חבורו, אף הורג ע"י חבורו:

Rashi says that Rabbi Meir explains, the verse is talking about someone who kills with an item that can become impure. The Torah is teaching that the vessel that touched the dead body can transmit impurity to the person holding it, as if he touched the corpse himself. But if someone killed by shooting an arrow and didn't touch the body, that doesn't make him impure. The verse compares the killer to the one who touches the corpse: just as touching is by direct contact, so too killing is only when there is direct contact through the vessel.

תתחטאו - במי נדה. כדין שאר טמאי מתים. שאף לדברי האומרים קברי עו"ג אינן מטמאין באהל, שנאמר (יחזקאל לד), "ואתן צאני צאן מרעיתי  אדם אתם", אתם קרויין אדם, ואין עו"ג קרויין אדם. מודה הוא, שהעו"ג מטמאין במגע ובמשא. שלא נאמר "אדם", אלא אצל טומאת אהלים. שנא', (במדבר יט, יד) "אדם כי ימות באהל":  

'Titchatu'—you shall purify yourselves with the water of the niddah, just like all those who are impure from a corpse. Even those who say that the graves of non-Jews do not transmit impurity through a tent, because the Torah says 'Adam' and only Jews are called 'Adam,' still agree that non-Jews transmit impurity through touching and carrying. The word 'Adam' is only used regarding impurity of tents, but for touching and carrying, non-Jews are included and cause impurity.

אתם ושביכם - לא שהנכרים מקבלין טומאה וצריכין הזאה. אלא מה אתם בני ברית, אף שביכם, כשיבואו לברית, ויטמאו, צריכין הזאה:

Rashi says, 'atem u-shviychem'—not that the non-Jews themselves become impure and need sprinkling, but just as you, the Jewish people, are in the covenant, so too your captives, when they join the covenant and become impure, will need sprinkling. But not now, only when they convert and join the covenant.

כ וְכָל־בֶּ֧גֶד וְכָל־כְּלִי־ע֛וֹר וְכָל־מַֽעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־כְּלִי־עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ {ס}

(כ) וכל מעשה עזים - (ת"כ) להביא כלי הקרנים והטלפים והעצמות:

Rashi explains that 'kol ma'aseh izim'—all things made from goats—comes to include vessels made from horns, hooves, and bones of the animals, not just the hides or skins.

כא וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

(כא) ויאמר אלעזר הכהן וגו' - לפי שבא משה לכלל כעס, בא לכלל טעות. שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים. וכן אתה מוצא בשמיני למלואים, שנא', (ויקרא י, טז) "ויקצוף (משה) על אלעזר ועל איתמר". בא לכלל כעס, בא לכלל טעות. וכן, (במדבר כ, י) ב"שמעו נא המורים", "ויך את  הסלע", ע"י הכעס טעה:

Rashi explains that since Moshe came to anger, he came to make a mistake. He forgot the laws of purging the vessels of non-Jews. We find the same thing happened on the eighth day of the inauguration of the Mishkan, when Moshe got angry at Elazar and Itamar, and also when Moshe hit the rock out of anger. In each case, anger led to a mistake.

אשר צוה ה' וגו' - (ספרי) תלה ההוראה ברבו:

Rashi says that Elazar attributed the instruction to his teacher, Moshe. Even though Hashem only spoke to Moshe, Elazar still connected the teaching to Moshe Rabbeinu.

כב אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָֽעֹפָֽרֶת׃

(כב) אך את הזהב וגו' - אע"פ שלא הזהיר לכם משה אלא על הלכות טומאה, עוד יש להזהיר לכם על הלכות גיעול. ואך לשון מיעוט. כלומר  ממועטין אתם מלהשתמש בכלים אפי' לאחר טהרתן מטומאת המת, עד שיטהרו מבליעת איסור נבלות. ורבותינו אמרו, "אך את הזהב" לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו. וזהו לשון "אך", שלא יהא שם חלודה, אך המתכת יהיה כמות שהוא:

Rashi explains that even though Moshe only warned them about the laws of impurity, Elazar is now telling them about the laws of koshering vessels. The word 'ach' (however) means you are restricted from using these vessels even after purifying them from corpse impurity, until you also remove the forbidden absorption from non-kosher food. Our sages also say that 'ach es ha-zahav' teaches that you must remove any rust before koshering the vessel; the metal must be clean and as it is.

כג כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּֽעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּֽעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃

(כג) כל דבר אשר יבא באש - לבשל בו כלום:

Anything that comes into fire, meaning a vessel that you use for cooking or roasting with fire, you have to kosher it in the same way, by putting it through fire.

תעבירו באש - כדרך תשמישו הגעלתו. מה שתשמישו ע"י חמין, יגעילנו בחמין. ומה שתשמישו ע"י צלי, כגון השפוד והאסכלה, ילבננו באור:

"You shall pass it through fire"—that means the way you use it, that's how you kosher it. If you use it with hot water, you kosher it with hot water. If you use it with roasting, like a spit or a grill, then you have to whiten it in fire, meaning you put it directly into the fire to kosher it.

אך במי נדה יתחטא - לפי פשוטו, חטוי זה, לטהרו מטומאת מת. א"ל, צריכין הכלים גיעול, לטהרם מן האיסור, וחטוי לטהרן מן הטומאה. ורבותינו דרשו מכאן, שאף להכשירן מן האיסור, הטעין טבילה לכלי מתכות. ו"מי נדה" הכתובין כאן, דרשו, מים הראוים לטבול בהם נדה. וכמה הם? מ'  סאה:  

According to the simple meaning, this purification is to cleanse it from impurity of contact with the dead. He said to them, the vessels need both koshering to purify them from forbidden absorption, and also purification from impurity. And our sages learned from here that even to make them permitted from the forbidden absorption, they also require immersion for metal vessels. And the 'mei niddah' mentioned here, they expounded that it means water that is fit for a niddah to immerse in, which is forty se'ah.

וכל אשר לא יבא באש - כל דבר שאין תשמישו ע"י האור. כגון כוסות וצלוחיות, שתשמישן בצונן, ולא בלעו איסור:

Anything that does not come into fire, meaning a vessel that is not used with fire, like cups and flasks that are used with cold, and did not absorb forbidden food, does not require koshering through fire.

תעבירו במים - מטבילו ודיו. ודוקא כלי מתכות:

You shall pass it through water—meaning you immerse it in water and that's enough. And this is specifically for metal vessels.

כד וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ {ס}

(כד) אל המחנה - למחנה שכינה. שאין טמא מת טעון שילוח ממחנה לויה וממחנה ישראל:

"To the camp"—that means to the camp of the Shechinah, the Divine Presence. Because someone who is impure from contact with the dead is not required to be sent out from the camp of the Levites or the camp of Israel, only from the camp of the Shechinah.

Leave Feedback