000 KITZUR HILCHOS YOM HAKIPURIM - קיצור הלכות יום הכיפורים

For PDF File Click here

For word file Click here


Audio of class 1 on Kitzur Hilchos Yom Hakipurim

Audio of class 2 on Kitzur Hilchos Yom Hakipurim

Audio of class 1 on Kitzur Hilchos Yom Hakipurim



ב"ה מרכז חב"ד, שעראן Chabad of Sharon

קיצור שולחן ערוך אדה"ז

הלכות יום הכפורים

Kitzur Shulchan Aruch Horav

Laws for Yom Kippur

Collected and translated by Rabbi Chaim Wolosow

מלוקט ותורגם ע"י הרב חיים צבי וואלאסאוו

Erev Yom Kippur 5756

ערב יום כפור תשע"ו

A collection of laws for Yom Kippur from the Shulchan Aruch Horav, with some additions from Sefer Haminhagim and Shulchan Menachem


B”H

Our classmeets every weekday morning after Schachris. In order to help with the reviewof the laws needed for Yom Kippur, I collected some laws from the ShulchanAruch Horav, (The alter Rebbe’s Shulchan Aruch) and we reviewed them togetherin class. Unfortunately there was onlyenough time to do part of the laws of Yom Kippur, the rest we will, withHashem’s help, finish another time.

I mainlytook from the Shulchan Aruch the הלכה למעשה (the actual ruling) for aquick review of his rulings in practice. The intent is for the reader to further look inside the Shulchan Aruchfor the details and clarification. ONE SHOULD NOT DECIDE ANY RULING IN PRACTICEFROM THIS KITZUR. For actual practice one should always consult and follow therulings of a competent Rabbi.

This bookletwas compiled rather quickly and there are inevitably many mistakes, typos,etc., we would be delighted to hear your comments and corrections.

I pray thatthis booklet will inspire people to increase their study and knowledge of thelaws and Chabad customs for Yom Kippur. May we be זוכה to give nachas to our משלח, our Rebbe.

I wisheveryone a גמר חתימה טובה.

Eve of YomKippur 5776

Sharon, MA

Rabbi ChaimWolosow


Table ofcontents

Chapter604 - The order of erev Yom Kippur 4

Chapter605 - The custom of Kaporos on erev Yom Kippur 5

Chapter606 - One should apologize to his friend on Erev Yom Kippur 6

Chapter607 - Order of the confession by Minchah on erev Yom Kippur 8

Chapter608 - The order of the Seudah Hamafsekes 10

Chapter609 - Hatmanas chamin on erev Yom Kippur 12

Chapter610 - Lighting the candles for Yom Kippur 12

Chapter611 - The laws of the night of Yom Kippur are the same as the

day of Yom Kippur 14

Chapter612 - Shiur for eating on Yom Kippur and the shiur for quantity 15

Chapter613 - The prohibition of bathing on Yom Kippur 17


Chapter 604

The order of erev Yom Kippur

תרד סדר ערב יום כיפור ובו ז' סעיפים

1.

Although Yom Kippur is on the tenth of Tishrei, as the Torah states in many places, yet the verse in Vayikra 23, 32 states “you shall afflict your souls on the ninth day of the month”?

This verse is telling us, to prepare ourselves on the ninth, by eating and drinking, so that we will be able to fast on the tenth of the month, Yom Kippur.

One who eats and drinks on the ninth, although he is actually eating, the Torah however, considers it and he gets the reward, as if he was fasting by Hashem’s instruction to fast. That is why the Torah uses the language of “fasting” instead of “eating”.

One may not even fast a “tanis chalom” on erev Yom Kippur.

One who wishes to fast for his dream until the seudah hamafsekes, we need not stop him.

תרד, א

"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" וגו' (ויקרא כג, לב). ענין הכתוב, הכינו עצמיכם בתשיעי, לעינוי העשירי. שתאכלו ותשתו בתשיעי, כדי שתוכלו להתענות בעשירי.

האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאלו היה מתענה בו, מחמת מצות הקב"ה, שצוה להתענות בו.

אסור להתענות בו, אפילו תענית חלום.

מי שירצה להתענות על חלומו עד סעודה המפסקת, אין למחות בידו.

2.

If one made a mistake and fasted the entire day of erev Yom Kippur, to atone for this, he would need to fast one fast after Yom Kippur.

However, if he only fasted until the seudah hamafsekes, he does not need to fast after Yom Kippur

תרד, ב

אם עבר, וטעה, והתענה כל היום, צריך להתענות אחר יום הכיפורים תענית א', לכפר על מה שהתענה בערב יום הכיפורים.

אבל אם לא התענה אלא עד סעודה המפסקת, אינו צריך להתענות אחר יום הכיפורים.

3.

The law for one who makes a vow to fast on erev Yom Kippur is explained in chapter 170

תרד, ג

דין אם נדר להתענות בו, עיין בסימן תק"ע

4.

It is the custom to make “erev Yom Kippur” into a Yom Tov. We do not make eulogies erev Yom Kippur, except for a sage who is before you, or on the day the news arrived that the sage passed away. We also do not say “tziduk hadin” except for a sage who is before you. We also do not say tachnun.

We also do not say many selichos before dawn, as is done in the other days. In some places, the custom is to say a lot of selichos. One should follow the custom.

תרד, ד

ערב יום הכיפורים נוהגין לעשותו יו"ט. ואין מספידין בו, אלא על חכם בפניו. או ביום שבאה שמועתו שמת, שהוא כמו בפניו. וכן, אין אומרים "צידוק הדין" אלא על חכם בפניו. וכן, אין אומרים בו תחנון. וגם אין אומרים קודם עלות השחר הרבה סליחות, כבשאר ימים.

ויש מקומות נוהגין להרבות בסליחות. לפי שאין חושבין אותו יו"ט, אלא מעלות השחר ואילך, אבל לא בלילה.

והכל לפי המנהג

5.

One who does not eat meat during weekdays, but eats meat on a day when tachnun is not said, he is permitted to eat meat after the stars come out on the night of erev Yom Kippur. In a place where lots of selichos are said at the night time of erev Yom Kippur, one should not eat meat on the night of erev Yom Kippur.

תרד, ה

מי שנוהג שלא לאכול בשר בכל ימות החול, כי אם ביום שאין אומרים בו תחנון, מותר לאכול בשר, אפילו בליל ערב יום הכיפורים, לאחר צאת הכוכבים של ליל ערב יום כיפור. אבל במקומות שמרבים בסליחות בלילה - אין לאכול בשר בלילה.

6.

We do not say “lamenatzeiach ya’ancha”, etc. We do not say “mizmor lesodah”.

תרד, ו

אין אומרים, "למנצח יענך" וגו'. (תהילים פרק כ).

ואין אומרים בו, "מזמור לתודה".

On erev Yom Kippur we do not say “avinu malkeinu”’ during Schacharis nor during Minchah.

תרד, ז

אין אומרים בו, "אבינו מלכנו". לא בתפלת שחרית, ולא במנחה.

Chapter 605

The custom of Kaporos on erev Yom Kippur

תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור ובו ו' סעיפים

1.

On erev Yom Kippur, the custom is to take a rooster as a “kapara” for a male and a hen for a female. We say, “zeh chalifasi, zeh temurasi, zeh kaparasi”, etc. Then you circle it around your head and you say: “benei adam”, etc. We do so, 3 times.

If one has no chickens and uses other livestock for a “kapara”, he shall not take doves or pigeons, since they are fit for the mizbeiach, if he leans his hands on them, it will appear as if he is consecrating “kadshim” and slaughtering them outside of the temple courtyard.

תרה, א

נוהגין ליקח בערב יום הכיפורים, תרנגול כפרה לזכר. ותרנגולת, לנקבה. ואומרים עליו, "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי" וכו'. ומחזירו סביב ראשו. ויאמר, "בני אדם" כו'. ועושין כן ג' פעמים.

אם אין לו תרנגולים, ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה, לא יקח תורים ובני יונה, שהם ראוים למזבח. ואם יסמוך ידיו עליהם, יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ.

כפרות: אמידת ״בני אדםולשלום״ שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג׳׳פ, סך הכל מסבב ט׳ פעמים.

2.

If there are white chickens readily available, one should choose them, however, If white chickens are not readily available, one should not insist on only using white ones.

תרה, ב

בוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר, "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו". (ישעיה א, יח).

במה דברים אמורים, כשהלבנים מזומנים לפניו, אז יבחר בהם מבאחרים.אבל אם אינם מזומנים לפניו, לא יחזר אחריהם בדוקא. משום שזהו כעין דרכי האמורי.

3.

Some have the custom to exempt several males with one rooster and several females with one hen. According to this view, a woman who is pregnant would need one rooster and one hen. For if the fetus is a male, you have one rooster and if it is a female, one hen suffices for both the fetus and its mother.

Others have the custom to take a “kapara” for each one individually, so a women who is pregnant would need 3 - 2 hens and 1 rooster.

תרה, ג

יש נוהגין, לפטור כמה זכרים, בתרנגול אחד, וכמה נקבות, בתרנגולת אחת.לפיכך, אין לוקחין למעוברת אלא תרנגול אחד, ותרנגולת אחת. דאם העובר זכר, הרי יש כאן תרנגול אחד. ואם העובר נקבה, די לה ולאמה בתרנגולת אחת.

ויש נוהגין, ליקח כפרה לכל אחד ואחד בפני עצמו. לפיכך לוקחין למעוברת ג', שתי נקבות, וזכר אחד.

4.

It is customary to give the Kaporos to the poor. Even better is to redeem the kaporos and distribute the money to the poor. This way the poor will not be embarrassed, that they are given chickens that were used for a kapara.

תרה, ד

ונוהגין ליתן הכפרות לעניים. ויותר טוב לפדות הכפרה בממון ולחלק הממון לעניים, כדי שלא יתביישו העניים במה שנותנים להם התרנגולים שלקחו לכפרה.

5.

There are places where there is a custom to go and visit the gravesites and to give there lots of charity. This is a nice custom. The charity given there is the redemption of the Kaporos. The charity should equal the cost of the Kaporos one has in his home.

תרה, ה

ויש מקומות שנהגו לילך על הקברות, להרבות שם בצדקה. ומנהג יפה הוא. והצדקה שנותנים שם, הוא פדיון הכפרות. ולכך ראוי לתת כפי ערך הכפרות שיש לו בביתו.

6.

We throw the insides of the Kaporos on the rooftops or the courtyard for the birds to eat. For it is important to have pity on all creatures on this day, so we will earn pity from the heavens.

תרה, ו

וזורקין הבני מעיים והכבד והכליות של הכפרות, על הגגות או בחצר, מקום שהעופות יכולים לקחת משם. לפי שראוי לרחם על הבריות ביום זה, כדי שירחמו עלינו מן השמים.

בערב יוהכ״פ מבקשים לעקאח (מיני מזונות) וגם אוכלים ממנו.

ערב יום הכפור גוהג כ״ק אדמו״ר שליט״א להלק לעקאך לכל או״א כשהוא לבוש בגד משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל או״א בשנה טובה ומתוקה.

Chapter 606

One should apologize to his friend on Erev Yom Kippur

תרו שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור ובו י"ד סעיפים

1.

Sins that are committed between one person and another, Yom Kippur will not atone, unless you will appease your friend. Every person, should therefore, take this to heart and apologize to anyone he might have offended.

Even if you only used words to get him angry, you need to go and appease him, and ask him forgiveness.

When asking forgiveness, it is necessary to detail the sin you have committed against your friend. If you friend is ashamed by it, then do not specify it.

תרו, א

עבירה שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו. לפיכך, יתן כל אדם אל לבו בערב יום הכיפורים לפייס לכל מי שפשע כנגדו.

ואפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לילך ולפייסו, ולבקש ממנו שימחול לו.

ובשעת בקשת מחילה צריך לפרט החטא שחטא לחבירו. ואם חבירו מתבייש בזה, לא יפרט החטא.

2.

If the apology is not accepted the first time, you must try a second time using a different type of appeasement, if still unsuccessful you must try a third time using a different type of appeasement.

Each time you go to appease him, even the first time, one should take 3 men with him and apologize in front of them.

If after 3 times he still does not accept the apology, then you do not have to ask any further.

One should still publicly declare in front of 10 men, that he has gone to appease him and he refused to accept, this way people will not suspect him of not wanting to subdue himself before his friend to ask for forgiveness.

תרו, ב

ואם אינו מתפייס בפעם ראשון, יחזור וילך לפייסו פעם שנית במין ריצוי אחר. ואם לא נתפייס, יחזור וילך פעם שלישית לפייסו במין ריצוי אחר.

ובכל פעם שהולך לפייסו, אפילו בפעם הראשון, יקח עמו שלשה אנשים ויפייסנו בפניהם. ואם לא נתפייס בפעם השלישית, שוב אין זקוק לו.

ומכל מקום, צריך להודיע לרבים, דהיינו עשרה אנשים, שהוא הלך לפייסו ולא רצה להתפייס. כדי שלא יחשדוהו הבריות, שלא רצה להכניע את עצמו לפני חבירו לבקש ממנו מחילה.

3.

The limit of 3 times applies only to one’s friend, if one gets his teacher upset, even if it not his permanent teacher, (he had only heard some words of Torah from him), then he must go many times, until he is appeased.

If one wishes to be strict upon himself, he may go many times to appease, even if it is only a friend whom he upset, provided there is not desecration for Torah.

תרו, ג

במה דברים אמורים כשהקניט את חבירו. אבל אם הקניט את רבו, אפילו אינו רבו מובהק, רק ששמע ממנו דברי תורה, צריך לילך אליו כמה פעמים עד שיתפייס.

ואפילו כשהקניט את חבירו, אם רוצה להחמיר על עצמו ולילך אליו כמה פעמים, הרשות בידו. ובלבד שלא יהיה שם בזיון תורה.

4.

The one who was offended should not be cruel and forgive immediately. The exception is where he intends for the benefit of the offender, to help him subdue his insensitive heart, or if he worries that something bad will happen to him if he forgives. In these cases he does not have to forgive.

If someone made you a bad name, then you do not have to forgive at all, even if he asks for forgiveness many times. However, the measure of humility is, to always forgive, even when someone made you a bad name.

תרו, ד

והמוחל, לא יהיה אכזרי מלמחול, אלא ימחול לו מיד. אלא אם כן הוא מתכוין לטובת המבקש מחילה, כדי שיכנע לבבו הערל, או שחושש שלא יבא לו לעצמו איזה רעה ע"י שימחול לו, דאז אינו צריך למחול לו.

ואם הוציא עליו שם רע, אינו צריך למחול לו בכל ענין, אפילו אם יבקש ממנו כמה פעמים. ומכל מקום, מדת ענוה למחול, אפילו בהוצאת שם רע.

5.

If the person one hurt has passed on, you bring 10 men and you go to the gravesite of the deceased and you say in front of them: “I have sinned to the G-d of Israel and to this man that I have offended”. One should go there barefoot.

If the grave is further then 3 parsaos, you do not have to go yourself, you can send an agent to request, in your name, forgiveness in the presence of ten people.

תרו, ה

ואם מת מי שפשע כנגדו. מביא עשרה בני אדם, ומעמידם על קברו, ואומר בפניהם "חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה, שפשעתי כנגדו". וצריך שילך לשם יחף.

ואם הוא חוץ לשלש פרסאות מן קברו, אינו צריך לילך בעצמו לשם, אלא ישלח שלוחו שיבקש ממנו מחילה בעבור השולחו, בפני עשרה בני אדם.

6.

Asking forgiveness of the deceased in front of ten men helps, even for making him a bad name during his lifetime.

תרו, ו

ואפילו הוציא עליו שם רע בחייו, מועיל מה שיבקש ממנו בפני עשרה בני אדם.

7.

If you cursed one who is deceased, you need not go to his grave, but rather ask forgiveness of him at the spot you shamed him.

תרו, ז

ואם חרפו לאחר מיתה, אינו צריך לילך על קברו, אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו.

8.

Although all year round it is appropriate for every person, to appease someone you offended, yet, on the eve of Yom Kippur one must especially be very careful with this. This way the heart of all of Israel will be wholesome with one another and the Satan will have no room to criticize them.

תרו, ח

אע"פ שבכל השנה ראוי לכל אדם לפייס תיכף למי שפשע כנגדו. מכל מקום, בערב יום הכיפורים צריך ליזהר בזה ביותר. כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה, ולא יהא מקום לשטן לקטרג עליהם.

9.

There is an ancient regulation and a “cherem” not to spread a bad name on those who are deceased.

תרו, ט

תקנות קדמונים, וחרם, שלא להוציא שם רע על המתים.

10.

One who calls another: “mamzer”, has not tarnished the honor of his parents, unless he called him: “mamzer ben mamzer”.

תרו, י

מי שקרא לחבירו "ממזר", לא פגם בכבוד אבותיו. אלא אם כן קראו, "ממזר בן ממזר".

11.

It is customary to immerse in a mikvah on erev Yom Kippur.

Some say the reason for this immersion is because of: “keri”, so we will be clean and pure on Yom Kippur. We only need to immerse once.

Even one who immersed on erev Rosh Hashanah, and had not seen “keri” after that, would still have to immerse on erev Yom Kippur.

This immersion is kosher even in drawn water, as long as they are in the ground and not in a vessel.

One whose immersion would cause him a lot of discomfort, is permitted to pour 9 kavin of drawn water on himself. He may use 2 or 3 vessels filled with water and pour one after the other. As long that there is a continuous flow and 9 kavin of water it is fine. However, water in 4 vessels cannot be combined for the 9 kavin.

One needs to be careful, even when pouring 9 kavin from 1 vessel, that the flow should not be interrupted at all.

If one immerses half of his body in a mikvah and on his other half they poured 9 kavin, yatza.

תרו, יא

נוהגין לטבול בערב יום הכיפורים.

יש אומרים, שטעם טבילה זו הוא משום קרי. כדי שיהיו נקיים וטהורים ביום הכיפורים. ואין צריך לטבול אלא פעם אחת.

ומי שטבל בערב ראש השנה ולא ראה קרי אחר כך, אעפ"כ צריך לטבול בערב יום הכיפורים.

וטבילה זו שהיא משום קרי, כשירה אפילו בארבעים סאה שאובים, כשהם בקרקע, אבל לא בכלי.

ומי שהוא מצטער בטבילה, יכול לשפוך עליו תשעה קבין מים. ורשאי לשפוך עליו משנים או משלשה כלים, זה אחר זה, ובין כולם יהיה תשעה קבין. ובלבד שיתחיל השני עד שלא פסק הראשון. וכן השלישי עד שלא פסק השני. אבל מארבעה כלים, אין מצטרפין לתשעה קבין.

ואפילו אם ממרק מכלי אחד, יזהר להריק בלא הפסקה כלל. ואם נכנס חציו לתוך המקוה ועל חציו שפכו ט' קבין - יצא.

ואשה ששמשה תוך שלשה ימים לטבילה זו, צריכה לכבד ביתה בחמין קודם שתטבול.

ואם שמשה סמוך לטבילתה, או סמוך לוסתה, שבאלו הזמנים היא רגילה להתעבר. אינה צריכה לטבול כלל בערב יום הכיפורים.

12.

Others say that the reason for this immersion is because of teshuva, as a convert who converts.

According to this view we need to immerse 3 times. Everyone after bar and bat mitzvah are accustomed to immerse.

Even if one immersed on Erev Rosh Hashanah would still need to immerse on erev Yom Kippur for teshuva.

תרו, יב

אבל יש אומרים, שטעם טבילה זו הוא משום תשובה, כגר המתגייר.

ולפי זה, יש לטבול שלש פעמים. ואפילו נערים ובתולות שהם בני מצוה, נוהגים לטבול.

ואפילו מי שטבל בערב ראש השנה, צריך לחזור ולטבול בערב יום הכיפורים משום תשובה.

13.

One should immerse before the Minchah prayer, in order that the confession recited at the Minchah prayer should be with purity. Some immerse after the seudah hamafsekes in order for it to be close to Yom Kippur.

תרו, יג

יש לטבול קודם תפלת מנחה כדי להתוודות (במנחה) בטהרה. ויש טובלין אחר סעודה המפסקת, כדי שיהא סמוך ליום הכיפורים.

14.

One whose relative died before Yom Kippur, is permitted to bathe in warm water, and to immerse on erev Yom Kippur. The bathing and immersion should be delayed as long as possible, so that it will be close to night time.

The rest of the laws of mourning, such as sitting on the ground, need to be done until actual night time.

תרו, יד

מי שמת לו מת קודם יום הכיפורים, מותר לו לרחוץ בחמין, ולטבול בערב יום הכיפורים. אלא דיש לו לאחר הרחיצה והטבילה כל מה שאפשר. שיהיו סמוך לחשיכה,

ושאר דיני אבילות, כגון ישיבה על גבי קרקע, צריך לנהוג עד הלילה ממש.

Chapter 607

The order of the confession by Minchah on erev Yom Kippur

תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים ובו ט"ז סעיפים

1.

Yom Kippur is a day of forgiveness and attornment, therefore everyone needs to confess on all of their sins.

Some say that the mitzvah of confession technically starts after nightfall on Yom Kippur, the Chachomim instituted that everyone should confess on erev Yom Kippur by Minchah.

Although one has already confessed at Minchah, one still needs to again confess at Mariv, and then at Schacharis, Musaf, Minchah and Neilah.

תרז, א

יום הכיפורים הוא יום הסליחה וכפרה, לפיכך, צריך כל אדם שיתוודה על חטאיו.

ומצות ווידוי מן הדין, הוא משתחשך ליל יום הכיפורים. וחכמים תקנו, שיתוודה כל אדם בערב יום הכיפורים במנחה. ואע"פ שהתוודה במנחה, צריך לחזור ולהתוודות בערבית, וחוזר ומתוודה בתפילת שחרית. וצריך לחזור ולהתוודות במוסף ובמנחה ובנעילה..

2.

Others say that the Mitzvah of confession begins prior to the time of atonement, that is, at the time it is getting dark.

It is fitting for everyone to be stringent, and when one sees that twilight is approaching, one should get up and confess, as is the view of the second opinion.

תרז, ב

ויש אומרים, שזמן מצות ווידוי מן הדין הוא קודם התחלת זמן הכפרה, דהיינו עם חשיכה.

וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שכשרואה בין השמשות ממשמש ובא, יעמוד ויתוודה כסברא השניה.

3.

When an individual confesses, he does it after completing his prayer, before stepping back. The shatz on Yom Kippur recites the confession in middle of the prayer. In the Mincha prayer of erev Yom Kippur the shatz does not repeat the confession in his repetition.

תרז, ג

כשהיחיד מתוודה, הוא מתוודה אחר שגמר תפלתו קודם שעקר רגליו. אבל הש"ץ אומר הווידוי ביום הכיפורים בתוך התפילה.

אבל בתפלת המנחה של ערב יום הכיפורים, אין הש"ץ חוזר את הווידוי בקול רם.

4.

If one has not articulated his sins, but just states plainly: “I have sinned”, he fulfilled the mitzvah of confession. Yet, it is fitting to specify the sin, by saying: “I have done such and such”.

When one articulates his sins, he should do so quietly. If, however, the sin is commonly known, one is permitted to specify them out loud.

תרז, ד

אם לא פרט את חטאיו אלא אמר סתם "חטאתי", יצא ידי מצות ווידוי. ומכל מקום, לכתחלה נכון לפרט את החטא, שיאמר "עשיתי כך וכך".

וכשהוא מפרט חטאיו, יתוודה בלחש. במה דברים אמורים בחטא שאין מפורסם, אבל חטא המפורסם לרבים, מותר לפרטו ברבים, אפילו בקול רם.

5.

The recitation of “al chait” on the order of the alef beis, is not considered specifying your sins. Since everyone recites them using the same language, it is part of the davening, and one can say them out loud.

תרז, ה

ומה שאומרים על חטא על סדר א"ב, אין זה נקרא פורט חטאיו, הואיל והכל אומרים בשוה, אינו אלא כנוסח תפלה. ולפיכך מותר לאמרו בקול רם.

6.

The order of confession in “al chataim”, is “anu chayavim aleyhem, olah”, then chatat”, then “korban olah veyored” then asham vaday vetaluy” then “makat mardut”, then malkot arbaim”, then mita biyedey shamayim”, then “kareit ve’ariri”, then “arba mitot beit din”.

תרז, ו

סדר הווידוי ב"על חטאים", "שאנו חייבים עליהם עולה" ואח"כ "חטאת" ואח"כ "קרבן עולה ויורד" ואח"כ "אשם ודאי ותלוי".ואח"כ, "שאנו חייבים עליהם מכת מרדות". ואח"כ, "מלקות ארבעים". ואח"כ, "מיתה בידי שמים". ואח"כ, "כרת וערירי".ואח"כ, "ארבע מיתות בית דין".

7.

The proper way is to say: “kapara” for chataim, “mechilah” for avonot, and “selicha” for peshaim.

Since a chait is the lightest form of sin, it is totally wiped away = “kapara”. “avon” is less the “pesha”, therefore it is “nimchal”, forgiven, but not wiped away. “Pesha” is a serious offence, therefore it is only “nislach” excused.

One should confess while standing. A person should not lean on anything, so that if you take away the thing he is leaning on he would fall.

It is best to bend over at the time of confession as we do when saying: “modim”, our confession will then be done, while we are totally subdued.

When confessing one should bang with his fist on the heart. Some have the custom to bang on the chest, for reasons known to them.

תרז, ז

יאמר, לשון "כפרה" לחטאים, ולשון "מחילה" לעונות, ולשון "סליחה" לפשעים. כי החטא קל מעון, ועון קל מפשע. והכפרה גדולה מהמחילה, והמחילה גדולה מהסליחה. לפיכך, החטא הוא מתכפר, ונמחל העון, ונסלח הפשע.

וצריך להתוודות מעומד. לפיכך, לא יסמוך על דבר, בענין שאם ינטל אותו דבר שהוא סומך עליו היה נופל.

וטוב לשחות בעת הווידוי, כמו במודים, כדי להתוודות בהכנעה גדולה. וכשמתוודה יכה באגרופו על הלב, ויש נוהגין להכות על החזה, מטעם הידוע להם.

8.

Although one has already confessed in the quiet amida, when the shatz reaches viduy, one needs to get up and confess again along with the shatz. In this viduy however, he need not specify the sin. Just by saying with the shatzavol anachnu chatanu” suffices, and he may be seated. Yet, one should not be talking during the time the shatz is confessing.

תרז, ח

אע"פ שהתוודה בתפלת לחש, אעפ"כ כשהש"ץ מגיע לווידוי צריך לחזור ולעמוד ולהתוודות עמו. ובווידוי זה אינו צריך לפרט החטא, אלא כיון שאמר עם הש"ץ "אבל אנחנו חטאנו", די. ורשאי לישב אח"כ. ומכל מקום, אין לדבר בשעה שהש"ץ מתוודה.

9.

On sins one has already confessed the previous Yom Kippur, although they were already forgiven, one may still detail them in his confession this year. Actually, to mention them again, is praiseworthy.

תרז, ט

עונות שהתוודה עליהן ביום הכיפורים שעבר, אע"פ שכבר נתכפרו, אעפ"כ יכול לחזור ולפורטן בווידויו. ולא עוד, אלא שהחוזר ופורטן, הרי זה משובח.

10.

The Alter Rebbe writes that we never finish the viduy with the blessing of “hakeil hasalchan”.

תרז, י

יש מנהגים שבאיזה פעמים שאומרים הווידוי חותמים בברכה "הקל הסלחן" וכו', ואדה"ז כותב שבכל הווידוים שאומרים, אין חותמין בווידי.

11.

The custom is, that after Mincha on erev Yom Kippur, all of the community get malkos.

תרז, יא

נוהגין שאחר תפלת המנחה בערב יום הכיפורים, לוקין כל הקהל ל"ט מלקות.

12.

The custom is to confess while receiving the malkos. The one giving the malkos says: “vehu rachum yechapeir avon”, etc. There are 39 words corresponding to the 39 lashes.

תרז, יב

ונהגו, שהנלקה אומר ווידוים בשעה שנלקה. והמלקה אומר, "והוא רחום יכפר עון" וגו', ג' פעמים, שהם ל"ט תיבות נגד ל"ט מלקות.

למלקות בערב יוהכ״פל״ט מלקותהמלקה והלוקה אומרים והוא רתום ג״פ.

13.

The straps used for malkos can be of any width.

תרז, יג

ונהגו להלקות ברצועה כל דהוא.

14.

A strap of a calf is used.

תרז, יד

ולוקחין רצועה של עגל, לעוררו בתשובה. אבל אין צריך ליקח שתי רצועות, אחת של חמור, כמו שהיו במלקות גמור. כיון שאין מלקות מועיל בזמן הזה.

15.

While receiving the malkos, one should be bent over, his back to the south and his face to the north.

תרז, טו

והנלקה, לא יעמוד ולא ישב רק מוטה, אחוריו לדרום ופניו לצפון.

16.

Yom Kippur only atones for those who repent and believe that Yom Kippur atones. One who denies this and thinks: “What does Yom Kippur help?” This one does not receive atonement on Yom Kippur.

תרז, טז

יום הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו. אבל המבעט בו ומחשב בלבו "מה מועיל לו יום הכיפורים?", זה אין יום הכיפורים מכפר לו.

Chapter 608

The order of the Seudah Hamafsekes

תרח סדר סעודה המפסקת ובו י' סעיפים

1.

One needs to add from the weekday to the holiday, both in the beginning and the end. This is a positive Torah command.

However, the penalty of “karet”, is for violations committed on Yom Kippur itself, not on the additions.

תרח, א

מצות עשה מן התורה, להוסיף מן החול על הקודש. בין בעינוי, בין באיסור מלאכה. ומוסיפים מחול על הקודש בין מלפניה בין מלאחריה. על עיצומו של יום ענוש כרת, אבל אין עונש כרת על התוספת.

2.

The addition to Yom Kippur, needs to start before twilight.

תרח, ב

ותוספת זה, צריך שיהא קודם בין השמשות.

3.

Any amount of time one wishes to add, is fine, as long as that it is in-between the beginning of “shekiah” and “bein hashmoshos”.

תרח, ג

ותוספת זה, אין לו שיעור. אלא שמתחלת השקיעה, שאין השמש נראה על הארץ, עד בין השמשות, והזמן הזה, שהוא מהלך ג' מילין ורביע. רצה לעשות כולו תוספת, עושה. רצה לעשות מקצתה, עושה. ובלבד שיוסיף איזה זמן, שיהיה ודאי מחול על הקודש.

4.

Women who do not know of the mitzvah to “add from the weekday to the holiday”, we should not stop them from eating until Yom Kippur. This is only true if we know for certain they will not listen and willfully continue to eat. In such a case, it is better for them to be mistaken, rather than intentional.

תרח, ד

נשים שאינן יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, אין ממחין בידן. אם הוא ידוע שבודאי לא ישמעו לנו ויעשו בזדון. דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.

5.

Where there is an explicit Torah prohibition, one must protest, even if you are sure that he will not listen.

However, one should only rebuke once publicly, but privately, one is obligated to rebuke even 100 times, until the sinner will yell at you to stop.

If the sin was committed in private, one should first rebuke in private. Only if the sinner does not return from his bad ways do we shame him publicly.

If the sin was done in public, then you should rebuke immediately in public, so as not to profane the name of Hashem.

תרח, ה

אבל דבר שאיסורו מפורש בתורה, אע"פ שידוע לנו שלא יקבל ממנו, אעפ"כ צריך למחות בידו.

ומכל מקום, לא יוכיחנו ברבים אלא פעם אחת. אבל חייב להוכיחו ביחיד אפילו מאה פעמים, עד שינזוף בו החוטא.

ומכל מקום, אם היא עבירה שבסתר, יוכיחנו בתחלה בסתר. ואם לא שב מדרכו, מכלימים אותו ברבים, עד שישוב.

אבל אם עובר עבירה בגלוי, מוכיחין אותו מיד, שלא יתחלל שם שמים.

6.

One who rebuked his friend and the sinner yelled at him, do not rebuke him anymore for this sin.

תרח, ו

מי שהוכיח את חבירו ונזף בו חבירו החוטא, לא יוכיחנו עוד על עבירה זו.

7.

If one finished eating and was not going to eat any more that day, one is still permitted to eat before the fast. Since this was not expressed with one’s lips, just having it in mind, does not count as a vow.

If one verbalizes that he will not eat, then it becomes a vow, and he is prohibited from eating because of his vow.

If one accepts the fast of Yom Kippur without specifically saying he will not eat, (so there is no vow), if it is before plag haminchah, that acceptance is meaningless. If it is after plag haminchah, all the stringencies of Yom Kippur apply. He is not allowed to do work, bathe, or anoint, except he is allowed to wear shoes.

It is best to stipulate at the seudah hamafsekes, that you should be allowed to eat and drink after the meal.

תרח, ז

אם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול, אע"פ שהסכים בדעתו שלא לאכול עוד היום. אעפ"כ מותר לו לחזור ולאכול, כיון שלא הוציא כן בשפתיו. דדברים שבלב, אינן דברים.

ואם הוציא כן בשפתיו. אסור לו לאכול מדין נדר. (ולא מחמת איסור יום הכיפורים) כיון שאמר בפירוש שלא יאכל עוד היום.

אבל אם קיבל עליו תענית של יום הכיפורים בסתם, ולא אמר בפירוש שלא יאכל עוד - אם הוא עדיין קודם פלג המנחה, אין קבלתו כלום. ומותר לחזור ולאכול. ואם הוא אחר פלג המנחה, אזי מועלת קבלתו. וחל עליו כל חומר של יום הכיפורים. ואסור במלאכה, וברחיצה, וסיכה, חוץ מנעילת הסנדל.

טוב להחמיר ולהתנות בסעודה המפסקת, שיהא רשאי לאכול ולשתות עוד אחר הסעודה.

8.

On erev Yom Kippur one should only eat easily digestible food, such as chicken and fish.

One should not eat items that increase zera, such as garlic and eggs, even in the morning,

Milk and cheese, although they increase zera, can be eaten in the morning, since they are easily digestible, but not during the seudah hamafsekes which is close to the night time.

In the seudah hamafsekes one should also not eat items that heat up the body, such as besamim and karkom, so he will not come to keri at night time.

תרח, ח

בערב יום כיפור, אפילו בסעודת שחרית, אין לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל. כגון, בשר עופות, ודגים.

וכן אין אוכלים דברים המרבים זרע, אפילו בסעודת שחרית, כגון שומים וביצים.

אבל מאכלי חלב וחמאה, אע"פ שהן מרבין זרע, מכל מקום נוהגין לאכלם בשחרית, כיון שהם מאכלים קלים להתעכל. אבל בסעודה המפסקת, שהוא סמוך ללילה. אין לאכול אותם.

וכן אין לאכול בסעודה המפסקת, דברים המחממים את הגוף, [כגון] בשמים וכרכום, שמא יבא לידי קרי בלילה.

9.

One who ate too much on erev Yom Kippur, should not stick his finger in his mouth on Yom Kippur to vomit.

תרח, ט

אם אכל הרבה בערב יום כיפור, לא ישים אצבעו בפיו (ביום הכפורים) להקיא. שמא יבלע מן הקיאה.

10.

One should not eat sesame on erev Yom Kippur, because it will ruminant on Yom Kippur.

תרח, י

לא יאכל שומשמין בערב יום כיפור, מפני שמעלה גרה ביום הכיפורים.

Chapter 609

Hatmanas chamin on erev Yom Kippur

תרט הטמנת חמין בערב יום כיפור ובו סעיף אחד

1.

Some prohibit to be matmin chamin from erev Yom Kippur for after Yom Kippur. This is the custom in our countries.

תרט, א

יש אוסרים להטמין חמין מערב יום כיפור, למוצאי יום הכיפורים. ונוהגין באלו המדינות, להחמיר כסברא זו.

Chapter 610

Lighting the candles for Yom Kippur

תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים ובו י' סעיפים

1.

We need to honor Yom Kippur by lighting the candles and saying a blessing as we do on the other holidays. The blessing is: “asher kidishanu bemitzvosov vetzivanu lehadlik near shel Yom Hakipurim”. (In some places the custom is to prohibit the lighting of candles for Yom Kippur night, in a home where a couple is residing.)

תרי, א

יום הכיפורים, צריך לכבדו בנרות כמו בשאר ימים טובים. וצריכין לברך "אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של יום הכיפורים". (יש מקומות שנוהגין איסור בהדלקת נר בליל יום הכיפורים, בבית שאיש ואשתו דרים בו)

2.

If there is a light in the house, you need to put a light on in the room where the couple sleeps.

תרי, ב

אם יש לו נר דלוק בבית, צריך להדליק נר בחדר שלן בו עם אשתו.

3.

Even in communities that do not light Yom Kippur lights in the home, they would still light them in the synagogue, study halls and in the dark alleyways, and for the sick.

When Yom Kippur falls on Shabbos, then everyone is obligated to light also at home. The blessing is: “asher kidishanu bemitzvosov vetzivanu lehadlik near shel shabbos veshel Yom Hakipurim

תרי, ג

אפילו במקומות שאין מדליקין בבית, מכל מקום מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפילות ועל גבי החולים.

וכן אם חל יום הכיפורים בשבת, חייבין הכל להדליק, אף בביתו. ומברכין, "אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים".

4.

The custom in all places is to spread nice garments in the synagogue. Also, to cover the table at home with a nice tablecloth, as we do on Shabbos and Yom Tov.

There is also a custom to increase the candles in the synagogue. It is best to make thick wicks, to increase their light.

It is customary to light for every man, adult or minor, a light in the synagogue. The custom nowadays, is to only make for one who is married.

תרי, ד

נוהגין בכל מקום, להציע בגדים נאים בבית הכנסת. וגם בבתים, להציע מפה יפה על השולחן, כמו בשבת ויו"ט.

וכן נוהגים להרבות בנרות בבית הכנסת. וטוב לעשות פתילות עבות בבית הכנסת, להרבות אורן.

ונהגו שכל איש גדול וקטן, עושין בשבילו נר לבית הכנסת. ועכשיו נוהגין שאין עושין נר אלא לנשוי בלבד.

5.

There is also a custom, to make a neshamah light, for one’s father and mother who have passed.

תרי, ה

גם נהגו לעשות נר נשמה לאביו ולאמו שמתו.

ספר המנהגים עמוד 58

מנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה ״א תשובה ליכט״, וליוהכ׳׳פ ״א לעבעדיגע ליכט״ ונר גשמה.

6.

If these lights were extinguished on Yom Kippur, you cannot tell a non-Jew to light them. Even to hint to him, is forbidden. Furthermore, If the non-Jew on his own wants to light them, we must protest.

We can also not tell the non-Jew to collect the dripping wax. Since the Jew is not permitted to move the wax, he may not tell the non- Jew to move it.

תרי, ו

ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים, אין לומר לנכרי שיחזור להדליקן. ואפילו לרמז לו, אסור. ולא עוד אלא שאם בא להדליק מעצמו, צריך למחות בידו.

כן אין לומר לנכרי לקבל שעוה הנוטף מן הנרות. מפני, שהישראל אסור לו לטלטל השעוה, מפני שהיא מוקצה, וכל שאין היתר להישראל לטלטלו, אסור לומר לנכרי לטלטלו.

7.

It is customary to put a non-Jew to guard the candles, to protect from a fire.

תרי, ז

ונהגו ליקח נכרי לשמור הנרות, שלא יבא ח"ו לידי דליקה. ומכח זה נהגו ההמון, לומר לו לכבות ולהדליק. ואין לזה היתר כלל. ויש למחות בידם. ובפרט ביום הדין.

8.

One whose candle was extinguished on Yom Kippur that is a bad sign for him. The fix is to rekindle it after Yom Kippur and let it burn out till the end. One should also accept that for the rest of his life, he will not put out his candles after Yom Kippur, neither he nor anyone else, but let it burn till the end.

תרי, ח

מי שכבה נרו ביום הכיפורים, סימן רע לו. ותקנתו, שיחזור וידלקנו במוצאי יום הכיפורים, ולא יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא. וגם, יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה נרו במוצאי יום הכיפורים, לא הוא ולא אחר, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא.

(נוהגין להציע בגדים נאים בבית הכנסת):

9.

On Yom Kippur it is customary to put on a kitel which is white and clean, so we will be similar to the angels that serve.

Another reason for putting on the kitel is, that it is a garment that the dead wear. This will subdue the heart of men to do complete Teshuvah. Therefore even a mourner is permitted to put on the kitel.

Also women are allowed to put on a kitel to subdue their heart, however, they should not wear other white garments, for they cannot be malochim.

תרי, ט

יש נוהגין ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכיפורים, כדי להיות דוגמת מלאכי השרת. וכן נוהגין במדינות אלו, ללבוש הקיטל שהוא בגד לבן ונקי.

ויש עוד טעם בלבישת הקיטל, מפני שהוא בגד מתים. ועל ידי זה נכנע לב אדם, לעשות תשובה שלימה. ולפיכך, גם מי שהוא אבל, מותר ללבוש הקיטל.

וכן הנשים, יכולות ללבוש הקיטל, כדי להכניע לבן. אבל שאר בגדים לבנים, אין להן ללבוש כדי להיות דוגמת מלאכי השרת, שאין יכולות להיות כמלאכים.

10.

One who wears a sackcloth for Teshuvah purposes must remove it on Yom Kippur. Since Yom Kippur is a holiday, we must honor it with a clean garment.

תרי, י

הלובש שק מחמת תשובה, צריך לפשטו ביום הכיפורים, מפני שהוא יו"ט. וצריך לכבדו בכסות נקיה,

Chapter 611

The laws of the night of Yom Kippur are the same as the day of Yom Kippur

תריא ליל יום הכיפורים דינו כיומו ובו י' סעיפים

1.

Everything prohibited on Yom Kippur day is also prohibited on Yom Kippur night. Furthermore, everything prohibited on Yom Kippur itself is prohibited in the extra we add to the beginning and to the end of Yom Kippur.

תריא, א

ליל יום הכיפורים הרי הוא כיומו לכל דבר. שכל דברים האסורים ביום, אסורים בלילה. ואפילו בתוספת, שמוסיפין מחול על הקודש, בין מלפניו בין מלאחריו, אסורים כל הדברים האסורים בעיקר היום.

2.

What are the items prohibited on Yom Kippur?

1. Work. 2. Eating and drinking. 3. Bathing and anointing. 4. Wearing shoes. 5. Marital relations.

However, the kares penalty only applies for working or eating and drinking on Yom Kippur.

תריא, ב

ומה הן הדברים האסורים? מלאכה. אכילה, ושתיה. רחיצה, וסיכה. נעילת הסנדל. תשמיש המטה.

אבל אין חיוב כרת, אלא על מלאכה, ואכילה ושתיה.

3.

The Torah gave the Chachomim the discretion to decide these prohibitions. They made many leniencies as they saw fit, as will be explained in the following laws.

תריא, ג

ואיסור דברים אלו מסר הכתוב לחכמים, והם הקילו בהם כמה קולות, כמו שהיה נראה בעיניהם להקל. וכמו שיתבאר לפנינו בעז"ה.

4.

How do we define work?

Any work that you are chayav on Shabbos, you are also chayav on Yom Kippur. Anything that on Shabbos is patur but asur, the same is on Yom Kippur. The difference between Shabbos and Yom Kippur is only, that for intentionally violating Shabbos one gets sekilah, but for violating Yom Kippur one gets kares.

All the prohibitions concerning carrying out items on Shabbos, apply to Yom Kippur. All items prohibited to move on Shabbos are also prohibited to be moved on Yom Kippur.

תריא, ד

מלאכה כיצד?

כל מלאכה שחייבים עליה בשבת, חייבים עליה ביום הכיפורים. וכל שבשבת פטור אבל אסור, הוא ג"כ ביום הכיפורים. אלא ששבת זדונו סקילה, ויום הכיפורים זדונו כרת.

וכל איסורי הוצאות שבת, נוהגין ג"כ ביום הכיפורים. וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת, אסור לטלטלו ביום הכיפורים.

5.

There are details here, but the law remains as in subsection 8, so I did not translate this piece into English.

תריא, ה

אלא שבזה הקילו בו, שהתירו לקנב ירק. דהיינו, לנתק העלים מן הקלחים כדי להשוותם, שיהיו מוכנים לחתכם. וכן להדיח אותו, שיהיה מוכן לבשלו בערב מיד. וכן לפצוע אגוזים, כדי שיהיו מוכנים לאכילת ערב. ולא יצטרך לטרוח בהן בערב.

6.

There are details here, but the law remains as in subsection 8, so I did not translate this piece into English.

תריא, ו

ולא התירו דברים אלו אלא כשחל יום הכיפורים בחול. אבל כשחל בשבת, לא התירו דברים אלו.

7.

There are details here, but the law remains as in subsection 8, so I did not translate this piece into English.

תריא, ז

אפילו ביום הכיפורים שחל בחול, לא התירו אלא מן המנחה ולמעלה.

8.

The custom presently is to prohibit on Yom Kippur, even after Minchah, all food preparations, for after Yom Kippur.

תריא, ח

עכשיו נהגו כל ישראל לאסור קניבת ירק והפצעת אגוזים. והוא הדין שאר תיקוני מאכלים של ערב, אפילו אחר המנחה.

9.

The prohibition only extends to preparation and fixing food. However, one is permitted to touch food all day long.

For this reason, we are permitted to give children to eat, even though the children can feed themselves.

An adult is also permitted to prepare and fix food, In situations where the child cannot eat without the prep of the adult.

תריא, ט

במה דברים אמורים בהתעסקות בתיקוני המאכל, אבל ליגע באוכלין מותר כל היום.

ולפיכך מותר ליתן לקטנים לאכול, אע"פ שהקטנים יכולים ליטול בעצמן מבלי שיגעו הגדולים במאכל.

ואם אין הקטן יכול לאכול אלא אם כן יתעסק הגדול בתיקון המאכל, להכשירו ולתקנו לאכילת הקטן, מותר לו לתקנו. כיון שאי אפשר לקטן לאוכלו מבלעדי תיקון זה.

10.

The custom is to allow the small children play with nuts on the table, even before Minchah. We need not protest this conduct.

תריא, י

ונהגו שהתינוקות משחקין באגוזים על השולחן. ואין למחות בידם, אפילו קודם מנחה.

Chapter 612

The shiur for eating on Yom Kippur and the shiur for quantity

תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה ובו ט"ז סעיפים

1.

How do we define eating?

One who eats on Yom Kippur an amount that is equivalent to a large date, (A bit less than a kebeitza), is chayav kares.

This amount is the same for all people, whether a midget or as big as Og the king of Bashan.

תריב, א

אכילה כיצד? האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה, והוא פחות מעט מכביצה, חייב כרת.

ושיעור זה שוה לכל אדם, בין לננס בין לעוג מלך הבשן.

2.

All foods combine to make up this shiur. However a half of a measure of food and a half of a measure of drink, do not combine.

However, eating meat with its juice or meat with salt, combine to make up the shiur.

תריב, ב

כל האוכלין מצטרפין זה עם זה להשלים לשיעור זה. אבל אוכלין ומשקין, שאכל חצי שיעור ושתה חצי שיעור, אין מצטרפין. אבל האוכל ירק עם הציר שעליו, וכן בשר עם המלח שעליו, הרי הציר והמלח מצטרפין להשלים לכשיעור.

3.

One who eats then stops and then eats again, if the quantity of food meets the shiur, we combine these two eating’s. In order to combine them, the interruption must not be longer then it would take to eat a half of a loaf of bread. (From when he took the first bite) If the break is longer than this, then the two eating’s do not combine.

תריב, ג

שתי אכילות, מצטרפות. כגון, שאכל מעט והפסיק וחזר ואכל מעט עד שהשלים לכשיעור, מצטרפין. והוא שלא שה[ה] מתחילת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה יותר מכדי אכילת פרס. (פירוש חצי ככר לחם). אבל אם שה[ה] יותר מכדי אכילת פרס, אין מצטרפין.

4.

There is a disagreement regarding the size of the “half of a loaf”, whether it is 4 beitzim or 3 beitzim sochakos. The ruling is: in Torah matters, we follow the more stringent opinion, in Rabbinic matters we follow the more lenient opinion.

תריב, ד

שיעור אכילת פרס שאמרו ביום הכיפורים ובכל איסורי תורה, בין שהן מן התורה בין שהן מדברי סופרים.

יש אומרים, שהוא כמו ד' ביצים. ויש אומרים, שהוא כמו ג' ביצים שוחקות. כלומר, במילוי ובריוח ולא בצמצום. ולענין הלכה, כל שהוא בשל תורה, הלך אחר המחמיר. וכל שהוא בשל דבריהם, הלך אחר המיקל.

5.

One who eats on Yom Kippur, after stuffing himself with food on erev Yom Kippur, to the extent that he does not enjoy the food he is eating and it is hurtful to his body, he is exempt from kares.

תריב, ה

האוכל ביום הכיפורים אכילה גסה, ואינו נהנה כלל מאכילה גסה זו, והיא מזקת לגופו. הוא פטור מכרת.

6.

The above exemption applies if he ate those types of foods that people eat when they are hungry, but one who stuffs himself with spicy tasty food, which people enjoy even when they are full, chayav. Since one always makes room in his stomach for delicacies.

If however you ate on erev Yom Kippur so much that you are now disgusted with all foods, patur.

The above really depends on how one feels about the food he is eating, if he enjoys this kind of stuffed eating, chayav.

תריב, ו

במה דברים אמורים, כשאכל מאכלים שאינם ראוים אלא למי שהוא רעב. אבל אם אכל מאכלים המתובלים והמבושמים, שיש בהם הנאה לגוף אף לשבע, חייב, דרווחא לביסומא שכיח.

והוא שלא אכל הרבה כל כך בערב יום הכיפורים עד שיקוץ בכל מיני מזון. אבל אם קץ במזונו, אע"פ שאכל מאכל מבושם, פטור.

ואין דבר זה תלוי אלא לפי מה שמרגיש בנפשו, אם יש לו הנאה באכילה גסה זו.

7.

On Yom Kippur one is prohibited from enjoying foods or drinks, even without actually eating or drinking, e.g. tasting and then spitting out.

Even items that are not fit for eating, such as clove branches or sweet wood, one is prohibited from tasting them, to moisten his throat and then spit it out.

One is however allowed to smell all kinds of fragrance on Yom Kippur. It is actually recommended to smell and make the blessings for the fragrance. This will help one complete the one hundred blessings which a person should say every day.

תריב, ז

הנאת אכילה ושתיה, אסורה ביום הכיפורים, אע"פ שאינו אוכלו ושותהו, כגון שטועם לחיך ופולט.

ואפילו דברים שאינם ראוים לאכילה, כגון עצי בשמים ועץ מתוק, אסור לטעום כדי ללחלח גרונו ולפלוט.

אבל מותר להריח כל מיני ריח ביום הכיפורים. ואדרבא, טוב להריח כדי למלאות מנין מאה ברכות.

8.

One who eats foods that are not fit for human consumption, even if one ate a lot of it, patur from kares. However one would get makas mardus.

תריב, ח

אכל אוכלים שאינם ראויים לאכילת אדם, אע"פ שאכל הרבה מהם, פטור מן הכרת. אבל מכין אותו מכת מרדות.

9.

One who eats cane leafs, patur, for they are not food for humans.

תריב, ט

אכל עלי קנים, פטור. לפי שאינן מאכל אדם.

10

One who eats the tendrils of the vine that sprouted before Rosh Hashanah, patur, because that is ordinary wood. If they sprouted after Rosh Hashanah, chayav.

תריב, י

אכל לולבי גפנים שלבלבו קודם ראש השנה, פטור. דעץ בעלמא הם. ואם לבלבו אחר ראש השנה, חייב.

11.

One who eats dried palpalin and zangbel, patur. If he eats them when they are moist, chayav

תריב, יא

אכל פלפלין יבשים וזנגבל יבש, פטור. אכלן כשהן רטובין, חייב.

12.

One who drinks an amount that fills his cheeks, chayav. We measure by the cheek-full of the person drinking. Every individual as they are. The larger one by his cheek-full and the smaller one by his cheek-full.

It does not actually have to fill both cheeks, as long that there is an amount, so that if you moved it to one side of your mouth it appears that your cheeks are full.

By an average person that is less than a revi’is.

תריב, יב

השותה ביום הכיפורים כמלא לוגמיו, חייב. ומשערין במלא לוגמיו של השותה עצמו, כל אדם לפי מה שהוא, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו.

ולא מלא לוגמיו ממש, אלא כל שאלו מסלקו לצד אחד מפיו ויראה כמלא לוגמיו.

והוא פחות מרביעית הלוג באדם בינוני.

13.

All drinks combine to make up the shiur.

תריב, יג

כל המשקין מצטרפין זה עם זה להשלים כמלא לוגמיו.

14.

One who drinks liquids that are not fit for drinking, is exempt from kares, but would get makas mardus.

תריב, יד

שתה משקין שאינם ראויים לשתיה. פטור מן הכרת. אבל מכין אותו מכות מרדות.

15.

One who drinks and stops and then drinks again and between the two drinking’s there is a shiur, chayav.

We rule lechatechilah, that we will combine these two drinking’s, unless there is an interruption between the beginning of his drink to the end of his drink, more than the time it takes to eat a half of a loaf of bread.

תריב, טו

שתיות מצטרפות זו עם זו. כגון ששתה מעט והפסיק מעט וחזר ושתה מעט, ובין שתיהן יש כמלא לוגמיו, חייב.

ויש להחמיר לכתחלה ולפסוק, שלעולם הן מצטרפין, אלא אם כן שהא מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה, יותר מכדי אכילת פרס,

16.

All the shiurim articulated in this chapter are only as to ones liability for a chatas. As far as the prohibition goes, even if one ate or drank a minimal amount, one has violated a Torah prohibition.

The same is true with regards to all Torah prohibitions that have shiurim, that even any amount is prohibited by the Torah.

תריב, טז

כל שיעורין הללו שנתבארו בסימן זה, לא נאמרו אלא לענין חיוב חטאת. אבל לענין איסור, אפילו אכל כל שהוא ושתה כל שהוא, הרי עשה איסור מן התורה.

וכן הדין בכל איסורין שבתורה, שנאמר בהם שיעורים, שאפילו במשהו מהן, יש איסור מן התורה.

Chapter 613

The prohibition of bathing on Yom Kippur

תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים ובו כ"א סעיפים

How do we define bathing?

The Chachomim prohibited all pleasurable bathing on Yom Kippur. One is therefore prohibited to wash even a part of the body, whether in warm or cold water. Even to stick a finger into water is prohibited.

However, if your hands or feet or any other part of your body were soiled with mortar or tzoah, or you had a bloody nose that dripped, you are permitted to wash the affected area, since the intention is not for pleasure. One needs to be carful to wash only the soiled areas.

תריג, א

רחיצה כיצד?

כל רחיצה של תענוג, אסורה ביום הכיפורים. לפיכך אסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו. בין בחמין, בין בצונן. ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.

אבל אם היו ידיו או רגליו או שאר מקום בכל גופו מלוכלך בטיט, או בצואה, או שנטף דם מחוטמו, מותר לרחצו. כיון שאינו מתכוין לתענוג. רק שיזהר, שלא ירחוץ אלא מקום המטונף בלבד.

2.

When a person awakes from his sleep on the morning of Yom Kippur, he washes his hands 3 times and says the blessing “al netilas yadayim”. One needs to be careful to only wash his fingers up till the place where the fingers tie to the hand. One should not intend to enjoy the washing, only to remove the bad spirit from his hands.

After drying your hands with a cloth, you pass the cloth over your eyes to remove the chevlei sheinah.

תריג, ב

וכן בבוקר, כשניער משינתו, נוטל ידיו ג' פעמים. ויברך על נטילת ידים. ויזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו. ולא יכוין להנאת רחיצה, רק להעביר הרוח רעה מעל הידים.

ולאחר שניגב ידיו במפה, מעביר המפה על גבי עיניו להעביר מהם חבלי שינה.

3.

If there is dirt on your eyes that you would normally wash of, you can wash it of on Yom Kippur as well.

The custom is to be stringent and not to wipe down ones face and eyes with water; this applies even to a person who is a istenis. If there is shmutz on your face or eyes, than any person is aloowed to wash it down as they do all year round.

תריג, ג

ואם יש לכלוך על גבי עיניו, ודרכו לרחצם בכל ימות השנה, רוחץ אותם כדרכו, ואינו חושש.

המנהג הוא להחמיר, שאפילו מי שהוא איסטניס, אין מקנח פניו, ולא עיניו במים. אלא אם כן יש לפלוף על פניו או על גבי עיניו, שאז מותר לכל אדם לרחוץ כדרכו בכל השנה.

4.

If after doing his needs, his hands got dirty from mey raglayim or tzoah, he is permitted to wash his hands up till where his fingers connect to the palm. This is allowed because a: he is washing to remove the dirt from his hands and b: to have clean hands when saying the blessing of “asher yatzar”.

If his hands did not get dirty, he should not wash his hands at all. For it is permissible to make the blessing of asher yatzar without netilasyadayim, since his hands are not dirty.

However, it is best for one to intentionally get his hands dirty, this way he will have to wash them, and then the beracha of asher yatzar will be recited with clean and pure hands.

תריג, ד

אם הטיל מי רגלים ושפשף בידיו להעביר הנצוצות מעל רגליו. או שעשה צרכיו וקינח בידו. מותר לו לרחוץ ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, להעביר מהן הלכלוך. וכדי לברך אשר יצר בידים נקיות.

אבל אם לא שפשף, ולא קינח בידו, לא יטול ידיו כלל. שמותר לברך אשר יצר, בלא נטילת ידים. כיון שלא נתלכלכו ידיו.

והרוצה ליטול ידיו קודם שיברך אשר יצר, ישפשף בידו, ויקנח. כדי שיצטרך ליטול ידיו. וכן נכון לעשות, כדי לברך אשר יצר בידים נקיות וטהורות.

5.

The restriction of washing your hands after using the facilities, (if you did not get your hands dirty), is only on the night of Yom Kippur after you finished davening. But before the davening in the morning or during the davening all day, even without getting your hands dirty, one is permitted to wash his hands up till kishrey etzbeosov. For it is a mitzvah to daven with pure hands that were washed.

תריג, ה

במה דברים אמורים, בליל יום הכיפורים אחר התפלה. אבל קודם התפלה, או ביום שמתפללין כל היום. אם הטיל מים, אע"פ שלא שפשף בידיו. או שעשה צרכיו, אע"פ שלא קינח בידו, מותר ליטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו. שמצוה להתפלל בידים טהורות ברחיצה. שנאמר, "הכון לקראת אלהיך ישראל".

6.

Also a Kohen before going up to duchen, washes his hands, even though he has washed his hands before the prayers. Also the Levi can wash his hands on Yom Kippur. (Where the custom is for the Levi to wash his hands before washing the Kohen’s hands), since he is not intending for pleasure.

Therefore, also a person coming from the road and his feet are weak, is permitted to wash them, since his intention is only for healing.

תריג, ו

וכן כהן העולה לדוכן, נוטל ידיו, אע"פ שנטל ידיו קודם התפלה. וכן הלוי, במקום שנוהגין שהלוי נוטל ידיו קודם שיוצק מים על ידי הכהן. מותר לו ליטול ביום הכיפורים. כיון שאינו מתכוין לתענוג.

ולפיכך הבא מן הדרך ורגליו כהות, מותר לרחצן. כיון שאינו מתכוין אלא לרפואה. וכן כל כיוצא בזה.

7.

On Yom Kippur it is prohibited to wash ones mouth.

תריג, ז

אסור לרחוץ פיו ביום הכיפורים.

8.

One, who is going for a mitzvah, is permitted to pass through water up till his neck, both on his way there and on his return. One does not have to worry about the prohibiting of bathing, because a: he is going for a mitzvah and b: he is not intending for pleasure. He must however do it in a way which is different than a weekday. E.g. not to put his hands through the bottom of the shirt in order to raise his shirt above the water, as people passing through water usually do. This change is necessary, so that he will remember that this day is not a week day and he will not mistakenly squeeze his garments.

תריג, ח

ההולך לבית המדרש. או להקביל פני אביו, או פני רבו, או מי שגדול ממנו בחכמה. או לצרכי שאר מצות. יכול לעבור במים עד צוארו. בין בהליכה, בין בחזרה. ואין חושש משום איסור רחיצה ביום הכיפורים, כיון שהולך לדבר מצוה. ועוד שאינו מתכוין לתענוג.

ובלבד שיעשה שינוי מכל עובר במים בחול. דהיינו שלא יוציא ידיו מתחת שפת חלוקו, כדי להגביה חלוקו מעט כמו שעושין כל עוברי במים בחול. כדי שע"י השינוי, יזכור שהיום אינו חול, ולא יבוא לסחוט את בגדיו.

9.

The above allowance is only in a pool of water, but a river whose waters run fast and they have currents, even in the weekday it is prohibited to pass there, because of danger. This is even if the water is only a bit above your hips.

תריג, ט

במה דברים אמורים, באמת המים, שאין מימיו רודפים מהר. אבל נחל שמימיו רודפין מהר, ושוטפין, אף בחול אסור לעבור בו, אפילו אין המים מגיעין לו אלא מעט למעלה ממתניו, מפני הסכנה. שלא ישטפוהו המים.

10.

The allowance to go through water for a mitzvah is only to pass through in the water itself. It is however prohibited to pass through water in a small boat, even for a mitzvah.

תריג, י

אין היתר לעבור במים לדבר מצוה, אלא כשעובר במים עצמן. אבל לעבור בספינה קטנה, אסור, אפילו לדבר מצוה.

11.

A teacher is not permitted to pass through water to greet his student. This applies even to one’s equal is wisdom. However if you wish to ask a halakha matter of your friend or student, (which they may have learnt from other leading Rabbis) or if you are going to teach students, (where they cannot come to you), then you may go and return while passing in water.

תריג, יא

הרב אסור לעבור במים כדי לקבל פני תלמידו. ואפילו להקביל פני חבירו אסור. אם אין חבירו גדול ממנו בחכמה. אבל אם רוצה לשאול דבר הלכה מחבירו או מתלמידו שלמד גם אצל חכמים אחרים. ואין צריך לומר אם הולך ללמוד עם תלמידים. כגון שאין התלמיד יכול לבא אצלו, מותר לו לעבור במים בהליכה ובחזרה.

12.

One who is going to guard his fruits, is permitted to pass through water. Because the Rabbis allowed a person to pass through water to protect his money. However, he may not return, for there is no money loss for him to stay there until after Yom Kippur.

תריג, יב

ההולך לשמור פירותיו, מותר לו לעבור במים. אע"פ שאין מצוה בהליכתו, מכל מקום משום הפסד ממונו, התירו לו לעבור. אבל בחזרתו, אסור לעבור. שאין בכך הפסד ממון, אם לא יחזור למקומו, עד לאחר יום הכיפורים.

13.

The only way one is allowed to pass through water is, when there is no other way to reach his destination but through passing in the water. If there is another way to circle the water, even though it is longer, he should rather increase his walking and not pass through the water.

תריג, יג

אף במקום שהתירו לו לעבור במים, לא יעבור, אלא אם כן אין לו דרך אחרת שיכול להגיע למחוז חפצו, אם לא יעבור במים. אבל אם יש לו דרך אחרת, להקיף את המים, אפילו היא ארוכה מזו, מוטב שירבה בהילוך, להקיף את המים, ואל יעבור במים. שיש כאן חשש רחיצה. ועוד, שהוא קרוב לבוא לידי סחיטה.

14.

