רפו דיני תפלת מוסף בשבת ובו ה' סעיפים:
א זמן תפלת מוסף מתחיל מיד אחר תפלת השחר" אף אם התפלל שחרית בבקר מיד אחר שהגיע זמנה - יכול ג"כ להתפלל מוסף בעת ההיא. שזמן הקרבת המוסף מתחיל מיד אחר הקרבת תמיד בבקר:
ב ואין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום, דהיינו שעה אחר חצות.
והמאחר כל כך - נקרא פושע. ואעפ"כ יוצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום, אפילו אם כבר התפלל מנחה - חוזר ומתפלל מוסף, כמו שיתבאר.
ואם שכח ולא התפלל אותה עד שחשכה אין לה תשלומין כמו שיש לשאר תפלות כמו שנתבאר בסי' ק"ח:
ג ואם עבר והתפלל אותה קודם שהתפלל שחרית - יצא. שאף שקרבן מוסף שהקריבוהו קודם תמיד של שחר פסול - מכל מקום בתפלה לא החמירו כל כך להיות חוזר ומתפלל, הואיל והתפלל אותה בשעה הראויה להקרבה:
ד מותר לטעום אחר תפלת שחרית קודם תפלת המוספין, כמו שמותר לטעום קודם תפלת המנחה משהגיע זמנה, דהיינו אכילת פירות אפילו הרבה כדי לסעוד הלב, ופת כביצה ולא יותר, כמו שנתבאר בסי' רל"ב.
ובלבד שיקדש מתחלה וישתה רביעית יין או יאכל כזית מחמשת המינין אחר הקידוש מיד, כמו שנתבאר בסי' רע"ג:
ה היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספים, כגון שאיחר להתפלל מוסף עד שהגיע זמן המנחה דהיינו שש שעות ומחצה - צריך להתפלל של מנחה תחלה לפי שהיא תדירה יותר מתפלת המוספים, וכל התדיר את חבירו קודם את חבירו.
במה דברים אמורים כשצריך עתה להתפלל שתיהן, כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה או קטנה ואסור לו לאכול קודם שיתפלל מנחה, כמו שנתבאר בסימן רל"ב - אזי צריך להקדימה.
אבל אם אינו צריך כלל עתה להתפלל מנחה - יכול להקדים של מוסף.
במה דברים אמורים כשעדיין לא הגיע זמן מנחה קטנה, שהיא עיקר תפלת המנחה. אבל משהגיע עיקר זמנה - צריך להקדימה בכל ענין.
ויש אומרים (א) שאפילו קודם מנחה קטנה צריך להקדים מנחה בכל ענין.
ויש לחוש לדבריהם וליזהר ביום הכיפורים שמאריכים בתפלת שחרית, שיתחילו מוסף קודם שש ומחצה - כדי שלא יצטרכו להתפלל מנחה תחלה לפי סברא זו כמו שיתבאר בסי' תר"כ.
ומכל מקום אם אירע שהאריכו בשחרית עד אחר שש ומחצה. ואפילו אם אירע שלא התחילו מוסף עד שהגיע זמן מנחה קטנה - לא יתפללו מנחה תחלה בצבור כדי שלא יטעו ההמון לעשות כן פעם אחרת. ולא אמרו להתפלל מנחה תחלה אלא ביחיד שאירע לו כן: