290 - רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ובו ו' סעיפים

'

רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ובו ו' סעיפים:

א צריך להרבות בפירות ומגדים ומיני ריח אם יש לו כדי להשלים מנין מאה ברכות אף ששמע הברכות של קריאת התורה וההפטרה כמו שנתבאר בסי' מ"ו:

ב אם רגיל בשינת צהרים בחול אל יבטלנה בשבת כי עונג הוא לו:

ג ואחר השינה צריך לקבוע מדרש ללמוד תורה לרבים - שנאמר בפרשת שבת: ויקהל משה - ודרשו חכמים למה נאמר בפרשה זו ויקהל שלא נאמר כן בכל התורה כולה - אמר הקב"ה: למשה רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהל קהילות בכל שבת, להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים.

על כן צריך לקבוע מדרש להודיע לעם את חקי האלהים ולדרוש בדברי אגדה להכניס יראת שמים בלבבם.

ולא כמו שנוהגים עכשיו:

ד ואסור לקבוע סעודה בעת המדרש אלא יקדימנה או יאחרנה - שצריכים הכל לבא לשמוע הדרשה או ללמוד בעצמם כשאין שם דורש כראוי.

והדורש לעם חקי האלהים ולהכניס בלבבם יראת שמים ונתאחר לבא לבית המדרש - לא יניח הדרשה בשביל סעודה שלישית. לפי שלימוד תורה ויראת שמים לרבים קודם לכל המצות שבתורה:

ה לא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה - שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות, ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי. 

לפיכך פועלים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע לא ימשיכו הרבה בעונג אכילה ושתיה בשבת, ודי להם בעונג קצת שצריכים לעסוק בתורה הרבה. 

אבל תלמידי חכמים העוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע ימשיכו קצת יותר בעונג אכילה ושתיה כי הם מתענגים בלימודם כל ימות השבוע. 

ומכל מקום גם הם צריכים לעסוק בתורה ואינם רשאים למשוך כל היום בעונג אכילה ושתיה ושינה - שהרי נאמר: שבת לה' אלהיך:

ו לא יאמר בשבת לבני ביתו נישן היום כדי לעשות מלאכתינו בערב (עיין סי' ש"ז):