רב אשי אמר, אפילו תימא צדדין מותרין, כל דבהדי גבה כגבה דמי:
משנה
בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות.
וב"ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם.
עצרת שחל להיות בערב שבת:
ב"ש אומרים, יום טבוח אחר השבת.
ובית הלל אומרים, אין יום טבוח אחר השבת.
ומודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת.
אין כהן גדול מתלבש בכליו.
ומותרין בהספד ובתענית.
שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת:
גמרא
א"ר אלעזר א"ר אושעיא, מניין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה?
שנאמר (דברים טז) "בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות".
מקיש חג השבועות לחג המצות, מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה.
ואימא מקיש לחג הסוכות, מה חג הסוכות יש לה תשלומין כל שמונה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שמונה?
שמיני רגל בפני עצמו הוא.
אימור דאמרי שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין פז"ר קש"ב, אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא?
דתנן, "מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל, ויום טוב האחרון".
תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.
אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות?
לאקושי לחג המצות מה חג המצות טעון לינה, אף חג הסוכות טעון לינה.
והתם מנלן
דבהדי גבה - ששוה לגובה הגב של בהמה:
כגבה של בהמה דמי - והראש שוה בגובה לגב הבהמה:
מתני' מביאין שלמים - ביו"ט שהן אכילת הדיוט:
ואין סומכין עליהן - כדאמרינן אלא סומך עליהן מערב יו"ט ושוחטן ביו"ט דלא בעינן תכף לסמיכה שחיטה:
אבל לא מביאין עולות - באותן שיכול להביא לאחר יו"ט דכתיב הוא לבדו יעשה לכם (שמות יב) לכם ולא לגבוה:
יום טבוח - של קרבנות ראייה וחגיגה של יו"ט לאחר השבת שאין קריבין לא ביו"ט ולא בשבת:
אין לה יום טבוח - אינה צריכה יום טבוח שמותר להקריבן ביו"ט:
אין כהן גדול מתלבש בכלים - נאים בביתו ובשוק ולאו בשעת עבודה קאמר ולא בבגדי כהונה קאי אלא שלא יתנאה באותו היום שיום טבוח של עצרת אחר שבת שיבינו הכל שאינו היום יו"ט מפני הצדוקין שהיו אומרים עצרת אחר שבת:
גמ' מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה - כדרבינן קראי בפ"ק (דף ט.) (בחג) הסוכות וה"ה לחג המצות שהרי אף הוא שבעת ימים:
פז"ר קש"ב - פיי"ס זמ"ן רג"ל קרב"ן שי"ר ברכ"ה פייס לענין פרי החג כל שבעת ימי החג אין מפייסין עליהן אלא לפי חשבון המשמרות לפי סידרן מקריבין אותן כדתנן במסכת סוכה (דף נה:) מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר ופר של שמיני מפייסין עליו איזהו מן המשמרות יקריבנו זמן שהחיינו רגל שיש לו שם רגל בפני עצמו ואינו קרוי סוכות קרבן שאין בהמות קרבנותיו כסדר פרי החג שפרי החג מתמעטין והולכין וכבשיהן י"ד בכל יום ואילים שנים ובשמיני פר אחד איל אחד ושבעה כבשים שיר אין שיר קרבנותיו כסדר שיר של ימות החג ואינו מדבר מענין פרשיות של הומבה"י (סוכה נה.) שהוא סימן לשיר של ימות החג ברכה שהיו מברכים את המלך זכר לשלמה שנאמר בו ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך (מלכים א ח):
תפשת מרובה לא תפשת - כל מקום שתמצא שני דרכים אחד תופש מרובה ואחד תופש מועט טוב לך לתפוש את המועט שאפילו היה לך לתפוש את המרובה ותתפוש את המועט תפיסתך תפיסה שיש בכלל המרובה המועט אבל אם תתפוש המרובה והיה לך לתפוש המועט נמצאת שתפשת שלא כדת:
טעון לינה - מוצאי י"ט: