כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.
כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים - ושמא הא דשרו ליה דברים בטלים הוו:
רבינא הוה לה נדרא לדביתהו.
הוה ליה נדרא לדביתהו - ואיהו לא הפיר לה בו ביום ששמע:
אתא לקמיה דרב אשי, א"ל: בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו?
א"ל: אי מכנפין - אין, אי לא - לא.
אי מיכנפין - תלתא מומחין דשרו ליה שפיר דמי:
ש"מ תלת:
ש"מ: בעל נעשה שליח לחרטת אשתו.
וש"מ: לא שרי למישרי נדרא באתרא דרביה.
לא שרי למישרי נידרא באתרא דרביה - משום הכי לא בעי רבינא למישרא לה מקמיה רביה:
וש"מ: כי מכנפין שפיר דמי.
ושמתא - אפי' באתרא דרביה, ויחיד מומחה שרי שמתא.
ויחיד מומחה שרי שמתא - דלא בעי עשרה כמו לנידוי:
א"ר שמעון בר זביד, א"ר יצחק בר טבלא, א"ר חייא אריכא דבי ר' אחא, א"ר זירא, א"ר אלעזר, א"ר חנינא, א"ר מיאשה משמיה דרבי יהודה בר אילעאי:
מאי דכתיב: (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי?
יראי שמי - למי שיראין להוציא שם שמים:
אלו בני אדם שהן יראין להוציא שם שמים לבטלה.
שמש צדקה ומרפא.
אמר אביי: ש"מ חרגא דיומא
חירגא - זיהרא דשימשא והיינו לא (יומא ב:) דכתיב וכל דארי ארעא כלא חשיבין:
מסי.
מסי - מרפא כדכתיב שמש צדקה ומרפא:
ופליגא דר"ש בן לקיש, דאמר: אין גיהנם לעולם הבא,
אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה,
צדיקי' מתרפאין בה - באותו השמש דלע"ל אבל בהאי שמש לית ביה רפואה:
ורשעים נידונין בה.
שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו'.
ולא עוד, אלא שמתעדנין בה, שנאמר: (מלאכי ג, כ) ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק.
והרשעים נידונין בה, שנא': (מלאכי ג, יט) הנה יום בא בוער כתנור וגו':
ולהט אותם היום הבא - שמש של אותו יום: