Bava Basra, Page 064a

צורת הדף באתר היברובוקס

ואי סלקא דעתך בסתמא קני עומקא ורומא, כי גבוה

ואי סלקא דעתך בסתמא קני עומקא ורומא - כדקפרכת לעיל:

עשרה טפחים מאי הוי?

כי גבוה י' טפחים מאי הוי - אמאי לא קנה אלא לאו ש"מ דרומא מסתמא לא קני לא גג גבוה עשרה ולא אויר מי' ואילך והוא הדין  דלא קני עומקא מסתמא כלל כרב דימי ומיהו גג שאין לו מעקה גבוה י' קני מסתמא להשתמש על הגג דאין זה בכלל רום אלא בכלל גוף הבית ממש כעליית הבית: ומדחינן גבוה עשרה חשיב בית בפני עצמו ולא מיבטיל לגבי בית בסתמא עד דמפרש עומקא ורומא אבל אויר הגג עד לרקיע דהיינו רומא והוא הדין לעומקא קני מסתמא:

כיון דגבוה עשרה טפחים, חשיב.

א"ל רבינא לרב אשי: תא שמע. דאמר ריש לקיש: זאת אומרת המוכר בית לחבירו ואמר לו על מנת שדיוטא העליונה שלי, דיוטא העליונה שלו.

ת"ש דאמר ריש לקיש כו' - מדרב פפא מקשי אי אמרת בשלמא דמסתמא קני לוקח עומקא ורומא היינו דאהני תנאה דע"מ שהוא  מיותר לכדרב פפא שאם רצה מוכר לבנות על גבי הדיוטא ולהגביה בניינין אחרים ברומו של בית בונה דאי לא אתני הוה קני ליה לוקח לרומא שעל גבי הדיוטא מסתמא דרומו של בית קונה בכ"מ מסתמא ואפי' היכא דאיכא דיוטא העליונה שהיא של מוכר אלא אי ס"ד דמסתמא לא קני לוקח רומא אלא של מוכר הוא ל"ל ע"מ מאי אהני תנאי המיותר בלא תנאיה נמי הוה קני מוכר לדיוטא העליונה ולרומו של בית ואם היה רוצה לבנות בונה וקס"ד דהאי מקשה דהכי איתיה לפירושה דמילתיה דרב פפא כדפרישית לה:

ואמרינן: למאי הלכתא?

רב זביד אמר: שאם רצה להוציא בה זיזין, מוציא.

רב פפא אמר: שאם רצה לבנות עלייה על גבה, בונה.

ואי ס"ד בסתמא לא קני, למה לי על מנת?

אהני ליה על מנת, דאי נפיל הדר בני לה:

ה"ג בפירוש רבינו חננאל דאי נפלה הדר בני לה - לעולם מסתמא לא קני לוקח רומא ודקאמרת ייתור תנאה ל"ל להכי אהני דאי נפלה  דיוטא הדר בני לה וכדפרישית לעיל דרב פפא לאו בבנין ע"ג דיוטא איירי אלא בבנין דיוטא עצמה אם תפול כן נראה שיטת שמועה זאת בעיני ויש שיטות אחרות ואין בהן ממש:

 

מתני'

לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא.

אע"פ שכתב לו עומקא ורומא - כדאוקמה רב דימי בגמרא לעיל דעומקא ורומא בסתמא לא קני ואהני עומקא ורומא למיקני  עומקא ורומא ולא למיקני בור ודות שתשמישן חלוק מן הבית שאינו עשוי אלא לשאוב ממנו מים:

וצריך ליקח לו דרך. דברי ר' עקיבא.

וצריך - המוכר ליקח ממנו דרך מן הלוקח לילך לבור ודות שלו דמוכר בעין יפה מוכר דברי ר"ע ורבנן סבירא להו דמוכר בעין רעה  מוכר ושייר דרך לעצמו ממה שמכר:

וחכ"א: אינו צריך ליקח לו דרך.

ומודה ר"ע; בזמן שאמר לו חוץ מאלו, שאין צריך ליקח דרך.

בזמן שאמר ליה חוץ מאלו - חוץ מבור ודות ותנאי שלא לצורך הוא שהרי אינן בכלל בית אלא לטפויי מילתא קאתי ושייר לו דרך  ולרבנן לא אתא לטפויי כלל דבלאו הכי שייר לעצמו דרך ולרווחא דמילתא אמר כן שלא יאמר הלוקח כל הבית מכרת לי ולא עכבת דרך שאין כל מוכרין בקיאין בדינין והלכך פירש כל כך:

מכרן לאחר:

מכרן - לבור ודות לאחר והבית עיכב לעצמו:

ר' עקיבא אומר אינו צריך ליקח לו דרך.

רבי עקיבא אומר א"צ הלוקח ליקח לו דרך - לבור ודות שקנה דמוכר בעין יפה מכר לו:

וחכ"א: צריך ליקח לו דרך:

גמ' 

יתיב רבינא וקא קשיא ליה, היינו בור היינו דות?

היינו בור והיינו דות - איזהו בור ואיזהו דות והלא אין היכר בין זה לזה ששניהן עמוקין בקרקע ויש בהן מים מכונסין ולמה לי  למיתני תרתי:

א"ל רבא תוספאה לרבינא ת"ש:

דתניא: אחד הבור ואחד הדות בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין.

בחפירה - בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בנין:

בבנין - חופרין בור בעפר תיחוח ובונין לו כותל אבנים ומקרי דות והלכך אי תנא בור הוה אמינא ה"מ בור שהוא בחפירה אבל דות  שהוא בבנין כעין הבית הרי הוא בכלל בית ואי תנא דות משום דבנין בפני עצמו הוא וחשיב אבל בור לא חשיב וליבטל גבי בית צריכא:

יתיב רב אשי וקא קשיא ליה: היינו בור היינו דות?

א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ת"ש.

דתניא: אחד הבור ואחד הדות בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין:

וצריך ליקח לו דרך דברי ר"ע וחכ"א אינו צריך וכו':

מאי לאו בהא קא מפלגי