צורת הדף באתר היברובוקס

כלה כמות שהיא.

כמות שהיא - לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה:

ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה^[1].

חסודה - חוט של חסד משוך עליה:

אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרי' לה: כלה נאה וחסודה?

והתורה אמרה: (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק.

אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו?

הוי אומר: ישבחנו בעיניו.

מכאן אמרו חכמים:

מכאן אמרו - מדברי ב"ה שאמרו ישבחנה:

לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.

תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות - לעשות לאיש ואיש כרצונו:

כי אתא רב דימי אמר, הכי משרו קמי כלתא במערבא:

משרו - משוררים:

לא כחל,

לא כחל - אינה צריכה כחל:

ולא שרק,

ולא שרק - צבע המאדים את הפנים:

ולא פירכוס, ויעלת חן.

פירכוס - קליעת שיער זו לא כחלה ולא שרקה ולא פירכסה והרי היא יעלת חן:

כי סמכו רבנן לרבי זירא, שרו ליה הכי: לא כחל, ולא שרק, ולא פירכוס, ויעלת חן.

כי סמכו רבנן לרבי אמי ולרבי אסי, שרו להו הכי: כל מן דין

כל מן דין - כל כמות אלו הוו סומכין לנו לקרותן רבי ולמנותם דיינין:

וכל מן דין, סמוכו לנא.

לא תסמכו לנא, לא מן סרמיסין

סרמיסין - מסרסין הלכות בהיפך טעמיהן:

ולא מן סרמיטין.

סרמיטין - לשון סמרטוטין:

ואמרי לה: לא מן חמיסין

חמיסין - אומרים חמישית הטעם:

ולא מן טורמיסין.

טורמיסין - לא איתפרש: (טורמיסין כי ההיא דאמר בב"ר (פ' מ"א) על טורמיסין למיקרב למסאנא דמטרוניתא אנשים ריקנים):

ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא

ממתיבתא - מבית המדרש:

לבי קיסר, נפקן אמהתא דבי קיסר לאפיה, ומשרין ליה הכי:

רבא דעמיה,

רבא דעמיה - נשיא בעמו:

ומדברנא דאומתיה,

מדברנא - מנהיג:

בוצינא דנהורא,

בוצינא דנהורא - על שהיה קלסתר פניו מבהיק כדאמרינן בב"ב (דף נח.) שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דרבי יוחנן דנפקי זיהרורית מיניה כדמפרש התם:

בריך מתייך לשלם.

בריך מתייך לשלם - ברוך בואך לשלום:

אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס, ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה.

רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת.

אתלת - שלש בדין זורק אחת ומקבל אחת:

א"ר זירא: קא מכסיף לן סבא.

מכסיף לן סבא - שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו:

כי נח נפשיה, איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא.

וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא, אלא אי לחד בדרא, אי לתרי בדרא.

א"ר זירא: אהנייה ליה שוטיתיה לסבא.

שוטיתיה - שוט של הדס שהיה מרקד בו:

ואמרי לה: שטותיה לסבא.

שטותיה - שהיה מתנהג כשוטה:

ואמרי לה: שיטתיה לסבא.

שיטתיה - שיטתו ומנהגו:

רב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד.

מרכיב לה אכתפיה - את הכלה:

אמרי ליה רבנן: אנן מהו למיעבד הכי?

אמר להו: אי דמיין עלייכו ככשורא, לחיי.

כי כשורא - כקורה בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה:

ואי לא, לא.

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה, כדי לחבבה על בעלה.

לחבבה - כשרואה הכל מסתכלים בה נכנס יופיה בלבו:

ולית הלכתא כוותיה.

ת"ר: מעבירין את המת מלפני כלה,

מעבירין - כשכלה יוצאה מבית אביה לבית חתונתה ונושאי מת יוצאים ובזו ובזו אוכלוסים הרבה ואין רוצין להתערב מעבירין את המת (אפילו) דרך אחרת:

וזה וזה מלפני מלך ישראל.

אמרו עליו על אגריפס המלך, שעבר מלפני כלה, ושבחוהו חכמים.

שבחוהו? מכלל דשפיר עבד.

והא א"ר אשי: אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו, כבודו מחול,

אפילו למ"ד - פלוגתא בפרק קמא דקדושין:

מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול.

דאמר מר: (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך.

שום תשים עליך מלך - ישראל הוזהרו שישימו עליהם שימות הרבה כלומר שתהא אימתו עליהם הלכך אין כבודו מחול שלפיכך ריבה הכתוב שימות הרבה:

פרשת דרכים הואי.

פרשת דרכים הוה - ולא ניכר שעבר מלפניה אלא כאילו הוא צריך לפנות לאותו הדרך:

תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה.

אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי, שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה.

במה דברים אמורים? כשאין עמו כל צרכו. אבל יש עמו כל צרכו, אין מבטלין.

וכמה כל צרכו?

אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי גברי, ושיתא אלפי שיפורי.

שיפורי - מכריזין עליו שיבואו לכבדו:

ואמרי לה: תליסר אלפי גברי, ומינייהו שיתא אלפי שיפורי.

עולא אמר: כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא.

דחייצי גברי מאבולא לסיכרא - משער העיר ההיא עד הקבר:

רב ששת ואיתימא רבי יוחנן אמר: נטילתה כנתינתה.

נטילתה - של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל:

מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא.

וה"מ למאן דקרי

למאן דקרי - מקרא:

ותני

ותני - משנה אבל עדיין לא שנה לתלמידים: