תקפז דין התוקע לתוך הבור ובו ה' סעיפים:
א שמיעת קול שופר צריכה להיות בלא ערבוב קול אחר כלל.
אבל אם שמע הקול בערבוביא - לא יצא.
לפיכך, העומד בתוך חבית גדולה או בבור או בדות, דהיינו בנין שרובו תחת הקרקע.
(אבל אם רובו למעלה מן הקרקע, אע"פ שמקצתו בתוך הקרקע - דינו כבית)
וכן העומד בתוך המערה ותוקע, ושמעו אחרים מבחוץ.
אם ברור להם, ששמעו קול שופר - יצאו. ואם לאו - לא יצאו.
לפי שהקול מתבלבל בהבל הבור והדות קודם שיצא לחוץ, ואפשר שלא שמעו אלא קול הברה.
וטוב להחמיר, שאף שברור לו שקול שופר שמע - לא יסמוך על בקיאותו, ויחזור וישמע שנית התקיעות שלא מן התוקע בבור.
אבל לא יברך שנית, אלא אם כן ברור לו ששמע קול הברה. דספק ברכות להקל:
ב במה דברים אמורים, באותם העומדים חוץ לבור.
אבל התוקע עצמו, וכן אותם העומדים עמו בבור - יצאו. שבודאי קול שופר שמעו.
במה דברים אמורים, בבור ודות ומערה. אבל בחבית גדולה, שהברתה גדולה, אף התוקע והעומדים עמו בתוכה אפשר שישמעו קול הברה.
לפיכך: אם ברור להם ששמעו קול שופר - יצאו. ואם לאו - לא יצאו:
ג אם התחיל לתקוע בבור, ועלה חוץ לבור, וגמר את התקיעה שהתחיל בבור - יצא ידי חובתו.
שכל מה ששמע, בין כשהיה בפנים בין כשהיה בחוץ, היה בודאי קול שופר.
ואם כשעלה מהבור, הוציא אזניו חוץ לבור קודם שהוציא השופר לחוץ - לא יצא. אלא אם כן ברור לו, שברגע ההיא, שמע קול שופר.
ולפי שאי אפשר לצמצם שיוציא האזנים והשופר כאחד - לכן, טוב שיוציא השופר תחלה קודם לאזנים. דאז בודאי ישמע קול שופר. כיון שהשופר הוא בחוץ, במקום שאין שם קול הברה.
ואותם שהיו עומדים עמו בבור בשעה שהתחיל לתקוע שם, אף על פי שלא יצאו עמו מהבור - אף על פי כן הם יוצאים בתקיעות.
דכשאדם בבור והשופר חוץ לבור, בודאי שומע קול השופר ולא קול הברה, כמו שנתבאר:
ד השומע מקצת תקיעת קול שופר, ומקצת קול הברה. כגון שהיה עומד חוץ לבור, והתוקע התחיל לתקוע בבור, ובאמצע התקיעה יצא חוץ לבור, וגמרה שם.
וכן השומע מקצת תקיעה שלא בחיוב, דהיינו קודם אור היום, ומקצתה אחר אור היום.
וכן האומר למי שמתעסק בתקיעות בלא כוונה להוציא שום אדם בתקיעתו, ובאמצע התקיעה אמר לו: "כוון להוציאני", ותקע ומשך בה שיעור תקיעה.
כל אלו, כיון שמקצת התקיעה הוא שלא כתקנה, אע"פ שבמקצתה שהיא כתקנה יש בה שיעור תקיעה שיתבאר בסימן תק"צ (טז) - לא יצא ידי חובתו.
לפי שכל תקיעה צריכה שתהא בכשרות מתחילתה ועד סופה, אפילו היא ארוכה הרבה:
ה התוקע בבית הכנסת, ויש עומדים בחוץ רחוק קצת מבית הכנסת.
אם אין ברור להם ששמעו קול שופר - צריכים לשמוע התקיעות שנית. לפי שאפשר ששמעו קול הברה.
אבל אם נראה להם ברור שקול שופר שמעו - אינם צריכים להחמיר על עצמן ולשמוע שנית: