Enjoying this page?

EIRUVIN - 086a – כיצד משתתפין – פרק שמיני – עירובין, פו ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

דף פו,א גמרא פנו מקום לבן מאתים מנה אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה אמר לו לכשתגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו בכלים הללו לפני רבי מכבד עשירים ר' עקיבא מכבד עשירים כדדרש רבא בר מרי (תהילים סא) ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו אימתי ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו רבה בר בר חנה אמר כגון יתד של מחרישה אמר רב נחמן תנא דבי שמואל דבר הניטל בשבת אוסר דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר תניא נמי הכי יש לו טבל יש לו עששית וכל דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר:דף פו,א משנה המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר אינו אוסר רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת רבי שמעון אומר אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו:דף פו,א גמרא אמר רב הלכה כר"ש ודוקא בתו אבל בנו לא דאמרי אינשי נבח בך כלבא עול נבח בך גורייתא פוק:דף פו,א משנה בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטה בין מתוך אוגנו רבן שמעון בן גמליאל אומר בית שמאי אומרים מלמטה ובית הלל אומרים מלמעלה א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם:דף פו,א גמרא אמר רב הונא למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור ורב יהודה אמר למטה למטה מן המים למעלה למעלה מן המים א"ל רבה בר רב חנן לאביי הא דאמר רב יהודה למטה למטה מן המים מאי שנא למטה ממש דלא דעריבי מיא למטה מן המים נמי הא עריבי מיא א"ל לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב ומטו בה משום רבי חייא צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח ותו הא דאמר רב יהודה למעלה למעלה מן המים מאי שנא למעלה ממש דלא דעריבי מיא למעלה מן המים נמי הא עריבי מיא אמר ליה לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה צריך שישקע ראשי קנים במים טפח ואלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבע מתרת בחורבה ורב נחמן אמר רבה בר אבוה

פנו מקום לבן מאתים מנה - כלומר מקום חשוב יותר בין גדולים לפי כבוד עשרו:

אביו של זה - בונייס:

בכלים הללו - בבגדים הללו שאין נראה עשיר כל כך:

אימתי ישב עולם - בזמן שיש בו עשירים שגומלין ומזמנין מזונות לעניים והם ינצרוהו:

מן - לשון מזונות:

כגון יתד של מחרישה - קביליי"א הויא תפיסת יד:

דבר הניטל בשבת - אינו תפיסת יד ואוסר דאי בעי שקיל ושדי ליה לבראי:

עששיות - של ברזל חתיכות גדולות:

מתני' הרי זה אוסר - דדירה בלא בעלים שמה דירה:

אינו אוסר - דלאו שמה דירה:

רבי יוסי - נמי סבירא ליה לאו שמה דירה מיהו נכרי אוסר שמא יבא היום:

הסיע - הסיח דירת ביתו מלבו:

גמ' ודוקא בתו - דעביד איניש דדייר אצל חתנו אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא:

כלבא - זכר כגון חתנו:

גורייתא - נקבה כגון כלתו:

מתני' בור שבין שתי חצירות - חציו בזו וחציו בזו:

אין ממלאין הימנו - שזה ממלא מרשות חבירו אא"כ כו':

בין מלמטה - בגמ' מפרש:

בין מתוך אוגנו - אע"פ שאינה נוגעת במים קל הוא שהקילו חכמים במים דאמר ביה גוד אחית למחיצה ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתראה כהפסקה:

מן הכותל שביניהם - שמפסקת בין החצירות ומפסקת על פני הבור ואע"פ שאינה נכנסת לתוך אוגנו:

גמ' למטה - דקאמרי ב"ש:

למטה ממש - סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים:

למעלה - דקאמרי בית הלל:

למעלה ממש - סמוך משפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך:

וזה וזה בבור - אפילו לב"ה צריך שתהא כל מחיצת עשרה מאוגן הבור ולפנים:

ורב יהודה אמר למטה - דב"ש:

למטה מן המים - שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור:

למעלה - דב"ה:

למעלה מן המים - ובהא מקילי שאין קנים צריכין ליגע במים אבל למעלה ממש לא מעלה דרב יהודה הוא מטה דרב הונא:

דעריבי מיא - תחת המחיצה:

הא עריבי מיא - על המחיצה פעמים שהמים עמוקים מעשרה:

שיראו ראשי קנים - העליונים:

ותו - לרב יהודה נמי אליבא דבית הלל דאמרי למעלה מן המים סמוך למים אבל רחוק מן המים. לא:

מ"ש למעלה ממש - דהוא רחוק מן המים דלא שאין מחיצת הפסק ניכרת במים ועריבי מיא להדיא למטה נמי מאי הפסק איכא הרי אין נוגעין במים:

שישקע ראשי הקנים - התחתונים ובהא פליגי דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום וב"ה בעו היכר מחיצה:

קורה ד' מתרת בחורבה - קורה התחובה מחומה לחומה בחורבה כדרך חורבות הנופלות ונשארים בהן קורות ויש ברחבה ארבעה והיא מוטלת על רחבה מותר לטלטל תחתיה  דאמר שני חודיה יורדין וסותמין דסבר לה כרבי ישמעאל בר"י דאמר [לקמן ע"ב] מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ולהכי נקט ד' דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ארבעה דמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה אינה מחיצה: