אברהם אבינו, שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה, שרשעים היו.
אברהם אבינו - בימי דור הפלגה היה בסוף ימי פלג נפלגה הארץ כדתניא בסדר עולם א"ר יוסי נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג וא"ת בתחילת ימיו כו' ופלג ראה את אברהם כמה שנים דהא לקצ"א דפלג נולד אברהם וחיה פלג אחר כך כמה שנים:
שנאמר: (בראשית יא, ד) הבה נבנה לנו עיר.
ובדרך חטאים לא עמד - שלא עמד בעמידת סדום, שחטאים היו.
שנאמר: (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד.
ובמושב לצים לא ישב - שלא ישב במושב אנשי פלשתים, מפני שלצנים היו.
במושב אנשי פלשתים - כשגר ביניהם דכתיב ויגר אברהם בארץ פלשתים:
שנאמר: (שופטים טז, כה) ויהי כטוב לבם, ויאמרו: קראו לשמשון וישחק לנו.
(תהלים קיב, א) אשרי איש ירא [את] ה'.
אשרי איש, ולא אשרי אשה?
א"ר עמרם אמר רב: אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש.
כשהוא איש - כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנה:
ר' יהושע בן לוי אמר: אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש.
כאיש - גבור:
במצותיו חפץ מאד.
אר"א: במצותיו, ולא בשכר מצותיו.
ולא בשכר מצותיו - שעובד את יוצרו מאהבת שמו ומאהבת מצות פיו ולא לשם קיבול שכר:
והיינו דתנן: הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס,
אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס.
על מנת שלא לקבל פרס - יהי לבך עמו לומר אפילו אין סופי לקבל שכר אוהב אני את בוראי וחפץ במצותיו:
כי אם בתורת ה' חפצו.
א"ר: אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ.
ממקום שלבו חפץ - לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו:
שנאמר: (תהלים א, ב) כי אם בתורת ה' חפצו.
חפצו - באותו שאדם חפץ מדלא כתיב חפץ:
לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי, וקא פסקי סידרא.
פסקי סידרא - פרשיות של מקרא:
סליק ספרא.
סליק סיפרא - סיימו את אחד מן הספרים:
לוי אמר: לייתו [לן] משלי.
ר"ש ברבי אמר: לייתו [לן] תילים.
תילים - ספר תהלים:
כפייה ללוי, ואייתו תילים.
כי מטו הכא: כי אם בתורת ה' חפצו, פריש רבי ואמר: אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ.
אמר לוי: רבי, נתת לנו רשות לעמוד.
אמר ר' אבדימי בר חמא: כל העוסק בתורה, הקב"ה עושה לו חפציו.
עושה לו חפציו - הכי קאמר קרא כי אם בתורת ה' עושה חפצו:
שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו.
אמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ.
שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו.
ואמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו.
נקראת על שמו - של [אותו] תלמיד שטרח בה כדכתיב ובתורתו דמשמע של כל אדם:
שנאמר: בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה.
ואמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה,
ילמד אדם - מרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו בפיו:
ואח"כ יהגה.
ואח"כ יהגה - יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ ובראשונה לא יעשה כן שמא יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה ועוד לאחר ששנה הרבה הוא מתיישב בתלמודו ומתרץ לעצמו דבר הקשה וה"נ אמרינן בהרואה (ברכות דף סג:) הסכת הס ואח"כ כתת ומייתינן להא דרבא התם:
שנאמר: בתורת ה', והדר ובתורתו יהגה.
ואמר רבא: לעולם ליגריס איניש, ואע"ג דמשכח, ואע"ג דלא ידע מאי קאמר.
דלא ידע מאי קאמר - שאין רבו יודע לפרש לו כלום:
שנאמר: (תהלים קיט, כ) גרסה
גרסה - לשון גרש וכרמל (ויקרא ב) שלא היה טוחן הדק אלא כריחים של גרוסות המחלקין חיטה לשנים או לארבע [לצורך] מאכל:
נפשי לתאבה.
גרסה נפשי לתאבה - מרוב תאותי לתורה הייתי שובר לפי היכולת אע"פ שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה:
גרסה כתיב, ולא כתיב טחנה.
רבא רמי: כתיב: (משלי ט, ג) על גפי,
כתיב על גפי - בתורה משתעי שלחה נערותיה תקרא תלמידים העוסקין בה על גפי משמע כעל כנפים מושב שאינו קבוע:
וכתיב: (משלי ט, יד) על כסא.
וכתיב - קרא אחרינא על כסא מקום כבוד קבוע כמו רק הכסא אגדל ממך (בראשית מא) ל"א בתחילה על גפי יחידי בלא תלמידים כמו אם בגפו יבא:
בתחלה על גפי, ולבסוף על כסא.
כתיב: (משלי ח, ב) בראש מרומים,
בראש מרומים - מסתלק במחבואות:
וכתיב: עלי דרך.
בתחלה בראש מרומים, ולבסוף עלי דרך.
ולבסוף עלי דרך - מורה הוראה לעין כל:
עולא רמי: כתיב: (משלי ה, טו) שתה מים מבורך,
בורך - מים מכונסין וסופן כלים:
וכתיב: ונוזלים מתוך בארך.
בארך - מים חיים ואין פוסקין:
בתחלה שתה מבורך, ולבסוף ונוזלים מתוך בארך.
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: מאי דכתיב: (משלי יג, יא) הון מהבל ימעט, וקובץ על יד ירבה?
אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות, מתמעט,
חבילות - דגריס הרבה [יחד אינו יכול לחזור עליו פעמים רבות ומשכח:
ואם קובץ על יד, ירבה.
על יד - מעט]:
אמר רבא: ידעי רבנן להא מילתא, ועברי עלה.
אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבידתה, וקיים בידי.
אמר רב שיזבי משמיה דר"א בן עזריה: מאי דכתיב: (משלי יב, כז) לא יחרוך רמיה צידו?
יחרוך - נוטריקון יחיה ויאריך:
לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי.
צייד הרמאי - שמרמה אנשים להראות כמה אני חכם להעמיד גירסות הרבה והוא משכח ומקצר ימיו דכתיב (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך:
ורב ששת אמר: צייד הרמאי יחרוך.
ורב ששת אמר צייד הרמאי הוא יחרוך - בלשון (שבת דף כ:) איחרוכי איחריך כלומר יש לו עופות לחרוך ולאכול כל מי שלומד וגורס מעט מעט ומחזר עליו פעמים הרבה עד ששגור בפיו ואח"כ חוזר ולומד תלמודו מתקיים וקרא אתמוהי מתמה וכי לא יחרוך מי שצידו רמייה:
כי אתא רב דימי אמר: משל לאדם שצד צפרין, אם משבר כנפיה של ראשונה,
כנפיה - שלא תברח:
כולם מתקיימות בידו, ואם לאו, אין מתקיימות בידו.
(תהלים א, ג) והיה כעץ שתול על פלגי מים.
אמרי דבי ר' ינאי: כעץ שתול,
שתול - נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר:
ולא כעץ נטוע.
נטוע - מעיקרו ולא זז משם לעולם כלומר כעץ שתול יעשה תלמיד עצמו לילך וללמוד מכל האדם ולא כעץ נטוע להשתקע לפני רב אחד:
כל הלומד תורה מרב אחד, אינו רואה סימן ברכה לעולם.
אמר להו רב חסדא לרבנן: בעינא דאימא לכו מלתא, ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו.
כל הלומד תורה מרב אחד, אינו רואה סימן ברכה לעולם.
שבקוהו ואזול קמיה דרבא.
אמר להו: הני מילי סברא,
סברא - ללמוד חריפות וחידוד הלב לאחר שלמד ושגורה בפיו גירסת התלמוד:
אבל גמרא, מרב אחד עדיף.
כי היכי