צורת הדף באתר היברובוקס

מתני'

שלש אשרות הן: אילן שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים - הרי זו אסורה.

הרי זו אסורה - עד שיבטלנה העובד כוכבים:

גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים והחליף

גידעו - עובד כוכבים או ישראל לעבודת כוכבים לצורך עבודת כוכבים לעבוד הגידולין שיגדלו בו מעתה והוא כבר היה נטוע כשבא ישראל ליהנות ממנו:

- נוטל מה שהחליף.

נוטל מה שהחליף - ושורפו כדין אשרה ועיקרו מותר בהנאה:

העמיד תחתיה עבודת כוכבים ונטלה - הרי זו מותרת:

גמ' 

אמרי דבי ר' ינאי: והוא שהבריך והרכיב בגופו של אילן.

והוא שהבריך - בגופו מאותה הברכה והרכבה היו חליפותיו דה"ל הנך גידולין הנטועין מתחלה לכך דאי לאו הכי אפילו חידוש לא מיתסר:

והאנן: גידעו ופיסלו תנן?

גידעו תנן - משום מעשה פורתא שינוי בעלמא להיכירא מיתסר:

אלא כי איתמר דרבי ינאי לענין ביטול איתמר

לענין ביטולא איתמר - ולא לענין תחלת איסור לומר שאם לא הבריך בגופו לא יהא צריך ביטול אלא אביטול קאי דכי מבטל ליה ישראל סגי בהכי אע"ג דנעשה מעשה בגופו של  אילן:

דאף על גב דהבריך והרכיב בגופו של אילן כי נטל  מה שהחליף שפיר דמי.

דמהו דתימא כיון דהבריך והרכיב בגופו של אילן כאילן שנטעו מתחלה דמי וליתסר כולה - קמ"ל.

אמר שמואל: המשתחוה לאילן - תוספתיה אסורה.

מתיב רבי אלעזר: גידעו ופיסלו לעבודת כוכבים והחליף נוטל מה שהחליף - גידעו ופיסלו אין לא גידעו ופיסלו - לא?

אמר לך שמואל

אמר לך שמואל - תלמודא מהדר הכי מצי שמואל לתרוצי:

הא מני רבנן היא

הא מני רבנן היא - דפליגי עליה דרבי יוסי בר יהודה ואמרי אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר הלכך גידעו ופיסלו הויא כנטוע מתחלה לכך דמשום גידוע מחליף טפי ומיתסרא אבל לא  גידעו לא:

ושמואל דאמר כרבי יוסי בר יהודה, דאמר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו - אסור.

מתקיף לה רב אשי

מתקיף לה רב אשי - מאי דוחקיך לאוקמא לדשמואל אליבא דתנאי:

ממאי דרבי יוסי בר יהודה ורבנן בתוספת פליגי

ממאי דרבנן ור' יוסי בתוספת פליגי - דלרבנן שריא ודשמואל תנאי היא:

דלמא תוספת לדברי הכל אסור

דלמא תוספתו דברי הכל אסור - בהשתחואה ודשמואל דברי הכל היא:

ובעיקרו פליגי.

ובעיקר אילן פליגי - דרבי יוסי סבר עיקר אילן אסור אפי' היכא דלא נטעו מתחלה לכך:

דרבי יוסי בר יהודה סבר עיקרו נמי אסור. דכתיב: (דברים יב, ג) ואשריהם תשרפון באש

דכתיב ואשריהם תשרפון - אשריהם תרי משמע חד לנטוע מתחלה לכך וחד לנטוע ולבסוף עבדו:

ורבנן סברי עיקר אילן שרי

ורבנן סברי - אילן שלא ניטע לכך שרי דכתיב ואשריהם תגדעון משמע יש אשרה שאין עיקרה אסורה אלא גידועה והעיקר תשאר בארץ לצורך ואי משום ואשריהם תשרפון דמשמע  כל האילן בנטוע מתחלה לכך קאמר והאי לשון רבים דקרא אכל אשרות שבארצכם הנטועות מתחלה לכך קאי:

דכתיב: (דברים ז, ה) ואשירהם תגדעון - איזהו אילן שגידועו אסור ועיקרו שרי - הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו.

וכי תימא הא דלא מתרצינן הכי

וכי תימא - הא לא תרצינן בשמעתא דלעיל הכי דהא אוקימנא דרבי יוסי יליף טעמא לאילן שנטעו ולבסוף עבדו מואשריהם תגדעון אלמא מודה הוא דעיקרו מותר ובתוספת פליגי:

איפוך רבנן לדרבי יוסי בר יהודה ודרבי יוסי בר יהודה לרבנן

איפוך - תרוצא דרבנן לרבי יוסי ודרבי יוסי לרבנן דהא לא בהדיא שמעינן ליה לרבי יוסי דיליף טעמא מואשריהם תגדעון דהא רבי יוסי ואשריהם תשרפון באש נסב ליה תלמודא  למילתיה ואנן הוא דקשיא לן האי מיבעיא ליה לשנטעו מתחלה לכך ואוקימנא לטעמיה מואשריהם תגדעון הלכך אפיך תרוצא דרבי יוסי דתרצת ואימא רבי יוסי מואשריהם תשרפון באש דמשמע לשון רבים נפקא ליה תרוייהו ורבנן ילפי היתירא מואשריהם תגדעון ור' יוסי ההוא מיבעיא ליה לגידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל ורבנן נפקא להו מאבד תאבדון וכן כולה תרצתא:

אם כן

אם כן - דתוספתו דברי הכל אסור:

גידעו ופיסלו מאן קתני לה

גידעו - דמתני' דמשמע דכי לא גידעו שרי מאן קתני לה: ה"ג אי רבנן ל"ל גידעו ופיסלו בלא גידעו ופיסלו נמי הא אמרינן תוספתו אסור:

לא רבנן ולא רבי יוסי בר יהודה?

אי רבנן בלא גידעו ופיסלו נמי תוספת אסורה.

אי רבי יוסי בר יהודה עיקר אילן נמי אסור.

אי רבי יוסי עיקר אילן נמי אסור - ומתני' תני מה שהחליף ותו לא הלכך על כרחך דשמואל תנאי:

אי בעית אימא רבנן

איבעית אימא רבנן כו' - ולעולם דשמואל דברי הכל:

ואי בעית אימא רבי יוסי בר יהודה.

אי בעית אימא רבי יוסי בר יהודה

ואיבעית אימא רבי יוסי - ודקשיא לך האמר עיקר אילן אסור ומתניתין קתני מה שהחליף ותו לא לא קשיא כי קאמר ר' יוסי עיקר אילן אסור בסתמא כו':

כי קאמר רבי יוסי בר יהודה בלא גידעו ופיסלו עיקר אילן אסור - בסתמא, אבל גידעו ופיסלו - גלי אדעתיה דבתוספת ניחא ליה, בעיקר אילן לא ניחא ליה.

איבעית אימא רבנן גידעו ופיסלו איצטריכא ליה ס"ד אמינא כיון דעבד ליה מעשה בגופיה עיקר אילן נמי ליתסר

קמשמע לן:

מתני'

איזו אשרה

איזו היא אשרה כו' - בגמרא פריך והא אנן ג' אשרות תנן:

- כל שיש תחתיה עבודת כוכבים.

ר"ש אומר: כל שעובדין אותה.

כל שעובדין אותה - את האילן עצמו, אבל אם עובדין את עבודת כוכבים שתחתיו - האילן מותר: 

ומעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו ומצאו תחתיו גל. אמר להן ר"ש: בדקו את הגל הזה, ובדקוהו ומצאו בו צורה.

אמר להן: הואיל ולצורה הן עובדין - נתיר להן את האילן:

גמ' איזהו אשרה - והא אנן שלש אשרות תנן?

גמ' והא אנן ג' הן תנן - ל"ל למיהדר ומיבעי איזו היא? ועוד התם תני תלת והכא תני חדא?:

ה"ק שתים לדברי הכל, ואחת מחלוקת דר"ש ורבנן.

שתים דברי הכל - שהרי אילן עצמו עבודת כוכבים:

איזו היא אשרה שנחלקו בה ר"ש וחכמים - כל שיש תחתיה עבודת כוכבים.

ר"ש אומר: כל שעובדים אותה.

איזו היא אשרה סתם?

איזוהי אשרה סתם - לאו אתירוצא דמתני' קאי אלא מילתא באפי נפשה קאמר תלמודא דפליגי בה אמוראי איזו היא אשרה סתם אילן שלא הוברר לנו שהיא אשרה באיזה סימן  ניכר אם היא אשרה אם לאו:

אמר רב: כל שכומרים יושבין תחתיה ואין טועמין מפירותיה.

ואין טועמין מפירותיה - ודאי פלחי לה:

ושמואל אמר אפילו אמרי הני תמרי לבי נצרפי - אסור.

בי נצרפי - שם עבודת כוכבים שלהם:

דרמי בי שיכרא ושתי ליה ביום אידם.

אמר אמימר: אמרו לי סבי דפומבדיתא הלכתא כשמואל: