292 - רצב דין תפלת מנחה בשבת ובו ז' סעיפים

'

רצב דין תפלת מנחה בשבת ובו ז' סעיפים:

א נוהגין לומר אחר אשרי קודם תפלת מנחה ובא לציון גואלא וכל סדר קדושה במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר אלא שבשבת ויו"ט שמאריכים בתפלת שחרית ומוסף הניחוהו עד המנחהב:

ב עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל שבת במנחה עשרה פסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא בשביל יושבי קרנות המתעסקים בסחורה כל ימות השבוע ואינם באים לשמוע קריאת התורה בשני וחמישי לפיכך תיקן בשבילם קריאה יתירה בשבת במנחה שהם פנויים ויבואו לשמוע.

ואפילו אם חל יו"ט להיות בשבת קוראים בפרשת שבוע הבא ולא בפרשת יו"ט שאין ענין ליו"ט כלל לקריאת התורה במנחה שהרי אלמלא שבת אין קריאת התורה ביו"ט במנחה:

ג ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתי וגו' על פי מה שדרשו חכמים על פסוק ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר וכתוב אחריו ואני תפלתי וגו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין ואנו לא כן אלא אע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו' ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין בשביל יושבי קרנות כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם שהם פוחזין כל היום ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורה.

וביו"ט שחל בחול אין נוהגין לאמרו הואיל ואין קוראין בו בתורה במנחה ומטעם זה גם בשבת במקום שאין ספר תורה אין צריך לאמרו אלא שנהגו בשבת לאמרו בכל ענין:

ג ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתי וגו' על פי מה שדרשו חכמים על פסוק ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר וכתוב אחריו ואני תפלתי וגו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין ואנו לא כן אלא אע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו' ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין בשביל יושבי קרנות כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם שהם פוחזין כל היום ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורה.

וביו"ט שחל בחול אין נוהגין לאמרו הואיל ואין קוראין בו בתורה במנחה ומטעם זה גם בשבת במקום שאין ספר תורה אין צריך לאמרו אלא שנהגו בשבת לאמרו בכל ענין:

ד אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחש שאף שנוהגים לומר יהללו מכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסק ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתיים לפיכך במקום שאין בו ספר תורה שאין שם הפסק בין קדיש שלאחר ובא לציון לקדיש שקודם התפלה בלחש לא יאמרו אלא קדיש אחד שואני תפלתי אינו אלא פסוק אחד ואינו חשוב הפסק וטוב שאז לא יאמרו כלל ואני תפלתי או יאמרוהו קודם הקדיש מיד אחר סיום סדר קדושה כדי שלא להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד שלעולם אין אנו מתחילין תפלה בלא קדיש לפניה חוץ מתפלת השחר מפני סמיכת גאולה לתפלה:

ה נוהגים לומר ג' פסוקים צדקתך והם כעין צדוק הדין על ג' צדיקים שנפטרו בשעה זו יוסף משה ודוד:

ו ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב כי חכם שמת בית מדרשו בטל דהיינו שאינם לומדים בחבורה אבל שנים שנים לומדים בבתיהם כמ"ש ביו"ד סי' שד"מ ולכן המנהג לדרוש קודם מנחה ואם נמשכה הדרשה עד סמוך לחשכה שלא יוכלו לקיים סעודה שלישית אזי לא יאמרו פרקי אבות או שיר המעלות:

ז אם חל בשבת יום שאין אומרים בו נפילת אפים במנחה אם היה חל בחול כגון חנוכה וראש חודש אין נוהגין לומר צו"צ במנחה וכן אם ראש חודש למחר אין נוהגין לומר צו"צ במנחה שהרי בחול ג"כ אין נוהגין לומר נפילת אפים בערב ראש חודש במנחה: