Enjoying this page?

MOED KATAN - 008b – משקין בית השלחין – פרק ראשון – מועד קטן, ח ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום.

לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום - כלומר כיון דמת אין משתכח מן הלב שלשים יום אם מספידו פחות משלשים יום לפני הרגל אתי למספד ברגל דעדיין לא שכחו:

מאי בינייהו?

איכא בינייהו דקעביד בחנם:

דעביד בחנם - מ"ד משום מעות שזימן לרגל, כיון דספדן עביד בחנם - שפיר דמי, ומ"ד לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום - בחנם נמי אסור:

Video Audio

משנה

אין חופרין כוכין וקברות במועד.

אין חופרין כוכין וקברות - לצורך מתים. שדרכן לחפור כוכין וקברות לזמנן לצורך מתים שימותו - דטירחא יתירא הוא:

אבל מחנכין את הכוכין במועד.

מחנכין - מפרש בגמ':

ועושין נברכת במועד.

נברכת - בריכה של כובסין. ולית ביה טירחא כולי האי:

וארון, עם המת בחצר.

וארון עם המת בחצר - שהמת שם - מותר לעשות ארון ולנסר הנסרים מתחילה לצורך הארון ולעשותו כולו, אבל לא בחצר אחרת - שלא יאמרו מלאכה אחרת היא:

רבי יהודה אוסר. אלא אם כן יש עמו נסרים:

ר' יהודה אוסר - להביא עצים ולעשותן נסרים לצורך הארון, אא"כ היו מנוסרים בתחילה קודם י"ט:

גמרא

מאי כוכין, ומאי קברות?

אמר רב יהודה: כוכין בחפירה, וקברות בבנין.

תניא נמי הכי: אלו הן כוכין ואלו הן קברות: כוכין - בחפירה, וקברות - בבנין:

אבל מחנכין את הכוכין:

כיצד מחנכין?

אמר רב יהודה: שאם היה ארוך מקצרו.

במתניתא תנא: מאריך בו ומרחיב בו:

ועושין נברכת כו':

מאי נברכת?

אמר רב יהודה: זו בקיע.

והתניא: הנברכת והבקיע?

אמר אביי ואיתימא רב כהנא: גיהא ובר גיהא:

גיהא ובר גיהא - בריכה גדולה שעושין בחצר שיכנסו בו כל השופכים = בקיע. בר גיהא = בריכה קטנה שעושין סמוך לגדולה כדי שיכנסו המים היוצאין מן הגדולה לקטנה שהיא מליאה ונכנסין לקטנה:

וארון עם המת בחצר:

וארון עם המת בחצר - כלומר כשמת בחצר (שפיר דמי) דמוכחא מילתא דלצורך המת עבידא - מצי למיעבד ארון ובאותה חצר:

תנינא להא.

דתנו רבנן: עושין כל צורכי המת:

גוזזין לו שערו.

ומכבסין לו כסותו.

ועושין לו ארון מנסרין המנוסרין מערב יום טוב.

מנסרין המנוסרין - יש עמו נסרין מתוקנין מערב המועד - דטורח גדול לעשותן במועד:

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מביאין עצים ומנסרן בצינעא בתוך ביתו:

 

משנה

אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות.

ולא מייבמין.

מפני ששמחה היא לו.

מפני ששמחה היא לו - מפרש בגמ':

אבל מחזיר הוא את גרושתו.

מחזיר גרושתו - דאינה שמחה כל כך:

ועושה אשה תכשיטיה במועד.

ועושה אשה תכשיטיה - הני תכשיטין דקא מפרש בגמ':

רבי יהודה אומר: לא תסוד - מפני שניוול הוא לה.

לא תסוד - בסיד מפני שניוול הוא אצלה עכשיו במועד שהיא תסוד בסיד ומצטערת:

ההדיוט תופר כדרכו.

והאומן מכליב.

ומסרגין את המטות.

ומסרגין את המטות - בגמ' מפרש:

רבי יוסי אומר: ממתחין:

גמרא

וכי שמחה היא לו מאי הוי?

מאי הוי - וכי שמחה אסורה ביו"ט:

אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא: לפי שאין מערבין שמחה בשמחה.

דאין מערבין שמחה בשמחה - כלומר בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה:

רבה בר [רב] הונא אמר: מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבה בר [רב] הונא, דרב הוא.

דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: מנין שאין נושאין נשים במועד?

שנאמר (דברים טז): ושמחת בחגך - בחגך ולא באשתך.

עולא אמר: מפני הטורח.

מפני הטורח - ליטרח לצורך נישואין, וטירחא במועד אסור:

רבי יצחק נפחא אמר: מפני ביטול פריה ורביה.

משום ביטול פריה ורביה - דאי שרי נשואין ביו"ט אין אדם נושא אשה כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד, שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין:

Start here

מיתיבי: כל אלו שאמרו אסורין לישא במועד