A collection of laws for Sukkos from the Shulchan Aruch Horav, with some additions from Sefer Haminhagim and Shulchan Menachem

Chapter 625

Sukkah

תרכה סוכה

When sitting in the Sukkah one should bear in mind that he is sitting it the Sukkah to fulfil Hashem’s command to sit in the Sukkah as a reminder of the exodus of Egypt.

It is a mitzvah, to fix the Sukkah and complete its construction, immediately on the day after Yom Kippur, after leaving the Shul. (After the morning prayers).

צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה, שיושב בה כדי לקיים מצות הקב"ה, שצונו לישב בסוכה, זכר ליציאת מצרים.

ומצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה, מיד למחרת יום הכיפורים, אחר יציאה מבית הכנסת.

Chapter 626

תרכו העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג ובו כ"א סעיפים

תרכו, א

אין אדם יוצא ידי חובתו, אלא בסוכה, שאינה עשויה אלא לצל בלבד. אבל אם היא עשויה גם לדירה.

דהיינו לדור בה בקביעות, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור, מזרם וממטר. כל שאינה עשויה לצל בלבד, אין זו סוכה, אלא ביתו.

2.

A Sukkah must be under the sky. A Sukkah is pasul if it is under a roof, or a tree, or under anything which is pasul for sechach. Because the shade of the Sukkah has no purpose, since there is already shade from above it.

תרכו, ב

(הלכות הבאים הם מסובכים, וצריך לעיין במקור הדברים בכדי להבין את ההלכות לאשורם)

וצריכה שתהא הסוכה תחת אויר השמים. אבל אם עשאה בתוך הבית, פסולה. לפי שאין צל הסוכה משמש כלום. שאף בלעדי הסכך יש כאן צל, מחמת תקרת הבית. וכן הדין, בעושה סוכה תחת האילן. או תחת שאר דברים הפסולים לסכך, בין שקדמה הסוכה לדבר הפסול המאהיל עליה, בין שקדם הדבר הפסול להסוכה. שמכל מקום, עכשיו, אין צל הסוכה משמש כלום. כיון שהצל העליון עליו:

(אבל עיין לקמן בסעיף י שמביא שלהלכה "יש לסמוך בשעת הדחק, כשאין לו סוכה אחרת. וגם אי אפשר לו לתקן סוכה זו ולהכשירה, אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול, אע"פ שהפסול צלתו מרובה מחמתו. הרי זו כשרה שלא להתבטל ממצות סוכה" (ולכאורה אינו מברך לישב בסוכה))

3.

It is pasul even if the bottom Sukkah is “tzilsa meruba mechamsa”, and even if the upper shade is “chamsa meruba metzilsa”.

תרכו, ג

לפיכך, אפילו אם צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל העליון כלל, אעפ"כ פסולה. ואפילו אם צל העליון בלבד הוא מעט מזער. בענין, שאם ינטל צל התחתון, דהיינו צל הסכך שעל גבי הסוכה, תהיה חמתו של העליון מרובה מצלתו. אעפ"כ פסולה.

(אבל כנ"ל בסוף סעיף ג', כשאין לו סוכה אחרת, לא יבטל מצות סוכה)

4.

However, If there is so much kosher sechach, so that even after removing from the bottom kosher sechach an amount equal to the pasul sechach that is on top of it. If in the Sukkah will still remain “tzilsa meruba mechamsa”, then it is kosher.

(In subsection 10, the Alter Rebbe brings down a second opinion that holds, that if the bottom sechach by itself is “tzilsa meruba mechamsa”, then it is Kosher in all cases. He rules that when there is no other Sukkah, one should use this Sukkah, (without a beracha)).

תרכו, ד

אבל אם צל הסוכה הוא מרובה מאד. בענין, שאפילו אם ינטל ממנה כשיעור צל העליון. ויהיה המקום שהעליון מיצל עליו מקום חמה. ואעפ"כ, תהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה, כשרה.

5

If you have a tree above your Sukkah that would pasul the Sukkah. One can lower the branches onto the Sukkah and you mix them with Kosher sechach on your Sukkah and you can apply the halacha of “bitul berov”, so the pasul sechach is notified by the majority of kosher sechach.

In this situation however, there are three problems with this bitul. 1. One can remove the pasul sechach by lifting the branches of his sukkah. 2. One can recognize the pasul sechach, branches, from the rest of the sechach. 3. “Ein mevatlin isur lechatehilah”.

In all other places, because of these problems, we could not use the rule of “bitul berov”. However by Sukkah we have 2 opinions how we may apply the halacha of “bitul berov”:

Opinion #1:

1. Even if the kosher sechach is “tzilsa meruba mechamsa”, we consider the branches that are pasul as an area of chamah, sun, it also takes away from the kosher sechach in the area of the branches. (The same as we explained earlier, in the case when the tree is above the Sukkah.) So now there is no longer a Sukkah of “tzilsa meruba mechamsa”. But as we will see in #4 for this “bitul berov” helps.

2. If there is so much kosher sechach, that even after removing all the kosher sechach from the area with the pasul sechach, the Sukkah will still have “tzilsa meruba mechamsa”, then it is Kosher.

3. If the kosher sechach on its own does not have “tzilsa meruba mechamsa”, and you need to use the connected branches to make up the shiur, since in our case it is not real bitul, because of the reasons mentioned, the branches cannot be used to make this a Kosher Sukkah.

4. However, for the purpose that the pasul sechach should not take away and ruin the “tzilsa meruba mechamsa” from the kosher sechach, even such a “bitul berov” that you can remove the issur, is sufficient.

5. It is only sufficient if the sechach pasul is not “tzilsa meruba mechamsa”. If the branches are “tzilsa meruba mechamsa” by themselves, then this bitul would not help.

Opinion #2

1. If the kosher sechach has “tzilsa meruba mechamsa”, the sukkah will remain kosher, no matter how much pasul sechach you mix in. (Just as explained earlier according to this opinion, that whenever the kosher sechach has “tzilsa meruba mechamsa”, it will never become pasul because of the pasul sechach.).

2. Even if the kosher sechach on its own does not have “tzilsa meruba mechamsa”, you can use this “bitul berov” to use the pasul sechach to make up the shiur of “tzilsa meruba mechamsa”. This can be done even lechatchila, although by shar isurim ein mevatlin isur lechatechilah. This is a Halacha lemoshe mesinei that if there is a roiv kosher and miut posul, all becomes kosher. It is not sechach pasul at all.

3. However, We can only use the pasul sechach to make up the shiur, if it in itself is chamsa meruba but if the pasul is tzilsa meruba, then we cannot use it to be metztaref to the sechach kosher.

,

תרכו, ה

וכל זה כשהיה הסכך פסול למעלה על הסכך כשר. אבל אם היו מעורבים זה בזה, כגון, אילן שהיה מיצל על הסוכה שלמטה ממנו. והשפיל ענפיו למטה, ועירבן.

אם הסכך הכשר הוא מרובה הרבה מן הסכך הפסול המעורב בו, (דהיינו שהסכך הפסול בעצמו הוא צלתה מרובה מחמתה, כדלקמן סעי' ז', ובסכך הכשר עצמו יש בו צלתה מחמתה, אלא שאם תוציא מן הסכך הכשר כשיעור סכך הפסול, יהי' סכך הכשר חמתה מרובה מצלתה) הרי הפסול נתבטל ברוב.

אף אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול, נקרא ערבוב, ובטל ברוב. ואע"פ שסכך הפסול הוא ניכר בין הכשר, ואינו מעורב יפה, והוא יכול להסירו משם. אעפ"כ הוא בטל.

תרכו, ו

אבל אם צל הכשר הוא מעט. בענין שאם ינטל צל הפסול מן הסוכה, לא יהא צלתה מרובה מחמתה, (וממילא שהוא צריך לסכך הפסול להשלים השיעור של צלתה מרובה מחמתה לסוכה זו) הרי היא פסולה. לפי שאין צל הפסול מצטרף להשלים השיעור לצל הכשר. כיון שלא נתבטל עדיין ביטול גמור. שהרי יכול להסירו משם.

תרכו, ז

וכל זה, כשהסכך הפסול, המעורב בכשר, הוא בעצמו קל וקלוש. בענין, שחמתו מרובה מצלתו.

אבל אם צלתו מרובה מחמתו, אין ביטול ברוב מועיל לו, שלא יפסול את הסוכה בצלו. ולכן אין הסוכה כשרה.

אלא אם כן יש בה סכך כשר הרבה כל כך, עד שאם ינטל מהסכך הכשר כשיעור הסכך הפסול המעורב בו היתה הסוכה צלתה מרובה מחמתה.

(היינו שלדעה זו, כשהשפיל ענפיו למטה, ועירבן.

א. אפילו אם הסכך הכשר הוא מרובה הרבה מן הסכך הפסול המעורב בו, אם אין בסכך הכשר בעצמו צלתה מרובה מחמתו לעולם א"א לצרף סכך פסוך להשלים להשיעור, כשאין ביטול ברוב ממש.

ב. ואף כשיש צלתה מרובה מחמתה בסכך הכשר בעצמו שמעורב בו סכך הפסול, מ"מ צריכים אנו לבטל את סכך הפסול, בכדי שמקום סכך הפסול לא יחשב למקום חמה, ולא ישאר בסכך הכשר צלתה מרובה מחמתה,

ג ולזה מועיל ביטול ברוב אף שיכול להסיר האיסור. בתנאי, שאין בסכך הפסול צלתה מרובה מחמתה,

ד אם בסכך הפסול צלתה מרובה מחמתה אין ביטול ברוב מועיל כלל.

אבל עיין לקמן בסעיף י שמביא שלהלכה "יש לסמוך בשעת הדחק, כשאין לו סוכה אחרת. וגם אי אפשר לו לתקן סוכה זו ולהכשירה, שלא להתבטל ממצות סוכה,

ולדיעה זו,

א. אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול, אינה נפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול.

א אף כשהסכך הכשר הוא חמתו מרובה מצלתו, מ"מ אם גם סכך הפסול אין צלתו מרובה מחמתו, אף שלא נתבטל ברוב ממש, שהרי יכול להסירו משם, מ"מ אם אין בסכך הפסול צלתה מרובה מחמתה, כל זמן שהן מעורבין יחד, וגם אין ניכרין, הן בטלים ברוב הכשר, ומצטרפין עמו להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

אבל אם סכך הפסול, צלתו מרובה מחמתו, אינו מצטרף להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

אבל אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול, אינה נפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול. אע"פ שצלתו מרובה מחמתו " (ולכאורה אינו מברך לישב בסוכה))

תרכו, ח

במה דברים אמורים כשהכשר והפסול הן מעורבין, או שהפסול הוא מונח למטה מן הכשר. שאז צריך שיהא בכשר רוב כנגד הפסול כדי לבטלו, שלא יפסול את הסוכה בצלו. אבל אם היו מונחין על הסוכה, כל אחד ואחד בפני עצמו. זה בצד זה, ואינן מעורבין כלל.

אין צריך שיהיה בכשר רוב כנגד הפסול. אלא אפילו אם הם מחצה על מחצה ג"כ הסוכה היא כשרה. שכך היא הלכה למשה מסיני.

תרכו, ט

(ויש חולקין על כל זה, ואומרים. שאם הפסול מעורב בכשר ושניהן הן מין אחד. שאין הפסול ניכר כלל.

כגון, העושה סוכתו תחת האילן, והשפיל ענפי האילן, והורידן למטה, וערבן עם הסכך התלוש שעל גבי הסוכה. אע"פ שהוא יכול להסיר את האיסור. דהיינו שיגביה את הענפים לעיקר האילן.

מכל מקום, כל זמן שהן מעורבין יחד, ואין ניכרין, הן בטלים ברוב הכשר.

ומצטרפין עמו להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

(דלא כמ"ש בדיעה הראשונה) *.

[היינו דלדיעה זו נוכל להשתמש, ע"י דין ביטול, בסכך הפסול לעשות את השיעור של צלתה מרובה מחמתה, בכדי להכשיר הסוכה. אבל בכדי לבטלו, ולהשתמש בסכך הפסול, לדיעה זו, צריך עכ"פ שלא יהיו ניכרים, בכדי שנאמר שסכך הפסול בטול הוא.

אבל לדיעה הראשונה, אף כשאין ניכרים, אם יכול להסירם אין אנו אומרים דין ביטול, בכדי להשתמש בסכך הפסול לעשות למקום זה צלתה מרובה מחמתה, כיון שיכול להסירה, אינו מתבטל לדיעה הראשונה.

ורק כשאין אנו צריכים לסכך הפסל, לעשות צלתה מרובה מחמתה, ורק שאנו צריכים לבטל סכך הפסול, רק כדי שלא יוכל הסכך הפסול לבטל את סכך הכשר, במקום שהסכך הפסול מציל, בזה אנו מקילים לא רק כשיכול להסירו, אלא אפילו כשניכרים]

[* הג"ה: ואע"פ שבכל איסורים שבתורה אם יכול להסיר את האיסור אינו מתבטל ברוב?

אבל כאן הלכה למשה מסיני הוא שאין צריך להיות כל הסכך הצריך לסוכה שיהא סכך כשר. אלא שיהיה הרוב כשר. והשאר, אע"פ שהוא פסול, אעפ"כ, הסוכה מתכשרת בו.

וא"כ, אין על המיעוט שם סכך פסול. אלא גם הוא חוזר להיות סכך כשר, ע"י רוב הכשר שעמו.

ולפיכך מותר לערב ולבטל סכך פסול בכשר לכתחילה.

משא"כ בשאר איסורין שאין מבטלין איסור לכתחילה.

לפי שאין שם איסור כלל על המיעוט הפסול המעורב בכשר:]

והוא שיהא סכך פסול המעורב דק וקלוש בענין שיהא חמתו מרובה מצלתו.

אבל אם צלתו מרובה מחמתו אינו מצטרף להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

אבל אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול, אינה נפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול. אע"פ שצלתו מרובה מחמתו

תרכו, י

ואם סכך הפסול אינו מעורב עם סכך הכשר, אלא הוא עומד למעלה ומיצל על הכשר.

אם אין צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול.

אע"פ שהפסול חמתו מרובה מצלתו, אעפ"כ הרי זו פסולה.

שהרי סכך פסול משלימה לשיעורה.

אבל אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול, אע"פ שהפסול צלתו מרובה מחמתו, הרי זו כשרה.

והעיקר כסברא הראשונה בכל זה.

ומכל מקום בשעת הדחק, שאין לו סוכה אחרת. וגם, אי אפשר לו לתקן סוכה זו ולהכשירה.

יש לסמוך על סברא האחרונה שלא להתבטל ממצות סוכה

תרכו, יא

אם רוצה לקצוץ את האילן להכשירו לסיכוך, יתבאר בסי' תרכ"ט, שצריך לנענע את כל האילן. עיין שם הטעם:

תרכו, יב

ותר לעשות סוכה למטה בבית, תחת הגג, שהסירו הרעפים ממנו, כדי לעשות סוכה.

אע"פ שנשארו עדיין העצים, או הקורות, שהרעפים מונחים עליהם.

ומותר לישב תחת העצים או הקורות עצמן.

אע"פ שהם סכך פסול. שהרי לא נקבעו בגג לשם צל בלבד, אלא כדי לתת עליהם את הרעפים?

מכל מקום, כיון שעשה מעשה, והסיר את הרעפים לשם עשיית סוכה לצל, הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים או הקורות, והתקינם לשם סוכה.

שהרי הם כשרים לסיכוך. שהן גדילים מן הארץ, ואין מקבלין טומאה.

ואע"פ שהן מחוברים?

אין בכך כלום.

דתלוש, ולבסוף חברו, כשר לסוכה. כמו שיתבאר בסימן תרכ"ט.

וכיון שהן עצמן כשרים לסכך ע"י מעשה זו. ויכול להניח עליהם עוד סכך כשר. והן מצטרפין עם סכך זה להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.

ולכן גם עכשיו שלא הניח הסכך עליהם, אלא תחתיהן למטה בבית, מותר לישב תחתיהן ממש. כיון שהם סכך כשר

תרכו, יג

אבל אם לא הסיר את הרעפים כדי לעשות שם סוכה. אלא כך היתה מקודם, בנויה בלא גג.

כיון שלא עשה שום מעשה בגג לשם עשיית סוכה לצל, א"כ העצים או הקורות, הן סכך פסול.

ודינו כדין סכך פסול המאהיל על גבי הסכך כשר.

ועל דרך שנתבאר.

(פירוש, שכל שאין סכך הכשר הרבה כל כך עד שאם ינטל ממנו כשיעור סכך הפסול המיצל עליו יהיה עדיין צל הסוכה מרובה מחמתה, פסול.

[היינו כדעה הראשונה שפוסק כוותי' בסעי י"וד.]):

תרכו, יד

במה דברים אמורים כשמסכך תחת הגג. אבל אם מסכך על גבי העצים או הקורות. אף על פי שהן סמוכין זה לזה בפחות משלשה טפחים, הרי זו כשרה.

ואין אומרים כאן לבוד. שיצטרפו כל העצים, ויהיו נחשבין כעץ אחד רחב, מסכך הפסול, יותר מארבעה טפחים, שהוא פוסל את הסוכה. כמו שיתבאר בסימן תרל"ב.

שכיון שסכך כשר מונח בין עץ לחבירו, הוא מפסיק ביניהם שלא יצטרפו.

