BERACHOS 058b – הרואה – פרק תשיעי – ברכות, נח ע”ב

Download Here

Tzuras Hadaf - צורת הדף

ת"ר הרואה בתי ישראל:

בישובן, אומר "ברוך מציב גבול אלמנה".

בחורבנן, אומר "ברוך דיין האמת".

בתי עובדי כוכבים:

בישובן אומר, (משלי טו, כה) "בית גאים יסח ה'".

בחורבנן, אומר (תהילים צד, א) "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא.

כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי, נגד רב חסדא, ואתנח.

אמר ליה עולא, "אמאי קא מתנחת?

והאמר רב, 'אנחה שוברת חצי גופו של אדם.

שנאמר (יחזקאל כא, יא) "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו''.

ור' יוחנן אמר, 'אף כל גופו של אדם, שנאמר (יחזקאל כא, יב) "והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח? ואמרת אל שמועה [כי באה] ונמס כל לב וגו''"?

א"ל, "היכי לא אתנח?! ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך, ולא שקל ידא מן כיסא, דסבר דילמא אתי עני בר טובים, ואדמטו ליה לכיסא קא מכסיף.

ותו, הוו פתיחין ליה ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא, וכל דהוה עייל כפין, נפיק כי שבע.

והוו שדו ליה חטי ושערי בשני בצורת אבראי, דכל מאן דכסיפא מילתא למשקל ביממא, אתי ושקיל בליליא.

השתא נפל בתלא, ולא אתנח?!"

אמר ליה, "הכי אמר ר' יוחנן, 'מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו.

שנאמר (ישעיהו ה, ט) 'באזני ה' צבאות, אם לא בתים רבים לשמה יהיו, גדולים וטובים מאין יושב'.

ואמר ר' יוחנן, 'עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן.

שנאמר (תהילים קכה, א) 'שיר המעלות לדוד הבוטחים ביי' כהר ציון'.

מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן'".

חזייה דלא מיישב דעתיה.

אמר ליה, "דיו לעבד שיהא כרבו".

תנו רבנן, הרואה קברי ישראל אומר, "ברוך אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם בדין".

מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן, "ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך מחיה המתים".

קברי עובדי כוכבים, אומר (ירמיהו נ, יב) "בושה אמכם וגו'".

אמר רבי יהושע בן לוי, הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

לאחר שנים עשר חדש, אומר "ברוך מחיה המתים".

אמר רב אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש.

שנאמר (תהילים לא, יג) "נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד".

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, הוו קאזלי באורחא, פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא, אמרו ליה "בהדי דחזינך, בריכינן עלך תרתי:

"ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו".

ו"שהחיינו"".

אמר להו, "אנא נמי, כיון דחזתינכו, חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון בית ישראל, וברכינא עלייכו תלתא:

הנך תרתי, ו"ברוך חכם הרזים"".

אמרו ליה, "חכימת כולי האי?!"

יהבי ביה עינייהו, ושכיב.

אמר רבי יהושע בן לוי, הרואה את הבהקנים, אומר "ברוך משנה הבריות".

מיתיבי, "ראה את הכושי, ואת הגיחור, ואת הלווקן, ואת הקפח, ואת הננס, ואת הדרניקוס, אומר "ברוך משנה את הבריות".

את הקטע, ואת הסומא, ואת פתויי הראש, ואת החגר, ואת המוכה שחין, ואת הבהקנים, אומר "ברוך דיין אמת""?

לא קשיא, הא ממעי אמו, הא בתר דאיתיליד.

דיקא נמי, דקתני, דומיא דקטע.

שמע מינה.


תנו רבנן, "הרואה פיל, קוף, וקפוף, אומר "ברוך משנה את הבריות".

ראה בריות טובות, ואילנות טובות, אומר "ברוך שככה לו בעולמו":


על הזיקין: מאי זיקין?

אמר שמואל, כוכבא דשביט.

ואמר שמואל, נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט, דלא ידענא מאי ניהו.

וגמירי, דלא עבר כסלא.

ואי עבר כסלא, חרב עלמא.

והא קא חזינן דעבר?

זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו.

רב הונא בריה דרב יהושע אמר, וילון הוא דמקרע, דמגלגל, ומחזי נהורא דרקיעא.

רב אשי אמר, כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא, וחזי ליה חבריה מהך גיסא, ומיבעית, ומחזי כמאן דעבר.

שמואל רמי, כתיב (איוב ט, ט) "עושה עש כסיל וכימה".

וכתיב (עמוס ה, ח) "עושה כימה וכסיל".

הא כיצד?

אלמלא חמה של כסיל, לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה.

ואלמלא צינה של כימה, לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל.

וגמירי, אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור, כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא, לא הוה חיי.

והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב (איוב לח, לא) "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח?!".

מאי כימה?

אמר שמואל, כמאה ככבי.

אמרי לה, דמכנפי.

ואמרי לה, דמבדרן.

מאי "עש".

אמר רב יהודה, יותא.

מאי יותא?

אמרי לה, זנב טלה.

ואמרי לה, רישא דעגלא.

ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה, דכתיב (איוב לח, לב) "ועיש על בניה תנחם".

אלמא חסרה, ומתחזיא