תקכג דינים הנוהגים בבהמות ביום טוב ובו ד' סעיפים:
א זבובים הנתלים בבהמה מותר להסירן ממנה ביו"ט אע"פ שעל ידי כן נעשה בה חבורה מכל מקום כיון שהוא אינו מתכוין לעשות חבורה מותר כיון שזהו דבר שאינו מוכרח שיעשה בה חבורה שהרי לפעמים אין חבורה נעשה על ידי כך:
ב אין מגרדין הבהמה במגרדת ביו"ט מפני שמשרת שער וחייב משום גוזז ואף על פי שהוא אינו מתכוין להשיר שער מכל מקום כיון שהוא דבר מוכרח דכשמגרד במגרדת הוא משיר שער הרי זה אסור כמו שנתבאר בסימן ש"כ ע"ש:
ג אין מילדין את הבהמה ביו"ט דהיינו שאסור למשוך הולד מן הרחם אבל מסעידין אותה בלידתה דהיינו שאוחז בולד שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותן לו דד לתוך פיו:
ד בהמה טהורה שריחקה ולדה מותר לזלף עליו מי שלייתה (פירוש ששורין את השליא במים) וליתן מלא אגרוף מלח ברחמה כדי שיכאוב לה ותזכור צער הלידה ותרחם עליו אבל אסור לעשות כן לבהמה טמאה לפי שהוא טורח ביו"ט בחנם שאין זה מועיל כלום לבהמה טמאה שאינה מקרבתו לעולם אחר שריחקתו: