BERACHOS 046a – שלשה שאכלו – פרק שביעי – ברכות, מו ע”א

Download Here

Tzuras Hadaf - צורת הדף

דף מו,א

ר' זירא חלש, על לגביה ר' אבהו.

קביל עליה, אי מתפח קטינא חריך שקי, עבידנא יומא טבא לרבנן.

אתפח.

עבד סעודתא לכולהו רבנן.

כי מטא למשרי, אמר ליה לר' זירא, "לישרי לן מר".

א"ל, "לא סבר לה מר להא דר' יוחנן, דאמר, 'בעל הבית בוצע?!'"

שרא להו.

כי מטא לברוכי, אמר ליה, "נבריך לן מר".

אמר ליה, "לא סבר לה מר להא דרב הונא דמן בבל דאמר, 'בוצע מברך?!'"

ואיהו כמאן סבירא ליה?

כי הא דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי, "בעל הבית בוצע, ואורח מברך.

בעל הבית בוצע, כדי שיבצע בעין יפה.

ואורח מברך, כדי שיברך בעל הבית".

מאי מברך?

"יהי רצון, שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה, ולא יכלם לעולם הבא".

ורבי מוסיף בה דברים, "ויצלח מאד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים, וקרובים לעיר.

ואל ישלוט שטן, לא במעשי ידיו, ולא במעשי ידינו.

ואל יזדקר, לא לפניו ולא לפנינו, שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון, מעתה ועד עולם":


עד היכן ברכת הזמון?

רב נחמן אמר, עד "נברך".

ורב ששת אמר, עד "הזן".

נימא כתנאי.

דתני חדא, "ברכת המזון, שנים ושלשה".

ותניא אידך, "שלשה וארבעה".

סברוה, דכולי עלמא "הטוב והמטיב" לאו דאורייתא היא.

מאי לאו בהא קמיפלגי.

מאן דאמר, "שתים ושלש", קסבר עד "הזן", ומאן דאמר, "שלש וארבע", קסבר עד "נברך"?

לא.

רב נחמן מתרץ לטעמיה. ורב ששת מתרץ לטעמיה.

רב נחמן מתרץ לטעמיה.

דכ"ע, עד "נברך", מאן דאמר, "שלש וארבע", שפיר.

ומ"ד "שתים ושלש", אמר לך, הכא בברכת פועלים עסקינן.

דאמר מר, "פותח בהזן, וכולל בונה ירושלים בברכת הארץ".

רב ששת מתרץ לטעמיה, דכ"ע, עד "הזן".

מ"ד, "שתים ושלש" שפיר.

ומ"ד, "שלש וארבע", קסבר, "הטוב והמטיב" דאורייתא היא.

אמר רב יוסף, תדע ד"הטוב והמטיב" לאו דאורייתא, שהרי פועלים עוקרים אותה.

אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב, תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא. שהרי פותח בה ב"ברוך" ואין חותם בה ב"ברוך".

כדתניא, "כל הברכות כולן, פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ מברכת הפירות, וברכת המצות, וברכה הסמוכה לחברתה, וברכה אחרונה שבקריאת שמע.

יש מהן שפותח בהן בברוך ואין חותם בברוך,