BERACHOS 028b – תפלת השחר – פרק רביעי – ברכות, כח ע”ב

Download Here

Tzuras Hadaf - צורת הדף

דף כח,ב

רב אויא חלש, ולא אתא לפרקא דרב יוסף.

לא על לפרקא דרב יוסף - שהיה ראש הישיבה בפומבדיתא, והיה דורש בשבת, קודם תפלת המוספין.

ולאחר הדרשה, היו הולכים לבית הכנסת, ומתפללים תפלת המוספין:

למחר, כי אתא, בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף.

א"ל, "מ"ט לא אתא מר לפרקא?"

א"ל, "דהוה חליש לבאי, ולא מצינא".

א"ל, "אמאי לא טעמת מידי, ואתית?"

א"ל, "לא סבר לה מר, להא דרב הונא?!

דאמר רב הונא, 'אסור לו לאדם שיטעום כלום, קודם שיתפלל תפלת המוספין'"

א"ל, "איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד, ולטעום מידי, ולמיתי".

א"ל, "ולא סבר לה מר, להא דא"ר יוחנן, 'אסור לו לאדם, שיקדים תפלתו לתפלת הצבור?!"

א"ל, "לאו אתמר עלה, 'א"ר אבא, בצבור שנו'?!"

בצבור שנו - אם הוא בבית הכנסת עם הצבור, לא יקדים להתפלל:

ולית הלכתא, לא כרב הונא, ולא כריב"ל.

כרב הונא, הא דאמרן.

כריב"ל, דאריב"ל, "כיון שהגיע זמן תפלת המנחה, אסור לו לאדם שיטעום כלום, קודם שיתפלל תפלת המנחה":

 

משנה

ר' נחוניא בן הקנה, היה מתפלל, בכניסתו לבית המדרש, וביציאתו, תפלה קצרה.

אמרו לו, "מה מקום לתפלה זו?"

מה מקום - כלומר מה טיבה:

אמר להם, "בכניסתי אני מתפלל, שלא יארע דבר תקלה על ידי.

וביציאתי, אני נותן הודאה, על חלקי":

 

גמרא

ת"ר, "בכניסתו מהו אומר?

'יהי רצון מלפניך, ה' אלהי, שלא יארע דבר תקלה על ידי.

ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי.

ולא אכשל - וישמחו חברי על כשלוני.

הרי רעות שתים שיבאו על ידי, שאגרום להם שיענשו:

ולא אומר על טמא, טהור, ולא על טהור, טמא.

ולא יכשלו חברי בדבר הלכה, ואשמח בהם'.

ביציאתו מהו אומר?

'מודה אני לפניך, ה' אלהי, ששמת חלקי מיושבי בית המדרש.

ולא שמת חלקי מיושבי קרנות.

מיושבי קרנות - חנוונים, או עמי הארץ, שעוסקים בדבר שיחה:

שאני משכים, והם משכימים.

אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים.

אני עמל, והם עמלים.

אני עמל, ומקבל שכר, והם עמלים, ואינם מקבלים שכר.

אני רץ, והם רצים.

אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת'":

ת"ר, "כשחלה ר' אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו.

אמרו לו, 'רבינו! למדנו אורחות חיים, ונזכה בהן לחיי העולם הבא.

אמר להם, 'הזהרו בכבוד חבריכם.

ומנעו בניכם מן ההגיון.

מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא.

לשון אחר. משיחת ילדים:

והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים.

וכשאתם מתפללים, דעו לפני מי אתם עומדים.

דעו לפני מי וכו' - כדי שתתפללו ביראה ובכוונה:

ובשביל כך, תזכו לחיי העולם הבא'".

"וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו.

כיון שראה אותם, התחיל לבכות.

אמרו לו תלמידיו, 'נר ישראל,

עמוד הימיני,

עמוד הימיני - שני עמודים העמיד שלמה באולם, שם הימני, "יכין", ושם השמאלי, "בועז" (מלכים א ז, כא).

הימיני, לעולם חשוב:

פטיש החזק,

פטיש - המפוצץ, פי"ק בלע"ז:

מפני מה אתה בוכה?

אמר להם, "אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי, שהיום כאן, ומחר בקבר.

שאם כועס עלי, אין כעסו כעס עולם.

ואם אוסרני, אין איסורו איסור עולם.

אוסרני - חובש אותי:

ואם ממיתני, אין מיתתו מיתת עולם.

מיתת עולם - לעולם הבא:

ואני יכול לפייסו בדברים.

ולשחדו בממון.

אעפ"כ, הייתי בוכה.

הייתי בוכה - מאימת משפטו, אם לדין מוליכין אותי לפניו:

ועכשיו, שמוליכים אותי, לפני ממ"ה הקב"ה, שהוא חי וקיים, לעולם ולעולמי עולמים.

שאם כועס עלי, כעסו כעס עולם.

ואם אוסרני, איסורו איסור עולם.

ואם ממיתני, מיתתו מיתת עולם.

ואיני יכול לפייסו בדברים.

ולא לשחדו בממון.

ולא עוד, אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנם.

ואיני יודע, באיזו מוליכים אותי.

ולא אבכה?!"

אמרו לו, "רבינו, ברכנו!"

אמר להם, "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם, כמורא בשר ודם".

אמרו לו תלמידיו, "עד כאן?!"

עד כאן - בתמיה?

כלומר, ולא יותר ממורא בשר ודם?!

"ולואי", שיהא כמורא בשר ודם.

שאם כן, תחדלו מעבירות הרבה:

אמר להם, ולואי!

תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר, שלא יראני אדם".

עבירה - בסתר, ממורא הבריות, ויודע שהכל הוא גלוי להקדוש ברוך הוא, ואינו מניח בכך:

בשעת פטירתו, אמר להם, "פנו כלים, מפני הטומאה,

מפני הטומאה - טומאת אהל המת, בכל הבית:

והכינו כסא, לחזקיהו מלך יהודה שבא":

לחזקיהו שבא - אלי ללוותי:

 

משנה

רבן גמליאל אומר, בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה.

מעין שמנה עשרה - בגמרא מפרש:

רבי יהושע אומר, מעין י"ח.

ר"ע אומר, אם שגורה תפלתו בפיו, מתפלל י"ח. ואם לאו, מעין י"ח.

ר"א אומר, העושה תפלתו קבע, אין תפלתו תחנונים.

ר' יהושע אומר, ההולך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה, ואומר

"הושע ה' את עמך, את שארית ישראל,

הושע ה' וכו' - זו תפלה קצרה:

בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך.

בכל פרשת העבור כו' - מפרש בגמרא:

ברוך אתה ה', שומע תפלה".

 

היה רוכב על החמור, ירד ויתפלל.

ואם אינו יכול לירד,

אם אינו יכול לירד - שאין לו מי שיאחז את חמורו:

יחזיר את פניו.

יחזיר את פניו - לצד ירושלים:

ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים.

היה מהלך בספינה, או באסדא.

באסדא - כמו, "ותשם בסד רגלי" (איוב י"ג, כז), בית הסהר, שקורין ציפ"ש בלעז.

לשון אחר, עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד.

ובלשון מקרא קורא אותם, "רפסודות" (דברי הימים ב ב, טו).

ובלעז רדיי"ל. ובלשון אשכנז, ולו"ס.

ומשיטן בנהר, להוליכן ממקום למקום, ויכולין להלך עליהן, כמו בספינה:

יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים:

 

גמרא

הני י"ח, כנגד מי?

א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני, כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד, (תהילים כט, א) ב"הבו לה' בני אלים".

הבו לה' בני אלים - שהוא רמז, לאבות, וגבורות, וקדושת השם.

כדאמרינן בראש השנה (דף ל"ב, א) "מנין שאומרים אבות?

תלמוד לומר הבו לה' בני אלים" כו':

רב יוסף אמר, כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע.

א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי, כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה:

ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי, המתפלל צריך שיכרע, עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה.

שיתפקקו - שיראו הפקקים, הם הקשרים.

כמו ששנינו (בבא בתרא פ, ב) "בקנים ובגפנים, מן הפקק שלמעלה".

והיא הקשר, שחלל הקנה פקוק וסתום שם:

עולא אמר, עד כדי שיראה איסר כנגד לבו.

איסר - שני קמטים, אחד מלמטה ואחד מלמעלה, וכאיסר רוחב בשר באמצע:

רבי חנינא אמר, כיון שנענע ראשו, שוב אינו צריך.

אמר רבא, והוא דמצער נפשיה, ומחזי כמאן דכרע.

דמצער נפשיה - שהוא ניכר, שחפץ לכרוע, אלא שהוא מצטער:

הני תמני סרי, תשסרי הוויין?

אמר רבי לוי, ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה.

ביבנה תקנוה - לאחר זמן מרובה:

כנגד מי תקנוה?

א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני, כנגד (תהילים כט, ג) "אל הכבוד הרעים".

לרב יוסף, כנגד אחד שבקריאת שמע.

לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי, כנגד חוליא קטנה שבשדרה:

ת"ר, "שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה.

הפקולי - מוכר פקולי צמר גפן, שקורין קיטו"ן:

אמר להם ר"ג לחכמים, כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים?

עמד שמואל הקטן, ותקנה.

לשנה אחרת, שכחה.