Enjoying this page?

004b - כיצד העדים, פרק ראשון, מכות דף ד ע"ב

צורת הדף באתר היברובוקס
בשלמא לרבנן: (דברים כה, ב) "כדי רשעתו" כתיב, משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות.

אלא רבי מאיר: מ"ט?

אמר עולא: גמר ממוציא שם רע.

מוציא שם רע - לא מצאתי לבתך בתולים:

מה מוציא שם רע לוקה ומשלם, אף כל לוקה ומשלם.

לוקה ומשלם - דכתיב: (דברים כב) "ויסרו אותו וענשו אותו". ואמרי' בכתובות: (דף מו.) ויסרו זה מלקות. וילפינן לה מקראי:

מה למוציא שם רע שכן קנס?

שכן קנס - וכל קנס חידוש הוא ומחידוש לא ילפינן לממונא:

סבר לה כר' עקיבא דאמר: עדים זוממין קנסא הוא.

 

איכא דמתני להא דעולא אהא.

איכא דמתני לה - להא דעולא:

דתניא: (שמות יב, י) "לא תותירו ממנו עד  בקר והנותר ממנו עד בקר וגו'". בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת, לומר שאין לוקין עליו. דברי ר' יהודה.

לומר שאין לוקין עליו - שהעשה האמור אחריו, תקנתו וכפרתו על עבירת הלאו:

ר' עקיבא אומר: לא מן השם הוא זה.

לא מן השם הוא זה - אין טעם זה עיקר - דלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו - אלא מפני מה המותיר אינו לוקה, לפי שהוא לאו שאין בו מעשה:

אלא משום דה"ל לאו שאין בו מעשה. וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.

מכלל דר' יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו. מנא ליה?

אמר עולא: גמר ממוציא שם רע.

מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה לוקין עליו, אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.

מה למוציא שם רע שכן לוקה ומשלם.

אלא אמר ריש לקיש: גמר מעדים זוממין. מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.

גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה ולוקין - עדים זוממין לוקין על דיבורם בעדי בן גרושה ובן חלוצה:

מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה?

עדים זוממין אין צריכין התראה. בכתובות אמרינן טעמא באלו נערות (דף לג.): "נתרי בהו אימת כו'", אבל כל שאר עונשין בב"ד של מטה צריכין התראה:

מוציא שם רע יוכיח.

וחזר הדין.

לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה.

הצד השוה שבהן: לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו, אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.

מה להצד השוה שבהן שכן קנס?

הא לא קשיא. רבי יהודה לא סבר לה כרבי עקיבא.

אלא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור.

ורבי יהודה צד חמור לא פריך.

צד חמור לא פריך - הואיל וחומרו של זה אינו חומרו של זה אין טעם המלקות תלוי בו:

 

ורבנן האי: (שמות כ, יב) "לא תענה ברעך עד שקר" מאי דרשי ביה?

ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין.

לאזהרה לעדים זוממין - לענשן בדין הזמה, ולא ניתן לעונש מלקות, אלא שלא היה לו לענשן בדין הזמה אלא א"כ הזהיר:

ורבי מאיר, אזהרה לעדים זוממין מנא ליה?

אמר רבי ירמיה נפקא ליה: (דברים יט, כ) מ"והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד".

והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות - הרי אזהרה בפרשת עדים זוממין כתיב:

ורבנן?

ההוא מיבעי ליה