דף נה,א גמרא מיתיבי היה לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני אין מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי תיובתא דרב תרגמה שמואל אליבא דרב כגון שהיו תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע דההיא חזיא להכא וחזיא להכא אמר רב פפא ולשמואל אפילו רועה מצרפן ואפילו כליו של רועה מצרפן בעי רב אשי כלבא דרועה מאי כיון דקרי ליה ואתי לא מצטרפי או דלמא זימנין דלא אתי ומצטרך איהו למיזל ואתייה תיקו: ר"מ אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה: א"ר אמי לא שנו אלא שאין שם גשר אבל יש שם גשר גשר מצרפן אלמא משום דלא מיקרבן הוא מיתיבי היו לו בשני עברי הירדן אילך ואילך או בשני אבטילאות כגון של נמר ונמורי אין מצטרפין ואין צריך לומר חוצה לארץ וארץ והא חוצה לארץ וארץ כמקום שיש גשר דמי וקתני לא מצטרפין אלא א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן היינו טעמיה דר"מ דאמר קרא (יהושוע יח) והירדן יגבול אותו לפאת קדמה הכתוב עשאו גבול בפני עצמו אלא מעתה (יהושוע יח) ותאר הגבול ועלה הגבול הכי נמי הכתוב עשאו גבול בפני עצמו שאני התם דאמר קרא (במדבר לד) זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב כולה ארץ ישראל גבול אחד היא אי הכי ירדן נמי ארץ ולא ירדן בשלמא לר' חייא בר אבא היינו דקתני ירדן אלא לרבי אמי ליתנינהו לכולהו נהרות קשיא כתנאי (במדבר לג) כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען ארצה ארץ כנען ולא הירדן ארץ כנען דברי ר' יהודה בן בתירה ר' שמעון בן יוחי אומר הרי הוא אומר (במדבר לד) מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה מה ירחו ארץ כנען אף ירדן ארץ כנען אמר רבב"ח א"ר יוחנן אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה למאי הלכתא אילימא לנודר הלך אחר לשון בני אדם וכל היכא דקרו ליה ירדן איתסר ליה אלא למעשר בהמה
תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול. ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה.
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: למה נקרא שמו ירדן - שיורד מדן.
א"ל ר' אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה: (יהושוע יט, מז) ויקראו לו ללשם דן בשם דן אביהם.
וא"ר יצחק: לשם זו פמייס. ותניא: יוצא ירדן ממערת פמייס.
אמר רב כהנא זכרותיה דירדנא ממערת פמייס.
היכא דאמר לא שתינא מים ממערת פמייס - איתסר ליה בכוליה ירדנא.
זכרותא דדמא - כבדא. כדרבי יצחק.
דאמר רבי יצחק: כבד שנימוח מטמא ברביעית.
זכרותא דמיא - פרת.
דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר ממימי פרת - אסור בכל מימות שבעולם.
היכי דמי?
אילימא דאמר: לא שתינא ממימי דפרת - מי פרת הוא דלא שתינא הא מנהרא אחרינא שתינא.
אלא דאמר לא שתינא ממים דאתו מפרת.
דאמר רב יהודה אמר רב: כל הנהרות למטה משלש נהרות וג' נהרות למטה מפרת.
והאיכא
מכפר עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע: תרגמה שמואל אליבא דרב - דהא דקתני אחת באמצע לאו ארישא קאי דאיירי בחמש אלא כגון שיש לו תשע מכאן וט' מכאן כו':
ולשמואל - דלא בעי דתיהוי אמצעית חזייא לצירוף המנין אפילו רועה יש לו דירה באמצע ואין לו שום בהמה לצרפן:
ואפילו כליו של רועה - מונחין באותו כפר מצרפן הואיל וסופו דרועה למיזל התם ומשקליה וקרינן ביה מונה:
דקרי ליה ואתי - ולא מיצטריך רועה מיזל התם ולא קרינא ביה מונה:
דלא מיקרבן - שאין יכולין לילך זו אצל זו לא הבהמות ולא רועה:
אבטילאות - קונטריד"ש שני אפרכיות ובמלכות אחת:
נמר ונמורי - שני אבטילאות אין מצטרפות אע"ג דסמוכות זו לזו במיל אחד:
כמקום שיש שם גשר דמי - דהא אין שם נהר וקתני דחוצה לארץ וא"י [ואפילו] כולן עומדות בתוך מיל אלא שזו בארץ וזו בח"ל אין מצטרפין:
והירדן יגבול אותו - בספר יהושע (יח) בגבול אחד מן השבטים:
אלא מעתה - כל דכתיב בנחלת השבטים ותאר הגבול ה"נ דכל שבט ושבט גבול בפני עצמו ואם יש לו בנחלת שבט זה ובנחלת שבט זה (ובנחלת שבט זה) אין מצטרפין ואפילו בתוך ששה עשר מיל א"כ אמאי נקט חוצה לארץ וארץ:
זאת תהיה לכם וגו' - לאחר שמנאן כולן עשאוה ארץ אחת:
ארץ - כתיב בקרא זאת תהיה לכם הארץ גבולותיה דארץ חשיב חד ולא גבולות דירדן:
לר' אמי - דאמר משום דמירחקו ליתני כל הנהרות מפסיקין:
(לימא) כתנאי - אי ירדן חשוב ארץ כנען ולא יפסיק אי לא:
מבית יריחו ולמטה - אבל כל מה דמשיך למעלה מיריחו לא ירדן הוא דבטל חשיבותו שמתערב בימים גדולים:
לנודר - דהנודר מן הירדן יהא מותר לשתות מיריחו ולמעלה:
מדן - שם מקום:
אתון - מדוקיא דשמא ירדן מתניתו לה:
ממערת פמייס - אלמא מדן אתי:
זכרותיה דירדנא - עיקרו של ירדן:
זכרותא דדמא - עיקר הדם הוי כבד:
מטמא - באהל: ברביעית בתורת דם המת:
לא שתינא ממימי פרת - מים הנקראים פרת קאמר והלך אחר לשון בנ"א דאדם הנודר אין דעתו אלא אחר שם שהוא רגיל לקרות לאותו מקום:
כל הנהרות - שבעולם למטה חוץ מג' נהרות חדקל ופישון וגיחון שכל הנהרות שבעולם באים משם: