Zevachim, Page 098b

צורת הדף באתר היברובוקס

דם חטאת למטה ודם עולה למעלה טעון כיבוס בעי רבא דם עולה למטה ודם חטאת למעלה מהו משום נוגע הוא והא נוגע או דלמא משום בלוע הוא והא לא בלע (הוא) הדר פשטה דאין טעונין כיבוס אמר רבא פשיטא לי דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ רבב על בגדו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ בעי רבא דם ורבב על בגדו מהו אם טבח הוא תיפוק לי משום רבב ואי מוכר רבב הוא תיפוק לי משום דם לא צריכא דעביד הא והא אחדא לא קפיד אתרתי קפיד או דלמא אתרתי נמי לא קפיד תיקו:

 

פרק שנים עשרה - טבול יום

מתני' טבול יום ומחוסר כיפורים אינן חולקין בקדשים לאכול לערב אונן (אינו) נוגע ואינו מקריב ואינו חולק לאכול לערב בעלי מומין בין בעלי מומין עוברין בין בעלי מומין קבועין חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק בבשר וכל שאין לו בבשר אין לו בעורות אפילו טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים אינו חולק בבשר שנא' (ויקרא ז, לג) המקריב את דם השלמים [ואת החלב מבני אהרן] לו (יהיה) [תהיה שוק הימין למנה]:

דם חטאת למטה ודם עולה למעלה - נפל דם חטאת תחילה על הבגד וחזר וניתז דם עולה על אותו כתם:

טעון כיבוס - דהא דם חטאת נוגע בבגד ובלוע בו:

והא נוגע - שדם עולה נבלע בבגד וכשנפל דם חטאת עליו נוגע הוא בבגד אבל אינו נבלע דהא שבע ליה בבלוע דם עולה:

חוצץ - לענין טבילה בבגד שנטמא:

ואם טבח הוא - שאינו מקפיד בדם שעל בגדו:

אינו חוצץ - דחציצה בקפידא תליא:

רבב - כל דבר הנתוך כגון שומן וחלב ושעוה:

ותיפוק ליה משום רבב - שאינו רגיל בו ומקפיד עליו והוי חציצה:

אתרתי קפיד - [ואף על גב] דרגיל בתרוייהו גנאי הוא לו שיראו שניהם על בגדו:

או דלמא לא קפיד - הואיל ובשניהם רגיל:

פרק שנים עשרה - טבול יום


מתני' טבול יום ומחוסר כיפורים - הואיל ואין ראוין לאכילה:

אין חולקין לאכול לערב - לכשיטהרו ובגמרא מפרש טעמא:

אונן אינו מקריב - כדאמר בפרק שני (לעיל דף טז.):

בעלי מומין חולקין - טעמא מפרש בגמרא:

כל שאינו ראוי לעבודה כו' - בגמרא פריך והרי בעל מום:

וטהור בשעת הקטר חלבים - שהוא כל הלילה כגון שטבל וטהר בהערב שמש:

גמ' מחטא - זורק את הדם:

וכללא הוא - ריש לקיש גופיה יליף ואזיל למילתיה ופריך לקרא עד דממילא מיתוקמא בחלוקה: