לא דמיא אלא להא - לא דמי לשדה זו שמשכנתי לך סתם אלא לאומר שדה זו שמשכנתי לעשר שנים דאין בידו לפדותה ולהקדישה עכשיו:

דקדשה - דהא שלו היא:

דקדושת הגוף נינהו - כקדושת מזבח שאין להן פדיון כך אין פדיון לקונם להיות ניתר למי שנאסר עליו שהרי אינו הקדש גמור לתפוס פדיונו אלא אסור על אדם אחד וכיון דקדושת  הגוף הוא מפקיע מידי שעבוד שהיא משועבדת לבעלה וחייל ולקמן פריך א"כ מאי איריא שמא יגרשנה מהשתא חייל:

הקדש - כגון ששיעבד שורו לבעל חוב וחזר והקדישו מפקיע שעבוד המלוה וגובה חובו ממקום אחר וזה כשר לקרבן ואינו גזול דלא הוה קני ליה אלא לגוביינא בעלמא ודוקא קדושת  הגוף אבל קדושת דמים דבדק הבית לא מפקיע שעבוד כדתנן בערכין (דף כג:) מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים הללו כו':

חמץ - עשה חמצו אפותיקי לעובד כוכבים והגיע הפסח איסור חמץ מפקיעו משעבוד העובד כוכבים ונאסר בהנאה והא דתנן (פסחים דף ל:) עובד כוכבים שהלוה לישראל על חמצו  אחר הפסח מותר בהנאה אוקמינן לה התם כשהרהינו אצלו שמסרו בידו משכון:

ושחרור - עשה עבדו אפותיקי ושחררו הלוה משוחרר וזה גובה חובו ממקום אחר:

ונקדשו מהשתא - מאי איריא דקתני שמא יגרשנה מהשתא נמי קדיש:

אלמוה רבנן לשעבודיה דבעל - בעודה תחתיו דשויוהו רבנן כלוקח גמור ולא כמלוה:

מתני' אופה - פת:

שתים אינה מבשלת כו' - בגמרא פריך אמאי לא איפטרה מכולהו בחדא שפחה שהכניסה במקומה:

יושבת בקתדרא - לא תטרח בשבילו לילך בשליחות להביא לו חפץ מבית לעליה:

שעמום - שיגעון:

גמ' טוחנת ס"ד - המים מגלגלין האופן וטוחן:

מטחנת - מכינה צורכי טחינה נותנתו באפרכסת וקולטת הקמח:

ואיבעית אימא - לעולם טוחנת היא עצמה:

דידא - רחיים של יד:

לתכשיטי אשה - שיקנו לה תכשיטין להתנאות בהן:

שיעדן - את זיוה אישקלויי"ר בלעז:

לפירקה - ימי הנעורים:

שומטת דד מפיו - לא תניקנו שחל הנדר אלמא לא משעבדא ליה:

כופה ומניקה - דמשעבדא ליה ולא חל הנדר:

אם היה מכירה - שאינו רוצה לינק מאחרת:

הכא במאי עסקינן - ברייתא:

ונפלגו בכתובה בעלמא - נדרה מליהנות לו וקיים לה בש"א תצא ותטול כתובה ובה"א תצא בלא כתובה:

ועוד תניא - גבי כל הנשים ואפילו בלא נדר:

אינה מניקה - אם אינה רוצה: