נושאי קיסר שמרוני כל הלילה.
אמרו ליה: שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו?
דתנינא: כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו, עושין לו נס.
(תהלים קג, כ) גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו - כגון רבי צדוק וחביריו.
כגון רבי צדוק - שלבש כח לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו:
ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא.
אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא, איכא מידי למיכל?
אמרה ליה: איכא דבר טמא.
אמר לה: מאי נפקא מינה, דעביד הא אכול הא.
אמר מאי נפקא מינה - דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא:
שגרת תנורא,
שגרת תנורא - אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו:
קא מנחא ליה.
קא מנחא ליה - לאותו צלי בתוכו:
סליק ויתיב בגויה.
אמרה ליה: מאי האי?
אמר לה: דעביד הא, נפיל בהא.
נפיל בהא - באור של גיהנם:
אמרה ליה: אי ידעי כולי האי, לא צערתיך.
אי ידעי - אילו ידעתי שחמור עליכם הדבר כל כך:
רב כהנא הוה קמזבין דיקולי,
דיקולי - סלים שנשים נותנות שם פלכיהן:
תבעתיה ההיא מטרוניתא.
אמר לה: איזיל איקשיט נפשאי.
סליק וקנפיל מאיגרא לארעא, אתא אליהו קבליה.
אמר ליה: אטרחתן ארבע מאה פרסי.
אטרחתן - שהייתי במקום אחר רחוק ד' מאות פרסי:
א"ל: מי גרם לי? לאו עניותא?
לאו עניותא - בתמיה אם לא העניות לא הוצרכתי להיות עסקי במלאכת נשים:
יהב ליה שיפא
שיפא - שם כלי:
דדינרי:
דינרי - זהובים:
רמי ליה רבא לרב נחמן, תנן: (משנה, פאה א, א) אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא;
אלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום שבין אדם לחבירו - ותלמוד תורה כנגד כולם.
בכיבוד אב ואם כתיב: (דברים ה, טו) למען יאריכון ימיך
יאריכון ימיך - לעולם הבא:
ולמען ייטב לך.
ייטב לך - בחייך:
בגמילות חסדים כתיב: (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד.
ימצא חיים - לעולם הבא צדקה וכבוד בעולם הזה:
ובהבאת שלום כתיב: (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו.
וא"ר אבהו: אתיא רדיפה רדיפה, כתיב הכא: בקש שלום ורדפהו, וכתיב התם: רודף צדקה וחסד.
בתלמוד תורה כתיב: (דברים ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך.
חייך - בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא:
בשילוח הקן נמי כתיב: (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים.
בשלוח הקן נמי כו' - וליתנייה:
ליתני נמי הא?
תנא ושייר.
תני תנא אלו דברים, ואת אמרת תנא ושייר?!
רבי אידי אסברא לי - אינו דומה לאלו דהנך כולהו הבריות נהנין ממנו ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי פרי מעלליהם יאכלו דבהאי קרא כתיב כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו אבל בשילוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי פרי מעלליו יאכל והלכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה:
(ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו.
וכי יש צדיק טוב, ויש צדיק שאינו טוב?
אלא טוב לשמים ולבריות, זהו צדיק טוב. טוב לשמים ורע לבריות, זהו צדיק שאינו טוב.
כיוצא בדבר אתה אומר: (ישעיהו ג, יא) אוי לרשע רע, כי גמול ידיו יעשה לו.
וכי יש רשע רע, ויש שאינו רע?
אלא רע לשמים ורע לבריות, הוא רשע רע.
רע לשמים ורע לבריות - כגון רוצח וגזלן וגנב:
רע לשמים ואינו רע לבריות, זהו רשע שאינו רע:
רע לשמים ואינו רע לבריות - מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב:
הזכות יש לה קרן ויש לה פירות.
שנאמר: אמרו צדיק כי טוב וגו'.
עבירה יש לה קרן ואין לה פירות.
אין לו פירות - אין נפרעין ממנו יותר מכדי רשעו:
שנאמר: אוי לרשע רע וגו'.
ואלא מה אני מקיים: (משלי א, לא) ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו?
עבירה שעושה פירות, יש לה פירות.
עבירה שעושה פירות - כגון חילול השם שאדם חשוב עובר עבירה ואחרים למדין ממנו לעשות כן:
ושאין עושה פירות, אין לה פירות.
מחשבה טובה מצרפה למעשה.
שנאמר: (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו.
מאי ולחושבי שמו?
אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.
שנאמר: (תהלים סו, יח) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'.
ואלא מה אני מקים: (ירמיהו ו, יט) הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם?
מחשבה שעושה פרי,
מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה:
הקב"ה מצרפה למעשה.
מצרפה למעשה - ונפרעים ממנו אף על המחשבה:
מחשבה שאין בה פרי, אין הקב"ה מצרפה למעשה.
ואלא הא דכתיב: (יחזקאל יד, ה) למען תפוש את [בית] ישראל בלבם?
אמר רב אחא בר יעקב: ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב.
דאמר מר: חמורה עבודת כוכבים, שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה.
עולא אמר: כדרב הונא.
עולא אמר - הא דכתיב פרי מחשבותם בעובר ושונה כתיב כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה ואפי' לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר:
דאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, הותרה לו.
הותרה לו סלקא דעתך? אלא נעשית לו כהיתר.
אמר רבי אבהו משום רבי חנינא: נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.
שנאמר: (יחזקאל כ, לט) ואתם בית ישראל כה אמר ה', איש גילוליו לכו עבדו [ואחר] אם אינכם שומעים אלי, ואת שם קדשי לא תחללו.
ואת שם קדשי לא תחללו - היינו פרהסיא שהרואה מזלזל בכבוד המקום:
אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים
ילבש שחורים - שלא יראה עצמו בכבודו אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן ילבש שחורים:
ויתכסה שחורים, ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.
איני? והתניא: כל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם.
מה היא?
רבה אומר: זה המסתכל בקשת.
רב יוסף אומר: זה העובר עבירה בסתר.
לא קשיא, הא דמצי כייף ליצריה, והא דלא מצי כייף ליצריה.
תנן התם: גאין מקיפין בחילול השם, אחד שוגג ואחד מזיד.
מאי אין מקיפין?
אמר מר זוטרא: שאין עושים כחנווני.
אין עושין לו כחנווני - המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד אין עושין כך מלמעלה למחללי השם אלא נפרעין מיד:
מר בריה דרבנא אמר: לומר שאם היתה שקולה, מכרעת:
שאם היתה - כף המאזנים שקולה ויש באחד העונות חילול השם מכריע את הכף לחובה והאי מקיפין לשון עיוני כמו אין מקיפין בבועי (חולין דף מו:) אקפינהו ואידמו (שם דף נ.) שמקריב זו אצל זו ומעיין אם דומות:
ת"ר: לעולם
תוספות
ויעשה מה שלבו חפץ. פי' ר"ח ח"ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר' אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירה.:
אין מקיפין בחילול השם. פר"ח משנה במסכת אבות ושמא היינו הא דתנן (פ"ד מ"ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אבל לשון מקיפין קשה ושמא ברייתא היא אף על גב דאומר תנן: