משנה
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל,
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל - כגון הנך דקתני לקמן מעברות הים והירדן ונחלי ארנון כו':
אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.
מקום שנעקרה ממנו עכו"ם, אומר: ברוך שעקר עכו"ם מארצנו.
על הזיקין, ועל הזועות, ועל הרעמים,
זיקין וזועות ורעמים - מפרש בגמרא:
ועל הרוחות, ועל הברקים, אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.
מלא עולם - לפי שאלו נראין או נשמעין למרחוק:
על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר: ברוך עושה בראשית.
ברוך עושה בראשית - ובגמרא (ד' נט.) פריך אטו הנך דלעיל לאו מעשה בראשית נינהו:
רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול, אומר: ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים.
לפרקים - מפרש בגמרא (שם ע"ב) ולפי שהוא חשוב וגדול מכולן קבע ליה רבי יהודה ברכה לעצמו:
על הגשמים, ועל בשורות טובות, אומר: ברוך הטוב והמטיב.
על בשורות רעות, אומר: ברוך דיין האמת.
בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
מברך על הרעה, מעין על הטובה.
מברך על הרעה מעין על הטובה - דיין האמת:
ועל הטובה, מעין על הרעה.
ועל הטובה מעין על הרעה - הטוב והמטיב ובגמרא מפרש היכי דמי:
והצועק לשעבר, הרי זו תפלת שוא.
היתה אשתו מעוברת, ואומר: יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא.
היה בא בדרך, ושמע קול צוחה בעיר, ואומר: יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי, הרי זו תפלת שוא.
הנכנס לכרך,
הנכנס לכרך - המהלך בדרך וצריך לעבור כרך ושם מצויים מושלים רעים ומחפשים עלילות:
מתפלל שתים.
אחת בכניסתו,
אחת בכניסתו - מתפלל שיכנס לשלום:
ואחת ביציאתו.
ביציאתו - מתפלל שיצא לשלום:
בן עזאי אומר: ארבע.
ארבע - כדמפרש נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד נמצאו ארבע כדמפרש בגמרא:
שתים בכניסתו, ושתים ביציאתו.
נותן הודאה על שעבר, וצועק על העתיד.
חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה.
חייב אדם לברך על הרעה כו' - מפרש בגמרא:
שנאמר: (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'.
בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע.
ובכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך.
ובכל מאדך - בכל ממונך.
ד"א: בכל מאדך - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, הוי מודה לו.
דבר אחר בכל מאדך - מדות מדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות:
לא יקל אדם את ראשו
לא יקל ראשו - לא ינהג קלות ראש:
כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים.
כנגד שער מזרחי - חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער מזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם וההיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין:
ולא יכנס להר הבית במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו,
בפונדתו - חגור חלול ונותנין בו מעות:
ובאבק שעל רגליו.
ולא יעשנו קפנדריא.
ורקיקה, מקל וחומר.
מק"ו - בגמרא מפרש ליה:
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: עד העולם.
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם - במסכת תענית (פ"ב דף טז:) אמרינן אין עונין אמן במקדש המברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך חונן הדעת וכן בכולם והעונין אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וילפינן לה מקרא דתפלת עזרא וסיעתו ואשמעינן הכא דבמקדש ראשון לא היו אומרים אלא ברוך ה' אלהי ישראל עד מן העולם:
משקלקלו הצדוקים,
משקלקלו הצדוקים - ואמרו אין עולם אלא זה:
ואמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו
התקינו - עזרא וסיעתו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם לומר ששני עולמות יש להוציא מלב הצדוקים הכופרים בתחיית המתים:
שיהו אומרים: מן העולם ועד העולם.
שיהו אומרים מן העולם ועד העולם - לומר ששני עולמות יש להוציא מלב הכופרים בתחיית המתים:
והתקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם.
שיהא אדם שואל לשלום חבירו בשם - בשמו של הקב"ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות להוציא שם שמים עליו ולמדו מבעז שאמר ה' עמכם ומן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל:
שנאמר: (רות ב, ד) והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם, ויאמרו לו: יברכך ה'.
ואומר: (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל.
ואומר: (משלי כג, כב) אל תבוז כי זקנה אמך.
ואומר אל תבוז כי זקנה אמך - למוד מדברי זקני אומתך לעשות מה שראית שעשו הם ובגמר' מפרש מאי ואומר:
ואומר: (תהילים קיט, קכו) עת לעשות לה', הפרו תורתך.
ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך - פעמים שמבטלים דברי תורה כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול לשלום חברו זהו רצונו של מקום שנאמ' בקש שלום ורדפהו מותר להפר תורה ולעשות דבר הנראה אסור:
רבי נתן אומר: הפרו תורתך משום עת לעשות לה':
גמרא
מנא הני מילי?
אמר רבי יוחנן: דאמר קרא, (שמות יח, י) ויאמר יתרו, ברוך ה' אשר הציל וגו'.
ה"ג - מנלן דמברכינן אניסא אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו':
אניסא דרבים מברכינן, אניסא דיחיד לא מברכינן.
והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא,
בעבר ימינא - שם מדינה בדרומו של פרת:
נפל עליה אריא, אתעביד ליה ניסא, ואיתצל מיניה.
אתא לקמיה דרבא, וא"ל: כל אימת דמטית להתם, בריך: ברוך שעשה לי נס במקום הזה.
ומר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא
בפקתא - בקעה:
דערבות,
ערבות - שם מקום:
וצחא למיא,
וצחא למיא - צמא למים:
איתעביד ליה ניסא, איברי ליה עינא דמיא, ואישתי.
ותו, זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא,
ברסתקא - בשוק:
ונפל עליה גמלא פריצא,
גמלא פריצא - גמל משוגע שעסקיו רעים:
איתפרקא ליה אשיתא, על לגוה.
אתפרקא ליה אשיתא - נפלה חומת בית שהיה סמוך לו ונכנס לתוך הבית מפני הגמל:
כי מטא לערבות, בריך: ברוך שעשה לי נס בערבות, ובגמל.
כי מטא לרסתקא דמחוזא, בריך: ברוך שעשה לי נס בגמל, ובערבות?
אמרי: אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד, איהו חייב לברוכי.
תנו רבנן: הרואה מעברות הים,
מעברות הים - מקום שעברו ישראל בים סוף:
ומעברות הירדן,
ומעברות הירדן - בימי יהושע:
מעברות נחלי ארנון,
מעברות נחלי ארנון - לקמן מפרש מאי ניסא:
אבני אלגביש במורד בית חורון,
במורד בית חורון - בימי יהושע היה בספר יהושע:
ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל,
ואבן שזרק עוג - לקמן מפרש:
ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה,
על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום.
בשלמא מעברות הים, דכתיב: (שמות יד, כב) ויבאו בני ישראל, בתוך הים ביבשה.
מעברות הירדן, דכתיב: (יהושע ג, יז) ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה, בתוך הירדן הכן, וכל ישראל עוברים בחרבה, עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן.
אלא מעברות נחלי ארנון, מנלן?
ומעברות נחלי ארנון - לקמן מפרש מאי ניסא:
דכתיב: (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה', את והב בסופה וגו'.
תנא: את והב בסופה - שני מצורעים היו, דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל.
כי הוו קא חלפי ישראל,
אתו אמוראי