BERACHOS 029b – תפלת השחר – פרק רביעי – ברכות, כט ע”ב

Download Here

Tzuras Hadaf - צורת הדף

דף כט,ב

הא דאדכר בתר שומע תפלה:


אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר ר' יהושע בן לוי, טעה ולא הזכיר של ר"ח, בעבודה.

חוזר לעבודה.

נזכר בהודאה, חוזר לעבודה.

בשים שלום, חוזר לעבודה.

ואם סיים, חוזר לראש".

אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא, הא דאמרן, "סיים חוזר לראש", לא אמרן, אלא שעקר רגליו.

אבל לא עקר רגליו, חוזר לעבודה.

א"ל, מנא לך הא?

א"ל, מאבא מרי, שמיע לי.

ואבא מרי, מרב.


אמר רב נחמן בר יצחק, הא דאמרן, "עקר רגליו חוזר, לראש", לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, חוזר לעבודה.

תחנונים - כגון, "אלהי נצור לשוני מרע", שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה:

איכא דאמרי.

אמר רב נחמן בר יצחק, הא דאמרן, "כי לא עקר רגליו, חוזר לעבודה", לא אמרן, אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו,

אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, חוזר לראש:

אבל אם אינו רגיל - הויא סיום תפלתו כעקירה, אפילו לא עקר:


ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע וכו': מאי "קבע"?

א"ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא, כל שתפלתו דומה עליו כמשוי.

כמשוי - והיינו לשון "קבע". חוק קבוע הוא עלי להתפלל, וצריך אני לצאת ידי חובתי:

ורבנן אמרי, כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים.

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, כל שאינו יכול

מי שאינו יכול - לכוין לבו לשאול צרכיו:

לחדש בה דבר.

לחדש בה דבר - בבקשתו.

והיינו לשון "קבע", כיום, כן אתמול, כן מחר:

א"ר זירא, אנא יכילנא לחדושי בה מילתא, ומסתפינא דלמא מטרידנא.

דילמא מטרידנא - שמא אטעה, ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי:

אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו, כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה.

שאינו מתפלל עם דמדומי חמה - והיינו לשון "קבע", תפלתו עליו חוק קבוע, לצאת ידי חובה.

ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון:

דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, "מצוה להתפלל עם דמדומי חמה".

עם דמדומי חמה - תפלת "יוצר" עם הנץ החמה.

ותפלת המנחה, עם שקיעת החמה:

וא"ר זירא, מאי קראה?

(תהילים עב) "ייראוך עם שמש,

ייראוך עם שמש - זו תפלת יוצר:

ולפני ירח דור דורים".

ולפני ירח - זו מנחה:


לייטי עלה במערבא, אמאן דמצלי עם דמדומי חמה.

לייטי במערבא - על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה, שמא תטרף לו השעה, על ידי אונס, ועבר הזמן:

מאי טעמא?

דלמא מיטרפא ליה שעתא:


רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו' בכל פרשת העבור: מאי "פרשת העבור"?

בכל פרשת העבור וכו' - כמו פרישת העבור:

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה, כאשה עוברה,

אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה - והכי משמע, בכל עניני פרישת העבור, כגון עברה בעברה:

יהיו כל צרכיהם לפניך.

יהיו כל צרכיהם - גלוים לפניך לרחם עליהם:

איכא דאמרי.

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה, יהיו כל צרכיהם לפניך.

אפילו בשעה שהם עוברים - ולשון "פרשת העבור", שהן פורשין לעבירה:

ת"ר, "המהלך במקום גדודי חיה ולסטים, מתפלל תפלה קצרה.

ואיזה היא תפלה קצרה?

ר' אליעזר אומר, "עשה רצונך בשמים ממעל,

עשה רצונך בשמים - שאין שם חטא, ואין רצונך עליהם אלא לטוב, ועבור לתחתונים על רצונך:

ותן

ותן - להם ליראיך:

נחת רוח ליראיך מתחת,

נחת רוח - שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות, כגון על ידי חיות ולסטים:

והטוב בעיניך עשה,

והטוב בעיניך עשה - אתה להם.

ודוגמא זו מצינו בספר שופטיםף (י') "ויאמרו בני ישראל, חטאנו, עשה אתה לנו (כטוב) [ככל הטוב] בעיניך, אך הצילנו" וגו':

בא"י שומע תפלה".

ר' יהושע אומר, "שמע שועת עמך ישראל,

שועת - לשון גניחה יותר מתפלה:

ועשה מהרה בקשתם.

בא"י שומע תפלה".

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, "שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם.

בא"י שומע תפלה".

אחרים אומרים, "צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה.

ודעתם קצרה - ואינם יודעים לפרש צרכיהם:

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גויה וגויה די מחסורה.

ברוך אתה ה' שומע תפלה".

אמר רב הונא, הלכה כאחרים.

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא, "לא תרתח, ולא תחטי.

לא תרתח ולא תחטי - לא תכעוס, שמתוך הכעס, אתה בא לידי חטא:

לא תרוי, ולא תחטי.

לא תרוי - לא תשתכר ביין:

וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך, וצא".

המלך - טול רשות:

מאי "המלך בקונך וצא"?

אמר רבי יעקב אמר רב חסדא, זו תפלת הדרך.

ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא, "כל היוצא לדרך, צריך להתפלל תפלת הדרך".

מאי תפלת הדרך?

"יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים, בעיניך ובעיני כל רואי. בא"י שומע תפלה"

אמר אביי, לעולם