דף פ,ב גמרא משום רווח ביתא אבל לזבוני לא יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי רב פפא אמר משמי' דרבא לא עשה ולא כלום אמר רב פפא הא דיהודה מר בר מרימר לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דההיא איתתא דעיילה ליה לגברא תרתי אמהתא אזל גברא נסיב איתתא אחריתי עייל לה חדא מנייהו אתאי לקמיה דרבא צווחה לא אשגח בה מאן דחזא סבר משום דסבר מה שעשה עשוי ולא היא משום רווח ביתא והא קא רווח והלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום מ"ט אביי אמר חיישינן שמא תכסיף רבא אמר משום רווח ביתא מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרב למתא אי נמי בעל אריס הוא אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא:דף פ,ב משנה שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה ב"ש אומרים יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב"ה אומרי' נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות המחוברין בקרקע אמר ר"מ שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכ"א פירות המחוברין בקרקע שלו התלושין מן הקרקע כל הקודם זכה בהן קדם הוא זכה קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה גירשה אין לה אלא כתובה החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובה בלבד:דף פ,ב גמרא איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובה או דלמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין והיוצאין עמה אמר רב עמרם תא שמע דתניא שומרת יבם שמתה
משום רווח ביתא - שיכניס הפירות לביתו ויהא מזון הבית מצוי וייטיב לה:
לאו בפירוש איתמר - לא שמעה מרבא בהדיא:
תרתי אמהתא - שפחות מלוג היו ולא שמאתם לו בכתובתה:
עייל לה חדא מנייהו - לשרת לשניה:
אתאי - קמייתא לקמיה דרבא:
מה שעשה עשוי - ואפילו נתנה לאחרת לשימושה:
ולא היא - לעולם משום רווח ביתא אית ליה לרבא תקנת פירות:
והא קא רווח - ביתא שאף עתה היא עושה צרכי הבית:
שמא תכסיף - השדה שלא יחוש הלוקח לזבלה ולטייבה דקא סבר למחר נפקת מנאי שאין הגוף שלי אבל בעל מצפה שמא תמות היא בחייו ויירש את גוף הקרקע ומשבח לה:
דמקרב למתא - דחזיא ליה כל שעתא אי מכסיף לה:
אי נמי בעל אריס הוא - כלומר שנותן ללוקח פירות מזומנים:
אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא - שהבעל עושה סחורה במעות שקיבל מן הלוקח ומשתכר בהן ואיכא רווח ביתא:
מתני' שנפלו לה נכסים - כשהיא שומרת יבם:
בכתובתה - בנדוניא שהכניסה לו ושמאתן לו בכתובתה וקיבל עליו אחריותן ורשאי להוציאם:
ובנכסים הנכנסים והיוצאים עמה - הן נכסי מלוג שאין שמין אותם עליו ואינו רשאי להוציאן אלא משנכנסה לרשותו נכנסין עמה וכשהיא יוצאה יוצאין עמה:
בית שמאי אומרים כו' - ביבמות פרק החולץ קא מפרש מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי שאין לו כח בהם ומאי שנא סיפא כשמתה אמרו ב"ש יחלוקו יורשי הבעל בהם ומפרש נמי דדוקא נקט יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב בנכסי מלוג אבל יורשי האב לא יחלוקו בכתובת הבעל ואף על גב דנקט רישא מה יעשו בכתובתה תניא ושבקה:
וב"ה אומרים נכסים - דצאן ברזל בחזקתן ובבבא בתרא בפרק מי שמת (דף קנח:) מפרש בחזקת מי הם מוחזקין אי בחזקת יורשי הבעל הואיל ואחריותן עליו או בחזקת יורשי האשה שהיו שלה:
הכי גרסי' כתובתה בחזקת יורשי הבעל - מנה מאתים ותוספת שראויין לבא לה משל בעל בחזקת יורשי הבעל:
ילקח בהן קרקע - לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון כדקתני לקמן לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מייבם אותה וקסבר מטלטלי משתעבדי לכתובה:
שמין אותם - דקסבר כל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה:
וחכ"א פירות המחוברין לקרקע שלו - בגמרא פריך עלה:
כל הקודם בהן זכה - קסבר מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא"כ תפסה ומחיים דבעל בעינן תפיסה כדלקמן בהכותב (דף פד:) וה"ה נמי דפליגי אכספים דמאי שנא כספים מפירות תלושים:
הרי היא כאשתו - מפרש בגמ':
כל נכסיו - שיירש מאחיו:
גרשה - ליבמתו לאחר שכנסה:
אין לה אלא כתובה - אבל כל זמן שלא גרשה היו כל הנכסים משועבדים לה ואינו רשאי למכור:
הרי היא ככל הנשים - דתנן בפירקין דלקמן המגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובה הראשונה החזירה ובגמרא פריך למה לי לאשמועינן ביבמה:
גמ' מי קוברה - משום דיש לה שני יורשין קמבעיא לן:
יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובתה - ותניא בפרק נערה שנתפתתה (לעיל דף מז:) קבורתה תחת כתובתה: