והיא[1] הנקראת בכתוב: "אהבה בתענוגים"[2]. להתענג על ה', מעין עולם הבא[3]. והענג הוא במוח חכמה ושכל[4] המתענג[5] בהשכלת ה'[6], וידיעתו[7], כפי השגת שכלו וחכמתו.
והוא[8] בחינת המים וזרע אור זרוע שבקדושת נפש האלהית, המהפכת לטוב את בחינת המים שבנפש הבהמית שמהם באו תאות תענוגי עוה"ז מתחלה[9].
וכמו שכתוב בעץ חיים שער נ' פרק ג' בשם הזהר: שהרע נהפך להיות טוב גמור כמו יצר טוב ממש, בהסיר הבגדים הצואים ממנו[10], שהם תענוגי עוה"ז שהוא[11] מלובש בהם.
וכן[12] שאר כל המדות שבלב[13], שהן ענפי היראה והאהבה יהיו לה' לבדו.
וכל כח הדבור שבפה והמחשבה שבמוח, יהיו ממולאים מן לבושי המחשבה והדבור של נפש האלהית לבדה, שהן מחשבת ה' ותורתו - להיות שיחתו כל היום לא פסיק פומיה מגירסא.
וכח המעשיי שבידיו ושאר רמ"ח אבריו[14] - יהיה במעשה המצות לבד, שהוא לבוש השלישי של נפש האלהית.
אך נפש הבהמית שמהקליפה רצונה להפך ממש, לטובת האדם שיתגבר עליה וינצחנה. כמשל הזונה שבזה"ק:
- 1 אהבה הנ"ל
- 2 [שיר השירים ז, ז] מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים
- 3 עכשיו בא אדמו"ר לבאר שעונג זה מתפשט לצד החלל השמאלי ומהפך התענוגי עוה"ז לתענוג על ה'
- 4 [לכאורה כוונתו שמוח חכמה, שהוא חלק משכלו]
- 5 [האדם שמתענם בכח חכמתו]
- 6 [כשמשיג ה']
- 7 [ויודע ה']
- 8 תענוג זה
- 9 ועכשיו מהפכם
- 10 נפש הבהמית
- 11 [הנה"ב]
- 12 חפצה ורצונה של הנפש האלקית
- 13 קודם דיבר מבחינת מוחין עכשיו מבחינת מדות ולאח"ז מבחינות לבושים
- 14 חפצה ורצונה של הנפש האלקית