ואין אומרים לבוד, אלא אם כן אין שום דבר מפסיק בינתיים

תרכו, טו

ואם מותר לישב תחת העצים יתבאר בסי' תרל"א:

תרכו, טז

אם הניח סכך פסול על גבי הסוכה שלא היה עליה שום סכך. ואח"כ הניח עליה סכך כשר על גבי סכך הפסול. ואח"כ הסיר סכך הפסול מעל גבי הסוכה, ונשאר סכך העליון הכשר בלבדו מיצל על גבי הסוכה.

וכן העושה דפנות הסוכה תחת גג הבית. והניח סכך כשר על גבי הגג. ואח"כ הסיר את הגג מתחת הסכך המונח עליה, הרי זו פסולה.

לפי שבשעה שעשה את הסוכה. דהיינו בשעה שהניח סכך הכשר, שהוא עיקר הסוכה, היתה הסוכה פסולה מחמת סכך הפסול שעליה.

ואח"כ כשהסיר את הפסול, לא עשה מעשה בגוף הסוכה להכשירה, אלא מאליה נתכשרה, ע"י הסרת הפסול.

והתורה אמרה "חג הסכות תעשה לך" וגו' ולא מן העשוי מאליו.

שהעשייה הראשונה שהיתה בפסול אינה נחשבת עשייה כלל

תרכו, יז

במה דברים אמורים שפסול הסוכה היה מחמת עצמה.

כגון בנדון שאמרנו, שהניח סכך הכשר על גבי הפסול. שגוף הסוכה, דהיינו סכך הכשר נעשה בפסול מחמת עצמו, שאינו נקרא סכך כלל. כיון שיש דבר מפסיק בינו להדפנות. שהרי אין צלו מועיל כלום.

אבל אם פסול הסוכה הוא מחמת דבר אחר הפוסל אותה.

כגון העושה סוכתו תחת גג הבית. ואחר שסככה כהלכתה, הסיר את הגג מעל גבי הסוכה, הרי זו כשרה.

אע"פ שלא עשה מעשה בגופה להכשירה.

כיון שאין פסולה אלא מחמת דבר אחר דהיינו גג הבית שמיצל עליו ולא מחמת עצמה.

שהרי היא מסוככת כהלכתה בסכך כשר המונח על גבי דפנותיה.

לכך, כיון שעשה מעשה הכשר, בדבר הפוסלה, דהיינו שהסיר את עצי הגג, שהיו קבועין שם לשם דירה, ולא לשם צל, ולפיכך היה עליה שם סכך פסול.

ועכשיו שהסירן משם לגמרי, נקרא עליהם שם סכך כשר.

ואפילו על העצים הנשארים נקרא עליהם שם סכך כשר כמו שבארנו למעלה.

לפיכך מועיל מעשה הכשר זה להכשיר את הסוכה. כיון שלא היתה פסולה אלא מחמת הגג. וכבר עשה בו מעשה הכשר

תרכו, יח

אבל אם לא עשה מעשה הכשר בדבר הפוסלה. כגון שלא הסיר את הגג לגמרי ממקום קביעותו. אלא עשה אותו כעין דלת. לפתוח ולסגור בעת הגשם.

כיון שלא הסירו משם לגמרי, אין זה מעשה גמור.

ולפיכך אינו מועיל להכשיר את העצים הנשארים. ולא את הסוכה שנפסלה מחמתה.

(כשעדיין לא נפתחה הדלת והיתה מאהלת על הסוכה)

תרכו, יט

במה דברים אמורים, כשסיכך את הסוכה קודם שפתח את הדלת בגג.

או אפילו לאחר שפתח, אלא שבשעת הסיכוך היתה הדלת סגורה, והיתה מאהלת על הסוכה.

דכיון שעשיית הסוכה היתה בפסול, שוב אין מועיל לה מה שאח"כ פתח את הדלת. כיון שלא עשה מעשה בגוף הסוכה.

אבל אם בשעה שסיככה היתה הדלת פתוחה כהלכתה, ולא היתה מאהלת על הסוכה, אע"פ שאח"כ סגרה ונפסלה הסוכה בשעה שהדלת סגורה, מכל מקום כשהוא פותח את הדלת הסוכה חוזרת להכשירה.

כיון שתחלת עשייתה היתה בכשרות בשעה שהדלת היתה פתוחה

תרכו, כ

ואם יש לדלת זו צירים, שסוגר ופותח בהם, הרי היא כפתח גמור, ומותר לסגרה ולפתחה בשבת ויו"ט. ואין בזה משום איסור סתירה ובנין

תרכו, כא

וצריך שיזהר שלא ישב תחתיה לשם מצות סוכה כשהיא סגורה. שאז היא פסולה, ואינו יוצא ידי חובתו בישיבה זו: