וחכמים מטהרין - דעיקרו כלי זכוכית הן ולא אזלי בתר המעמיד ע"א כלי זכוכית טהורין שניקבו והטילו לתוכן אבר יהודה בן שמוע מטמאן טומאת כלי מתכות דאורייתא אם נגע בהן  טומאה דהכל הולך אחר המעמיד וחכמים מטהרים מטומאת כלי מתכות דאורייתא אלא משום טומאת כלי זכוכית דרבנן שאין כלי מתכות טמאין דאורייתא אלא המנויין בפרשה (במדבר לא) הזהב והכסף והנחשת והברזל וגו':

תנאי היא - אי בטלה מגילת תענית:

הא איצטריך - אי משום ירקא אי משום מתיא כדלקמן (דף כ.):

והא קמקלקלא ר"ה - דנמצא שלא עשאוה בני הגולה כהלכה אם מעברין אלול:

דיקא נמי - דלהכי חשו רבנן דלא ליקלקלו שאר מועדות והתירו שיהא ר"ה מקולקל לגולה:

ואלו אם נתעברה השנה - לאחר שנכנס אדר הראשון והלכו השלוחים ישבו ב"ד ועיינו ועיברוה לעשות אדר השני אחר זה:

נוהגות בראשון - ויצאו ידי חובתן בפורים שעשו בראשון:

כמה עיבור השנה - ימי אדר הראשון שאותו עושין עיבור לשנה:

חדש - קא סלקא דעתך כ"ט ימים:

מאי שנא - למאן דאמר שלשים דאין צריך לחזור ולשלוח שלוחים על יום קידוש אדר השני:

דידעי - בני הגולה שלעולם אדר הראשון מעובר וביום ל"א נתקדש:

למאן דאמר חדש נמי - אין צריך להודיע דהא ידעי דלעולם חסר וביום שלשים נתקדש:

רצו חדש רצו שלשים - לפיכך צריכין להודיע אם עשאוהו מלא או חסר:

שמקדשין אותן ביום עיבוריהן - יום שלשים קרי יום עיבור שאותו עושין עיבור לחדש כשמעברין אותו שמקדשין יום שלשים של שניהם לר"ח הנכנס יום ל' לאדר הראשון הוא ר"ח  לאדר השני ויום ל' של אדר השני הוא ר"ח ניסן:

למימרא דחסירין עבדינן כו' - בניחותא:

אחד מלא ואחד חסר - דוקא קאמר ראשון מלא ושני חסר:

משום רבינו - רב:

שהוקבע ר"ח בזמנו - עד שאמרו לך הבאים מארץ ישראל קדשו ב"ד ר"ח אדר השני ביום ל' לאדר הראשון ועשו את הראשון חסר:

מחללין את השבת - עדים שראו את הלבנה בחידושה מחללין את השבת לצאת חוץ לתחום לבא לב"ד להעיד לפניהן לפי שהמועדין כולן תלויין בשני חדשים הללו וקס"ד חילולא  דשרא רחמנא משום דקביעת ירחא לפי ראיית הלבנה הוא אם מלא מלא אם חסר חסר:

משום הכי מחללין - אם ראוהו ביום ל' שאם לא יבאו ויעידו שראוהו היום לא יקדשוהו ב"ד עד מחר ויעשו את החסר מלא: