BAVA KAMA - 027b – המניח – פרק שלישי – בבא קמא, כז ע”ב

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

קמ"ל, דאין הולכין בממון אחר הרוב:


ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור: אמאי פטור, איבעי ליה לעיוני ומיזל?

אמרי דבי רב משמיה דרב, בממלא רה"ר כולה חביות.

שמואל אמר, באפילה שנו.

רבי יוחנן אמר, בקרן זוית.

אמר רב פפא, לא דיקא מתניתין אלא או כשמואל או כרבי יוחנן.

דאי כרב, מאי אריא נתקל אפילו שבר נמי?

אמר רב זביד משמיה דרבא, הוא הדין דאפי' שבר, והאי דקתני נתקל איידי דבעי למתני סיפא, "ואם הוזק בה בעל חבית חייב בנזקו", דדוקא נתקל אבל שבר, לא.

מאי טעמא?

הוא דאזיק אנפשיה, קתני רישא נתקל.

אמר ליה ר' אבא לרב אשי, הכי אמרי במערבא משמיה דר' עולא, לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים.

הוה עובדא בנהרדעא, וחייב שמואל.

בפומבדיתא, וחייב רבא.

בשלמא שמואל כשמעתיה, אלא רבא לימא כשמואל ס"ל?

אמר רב פפא, קרנא דעצרא הוי, דכיון דברשות קעבדי איבעי ליה לעיוני ומיזל.

שלח ליה רב חסדא לר"נ, הרי אמרו: "לרכובה שלש, ולבעיטה חמש, ולסנוקרת שלש עשרה", לפנדא דמרא, ולקופינא דמרא, מאי?

שלח ליה חסדא חסדא, קנסא קא מגבית בבבל?! אימא לי, גופא דעובדא היכי הוה?

שלח ליה, דההוא גרגותא דבי תרי, דכל יומא הוה דלי חד מנייהו, אתא חד קא דלי ביומא דלא דיליה.

א"ל: "יומא דידי הוא".

לא אשגח ביה.

שקל פנדא דמרא, מחייה.

א"ל: "מאה פנדי בפנדא למחייה, אפילו למ"ד לא עביד איניש דינא לנפשיה, במקום פסידא עביד איניש דינא לנפשיה".

דאתמר רב יהודה אמר, לא עביד איניש דינא לנפשיה.

רב נחמן אמר, עביד איניש דינא לנפשיה.

היכא דאיכא פסידא, כ"ע לא פליגי דעביד איניש דינא לנפשיה.

כי פליגי היכא דליכא פסידא.

רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה, דכיון דליכא פסידא ליזיל קמיה דיינא.

ר"נ אמר עביד איניש דינא לנפשיה, דכיון דבדין עביד, לא טרח.

מתיב רב כהנא: "בן בג בג אומר, אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב.

אלא שבור את שיניו, ואמור לו: "שלי אני נוטל".

א"ל