והנה, מדרגה זו[1] מתחלקת לרבבות מדרגות בענין בחי' מיעוט הרע הנשאר מאחת מארבע יסודות הרעים, ובענין ביטולו במיעוטו - בששים על דרך משל או באלף ורבבה וכיוצא על דרך משל. והן הם בחינת צדיקים הרבים שבכל הדורות, כדאיתא בגמרא: "דתמניסר אלפי צדיקי קיימי קמי' הקב"ה".
אך על מעלת צדיק גמור הוא שאמר רשב"י: "ראיתי בני עליה והם מועטים כו'". שלכן נקראים: "בני עליה" - שמהפכין הרע ומעלים אותו לקדושה. כדאיתא בזהר בהקדמה, שכשרצה רבי חייא לעלות להיכל ר"ש בן יוחאי: שמע קלא נפיק ואמר: מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא - עד, לא ייתון הכא וכו"[2] ':
ועוד נקראים: "בני עליה", מפני שגם עבודתם - בבחי': ועשה טוב בקיום התורה ומצותיה - הוא לצורך גבוה, ומעלה מעלה עד רום המעלות
- ולא כדי לדבקה בו ית' בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה', כמ"ש: "הוי כל צמא לכו למים" וכמ"ש במ"א -
אלא כדפירשו בתיקונים[3] : "איזהו חסיד - המתחסד עם קונו - עם קן דיליה" - לייחדא קב"ה ושכינתיה בתחתונים.
וכמ"ש ברעי' מהימנא פ' תצא: כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתי' כו', ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו'"[4] . וכמ"ש במ"א.
[ושניהם[5] עולים בקנה אחד. כי ע"י הבירורים שמבררים מנוגה מעלים מיין נוקבין[6] , ונעשי' יחודים עליונים להוריד מיין דכורין, שהם הם מימי החסדים שבכל מצוה ומצוה מרמ"ח מצות עשה - שכולן הן בחי' חסדים ומיין דכורין, דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה להתלבש בתחתונים, כמ"ש במ"א]:
- 1 של צדיק ורע לו
- 2 מי מכם שחושך מהפכים לאור, וטעם מרירו למתוק, עד (שאתם מגיעים לדרגא זו) אל תבואו לכאן.
- 3 בתקיוני זהר פירוש דברי הזהר שאיזהו חיסד המסחסד עם קונו שהפירוש הוא עם קן דילי'
- 4 כבן שמשתדל אחר אביו ואמו, שאוהבם יותר מעצמו ונפשו ורוח ונשמתו, ומוסר נפשו למיתה עבורם לפדותם וכו' - אף שלבן אינו מגיע כלום מיזה שהרי מסר נפשו, וכן כוונתו הוא רק טובת אביו ואמו
- 5 שני הפירושים
- 6 פירוש הראושן בני עלייה שמעלים ומהפכים חושכא לנהורא