One may cool off with mortar that is just a little moist, as long as it is not tofeiach al menas lehatfiach. Such a small amount is not included in the prohibition of bathing.

תריג, יד

מותר להצטנן בטיט. אע"פ שיש בו קצת לחלוחית. ואין בו משום איסור רחיצה.אבל אם יש בו כל כך לחות, עד שאם יניח עליו ידו, תעלה בה לחות כל כך, עד, שאם ידביקנה לידו אחרת תדבק בה הלחות שקבלה מן הטיט. וזהו נקרא טופח על מנת להטפיח. אסור להצטנן בו. מפני שזהו כרוחץ במים.

15.

One is allowed to cool off with all kinds of fruits and all kinds of vessels, for the only prohibition is against bathing in water.

One is however not permitted to cool off with vessels that are filled with water, because the vessels might move and pour water on his body. He may end up bathing on Yom Kippur.

תריג, טו

ומותר להצטנן בכל מיני פירות, ובתינוק. ובכל מיני כלים הריקים. בין שהם של כסף וזהב, בין שהם של חרס. שלא אסרו אלא רחיצה במים. אבל אסור להצטנן בכלים שיש בהם מים, אפילו אינן מלאים. שמא יתנענעו הכלים, וישפכו המים שבהן על גופו. ונמצא רוחץ ביום הכיפורים.

16.

On Yom Kippur one should be stringent and not cool off with a towel, even though it is already dry from the water that was on it during the daytime.

תריג, טז

ביום הכיפורים יש להחמיר מלקנח במפה להצטנן, אף בבמה שנגובה מן המים שהיו עליה מבעוד יום.

17.

A person who is sick, even if he is not in danger, may bathe as he usually does.

תריג, יז

חולה, אע"פ שאין בו סכנה, מותר לרחוץ כדרכו ביום הכיפורים.

18.

A bride during her first 30 days of marriage is permeated to wash her face.

תריג, יח

הכלה אחר נישואיה, מותרת לרחוץ פניה ביום הכיפורים. לפי שהיא צריכה להתנאות, עד שתתחבב על בעלה. וכל שלשים יום לחופתה, היא קרויה כלה.

19.

One who sees keri, is prohibited from going to the mikvah or pouring 9 kavin on himself.

If the keri is still moist, you use a cloth to wipe it down. If it dried or your skin got dirty, you wash off only the dirty spots.

תריג, יט

מי שראה קרי ביום הכיפורים. בזמן הזה, שבטלה תקנת עזרא, שתיקן טבילה לבעל קרי, אסור לו לטבול, או לשפוך עליו תשעה קבין.

אפילו מי שנוהג כך בכל ימות השנה, לא ינהג כן ביום הכיפורים. שאין מנהג להתיר את האסור, אלא לאסור את המותר.

אלא אם הקרי עדיין הוא לח, מקנחו במפה, ודיו. ואם נתייבש כבר, או שנתלכלך בבשרו, רוחץ במקומות המלוכלכין שבו לבד, ומתפלל.

20.

A women is prohibited from going to the mikvah on the night of Yom Kippur, even it is the immersion night.

תריג, כ

אסור לאשה לטבול בליל יום הכיפורים, אפילו הגיע זמן טבילתה בלילה זו.

21.

However, a woman during her days of wearing white, is permitted to wash herself a little, with warm or cold water. This is called a mitzvah, since this will enable her to more quickly use the mikvah and be with her husband.

תריג, כא

אבל אשה הלובשת לבנים ביום הכיפורים, מותרת לרחוץ קצת בין ירכותיה, בין בחמין בין בצונן, דכיון שע"י רחיצה זו היא ממהרת לטבול ולשמש, א"כ היא רחיצה של מצוה, וכבר נתבאר שכל רחיצה של מצוה מותרת ביום הכיפורים, ולא אסרו אלא כשמתכוין לתענוג.

תריד דיני סיכה ונעילת הסנדל ביום הכיפורים ובו י"א סעיפים

תריד, א

סיכה כיצד?

אסור לסוך מקצת גופו, ככל גופו. ואם היה חולה, אפילו אין בו סכנה, או שיש לו חטטין בראשו, סך כדרכו, ואינו חושש. שלא אסרו אלא סיכה של תענוג.

אבל בלא שום חולי, אפילו אינו מתכוין לתענוג, אלא להעביר את הזוהמא, אסור.

ואינו דומה לרחיצה, שכל שאינו מתכוין לתענוג, מותר? לפי שהסיכה מתענגין בה יותר מתענוג רחיצה. לפיכך החמירו בה יותר. (ואסרו אף בשאינו מתכוין לתענוג). אלא אם כן שהסיכה אינה של תענוג כלל. כגון שסך לרפואה.

ריד, ב

נעילת הסנדל כיצד?

אסור לנעול מנעל של עור, וסנדל של עור, אפילו ברגלו אחת. ואין חילוק בין ביתו לרשות הרבים, בכל מקום אסור. ואפילו סנדל של עץ, ומחופה עור, אסור.

ואפילו מי שהוא קיטע, אסור לו ללבוש קב שלו.

(פירוש מי שנקטעו רגליו, עושה לו דפוס, כמין רגל, וחוקק בו בית קיבול, ומניח ראש שוקו בתוכו)

אם הוא מחופה עור.

ומי שאפשר לו, טוב להחמיר בסנדל של עץ, אפילו אינו מחופה עור.

תריד, ג

אבל מותר לנעול סנדל או מנעל של גמי, ושל קש, ושל בגד, או של שאר מינים.

תריד, ד

וטוב להחמיר כהסברא שאוסרין לכרוך בגד קשה סביב רגליו לצאת בו לרשות הרבים, אלא אם כן הולך לדבר מצוה, או לשאר דבר הכרחי לו, ביום ההוא. והוא מפונק. ואין די לו בלבישת אנפלאות. מפני שהן עשויין מבגד רך. אז התירו לו לצאת לרשות הרבים בבגד קשה, וכרוך סביב רגליו.

אבל לצאת לרשות הרבים באנפלאות של בגד, מותר בכל ענין, לדברי הכל. כיון שלובשן דרך לבישה.

והוא הדין, שמותר לצאת בכל מין מנעל שאינו של עור, אפילו לרשות הרבים.

מותר לעמוד ביום הכיפורים על גבי כרים וכסתות. אפילו הן של עור. שאין זה הנאת דרך נעילה. ולא אסרו אלא כשהוא מנעיל ברגליו.

מכל מקום, המחמיר בכרים וכסתות של עור, תבא עליו ברכה.

במה דברים אמורים שלא בשעת תפלת שמונה עשרה, אבל בשעה שמתפלל תפלת שמונה עשרה, אסור לעמוד על גבי כרים וכסתות. אפילו אינן של עור. משום שנראה כמתגאה, אם יעמוד על כרים בשעת תפלה. אבל מותר לעמוד על שאר דברים, חוץ מן כרים וכסתות, אפילו בשעה שמתפלל תפלת שמונה עשרה, אם אינו גבוה שלשה טפחים מן הארץ.

תריד, ה

חיה כל שלשים יום אחר לידתה, מותרת לנעול, וכן חולה, אפילו אין בו סכנה, אלא שהצינה קשה לו. וכן מי שיש לו מכה ברגליו, מותרים לנעול.

תריד, ו

וכן אם ירדו גשמים, ורוצה לילך מבית הכנסת לביתו או להיפך. והוא אדם מפונק, ומצטער בלכלוך רגליו במי גשמים. מותר לו לנעול. וכשיגיע לביתו או לבית הכנסת, יחלצם. אבל מי שאינו מפונק, אסור. אבל אם יש שם רפש וטיט, המנהג כסברא זו שמותר לכל אדם לנעול. לפי שהכל חשובין מפונקין לענין זה.

אבל לא כמו שנוהגין רבים מהמון עם, שהולכים ברחוב במנעלים, אף שאין שם רפש וטיט. וכשבאין לבית הכנסת הם הולכים ג"כ במנעלים. רק בהגיעו למקומו, חולץ. ואלו בחשיכה יתהלכו. ופושעים נקראו. אם אינן שומעים לקול מוריהם.

תריד, ז

ההולך במקום שמצויים עקרבים או שאר דברים הנושכין, מותר לו לנעול, אפילו מנעל של עור. ואפילו אינו הולך לדבר מצוה, אלא לטייל, מותר לנעול, כדי שלא ישכנו עקרב, וכיוצא בו.

תריד, ח

כשהולך מביתו לבית הכנסת במנעלים, לא ילך בהן בבית הכנסת. וכן לא יניחם בבית הכנסת בגלוי. לפי שלכלוך שעל גבי המנעלים, הוא זלזול לבית הכנסת ביום קדוש כזה, שחייבים לכבדו בכסות נקיה, ובכל דבר טהרה. אלא יניחם במקום מוצנע בבית הכנסת, שלא יראו. או ישלחם לביתו, אם אפשר לו.

תריד, ט

המהלך בדרך, אע"פ שבתשעה באב, מותר בנעילת הסנדל. ביום הכיפורים, אסור.

תריד, י

וכן מטעם זה, ההולך בין הנכרים, וחושש שלא ילעיגו עליו, אע"פ שבתשעה באב מותר לנעול, ביום הכיפורים אסור

תריד, יא

כל מקום שמותר לנעול, טוב שיחליף מנעל של שמאל בימין, ושל ימין לשמאל