Enjoying this page?

YEVAMOS - 093a – האשה רבה – פרק עשירי – יבמות, צג ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

דף צג,א גמרא קונם שאני עושה לפיך אין צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו הא איתמר עלה א"ר הונא בריה דרב יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהם דידים איתנהו בעלמא ופליגא דרב נחמן בר יצחק דאמר רב נחמן בר יצחק רב הונא כרב ורב כרבי ינאי ורבי ינאי כרבי חייא ור' חייא כרבי ורבי כרבי מאיר ור"מ כרבי אליעזר בן יעקב ור' אליעזר בן יעקב כר' עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם רב הונא מאי היא דאיתמר המוכר פירות דקל לחברו אמר רב הונא עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אין יכול לחזור בו ור"נ אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו אמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה רב דאמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה רבי ינאי כרבי חייא דרבי ינאי הוה ליה אריסא דהוה מייתי ליה כנתא דפירי כל מעלי שבתא ההוא יומא נגה ליה ולא אתא שקל עשר מפירי דביתיה עלייהו אתא לקמיה דרבי חייא א"ל שפיר עבדת דתניא (דברים יד) למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים אלו שבתות ויו"ט למאי הלכתא אילימא לעשורי ומיכל איצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן

קונם שאני עושה לפיך - אשה שאמרה לבעלה מה שאני עושה מלאכה יהא אסור לפיך בקונם:

אינו צריך להפר - דכיון דקא משעבדא ליה למעשה ידיה לא מציא נדרה:

שמא תעדיף עליו כו' - דתנן (כתובות דף סד:) מה היא עושה לו משקל ה' סלעים שתי כו' וטפי לא משעבדא ליה ואהעדפה חייל נדר ואע"ג דעדיין לא נעשית המלאכה:

ופליגא דרב נחמן - הא דאוקימנא דלר"ע אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם:

רב הונא כרב - כלומר מרב שהוא רביה קבלה ורב מרבי ינאי וכן כולם זה למעלה מדורו של זה היה:

המוכר פירות דקל - בימות הגשמים:

עד שלא באו לעולם - אם בא לחזור בו קודם ניסן שאז האילנות מוציאין יכול לחזור בו:

משבאו לעולם אין יכול לחזור בו - דכי אתו חייל זביני אלמא אדם מקנה דבר שלא בא לעולם:

האומר לחברו - קודם שקנה את השדה:

קנה - והויא מתנה אלמא מרב שמיע ליה:

נגה ליה - שהה יותר מזמנו:

עילוייהו - ואע"ג דאכתי לא אתו:

למען תלמד - גבי תרומה ומעשרות כתיב ואכלת לפני ה' וגו':

כל הימים אלו יו"ט ושבתות - הוי למד להזהר שלא יבטל עונג שבת בשביל תיקון הטבל:

למאי הלכתא - ומה אתא קרא לאזהורי:

אי נימא עשורי בשבתא ומיכל - ואיצטריך לאשמועינן דאע"ג דשבת הוא מתקנן פשיטא וכי איצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן הפרשת מעשרות בשבת אינה אלא משום שבות  דתנן אלו הן משום שבות לא מגביהין תרומות ומעשרות במסכת ביצה (דף לו:) והיכא אסר לן קרא טלטול בעלמא דאיצטריך למשרייה הכא: