Enjoying this page?

069 - סט דין פורס על שמע ובו ט' סעיפים:

סט דין פורס על שמע ובו ט' סעיפים:

א אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה של קריאת שמע שהוא יוצר אור פעם שניה (ושאר הצבור שומעין ועונין אמן) (מטעם שנתבאר בסי' נ"ז) וענין זה נקרא פורס על שמע פורס מלשון חתיכה כמו פרוסה שאין אומרין אלא מקצת מברכותיה ולאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר ברכת אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש וזה נקרא עובר לפני התיבה ואין עושים דברים אלו בפחות מעשרה מפני שהם דברים שבקדושה.והשומעים רשאים ללכת לדרכם אחר קדושה אבל העובר לפני התיבה צריך לגמור כל התפלה אע"פ שכבר התפלל לעצמו שאסור להפסיק בתפלת י"ח שאינו דומה לברכ[ו]ת קריאת שמע שהוא מפסיק בהן ואינו אומר אלא ברכת יוצר אור בלבדה הואיל וכבר קרא לעצמו תחלה קריאת שמע וברכותיה לפי שברכות קריאת שמע אין להם סדר שסדרן אינו מעכב לפי שאינן נתלות זו בזו שיצטרך לסדר זו אחר זו לכן רשאי להפסיק ביניהם אם כבר יצא ידי חובתו אבל ברכות התפלה יש להם סדר שתקנו לסדרן זו אחר זו ואם שינה סדרן צריך לחזור לראש לסדרן על הסדר לפי שכולן נתלות זו בזו כסדר שקבעו חכמים לפיכך כיון שהתחיל במקצתן צריך לגמור את כולן כמו שהן סדורות זו אחר זו אע"פ שכבר יצא ידי חובתו:

ב ויש אומרים שהפורס על שמע הוא כשעדיין לא קראו קריאת שמע וברכותיה שאז אומר אחד מהם קדיש וברכו ומברך ברכות שמע והם שומעין ועונין אחריו אמן ויוצאים ידי חובתן (ולפיכך ג"כ לא היה יכול קטן לפרוס על שמע שכל שאינו מחויב אינו מוציא ידי חובה) ופורס הוא לשון פרוסה והצעה והוא כנוי לכל מה שפורס ומסדר לפני קריאת שמע (ואחריה) דהיינו קדיש וברכו וברכות קריאת שמע כי הוא יברך הזבח תרגומו ארי הוא יפרוס זבחא.ותקנו כן כדי להוציא את מי שאינו בקי כמו שתקנו בתפלה אבל עכשיו שכולם בקיאים וכל אחד מברך לעצמו די בקדיש וברכו בלבד וכל אחד מברך לעצמו אח"כ ברכות קריאת שמע.ואם כבר קראו קריאת שמע וברכותיה א"צ לחזור ולברך אפילו ברכה ראשונה לא הפורס ולא השומעים (ולפיכך ג"כ קטן יכול לפרוס (ממה) [כמו] שנתבאר בסי' נ"ג) וכן נוהגין במדינות אלו:

ג יש אומרים שפורסין על שמע בערבית כמו בשחרית ובמדינות אלו נהגו להקל בערבית לפי שאין אומרים קדיש בערבית קודם ברכו ומשום ברכו בלבד אין מקפידין כל כך (ומכל מקום אם אחד רוצה להחמיר על עצמו ולפרוס בערבית אין מוחין בידו ותבא עליו ברכה):

ד מי שלא שמע קדיש וברכו וקדושה ורוצה לפרוס על שמע או לירד לפני התיבה אף על פי שיש בבית הכנסת עשרה צריך לחזור אחר ששה שלא שמעו עדיין דהיינו חמשה והוא כדי שיהיו רוב המנין מאותם שלא שמעו ויש אומרים שאפילו ט' ששמעו מצטרפים לאחד שלא שמע שיוכל לפרוס ולירד לפני התיבה שכיון שהם שומעים לדבר שבקדושה שמוציא בפיו ועונין אחריו הרי הוא מקדש ה' בעשרה ולענין מעשה יש לחזור לכתחלה אחר ששה שלא שמעו ואם אינם נמצאים יש לסמוך על סברא האחרונה.ולדברי הכל א"צ שמי שלא שמע יפרוס בעצמו אלא אפילו מי ששמע כבר יכול לפרוס ולעבור לפני התיבה בשבילו כמו שהוא בכל המצות התלויות בדבור או בשמיעה שכל מי שמחוייב בדבר אע"פ שיצא כבר ידי חובתו יכול להוציא אחרים ידי חובתן שיאמר הוא והם ישמעו ממנו ששומע כעונה.ומכל מקום אם אותו שלא שמע הוא בקי לפרוס ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס ויעבור הוא משיפרוס ויעבור אחר שכבר שמע ויצא ידי חובתו כמ"ש בסי' רע"ג לענין קידוש ועכשיו נהגו שלעולם האבלים פורסים שמע ואפילו שמעו ויש אחר שלא שמע ויודע לפרוס בעצמו ואין מנהג זה נכון.ויש מקומות שנוהגין שהש"ץ אומר ברכו בכל יום אחר קדיש האחרון כדי להוציא מי שמתאחר לבא לבית הכנסת ולא שמע עדיין ברכו ואף אם אירע שלא בא אדם לבית הכנסת אחר ברכו אין מדקדקים בכך לבד משבתות ויו"ט כמו שיתבאר בסי' קל"ג ואין לבטל מנהגם בבית הכנסת מפני המחלוקת אבל בבית המדרש שאין לחוש למחלוקת יש לנהוג שלא יאמר הש"ץ ברכו אלא א"כ בא אחד אחר ברכו.אבל כל מי שהיה בשעת אמירת ברכו ושמע וענה עם הצבור אף שלא בירך יוצר אור עם הצבור מפני שהאריך בסדר התמיד ובפסוקי דזמרה ויצטרך לומר יוצר אור ביחיד אע"פ שאינו רשאי שהיה לו לדלג פסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הצבור אין לש"ץ לומר ברכו בשבילו (אם הוא עדיין לא הגיע ליוצר אור) הואיל והוא כבר שמע וענה אחר ברכו עם הצבור והוא הדין אם שמע ברכו מאחד מהעולים לקרות בספר תורה ביום הכניסה וענה אחריו דיו ואין הש"ץ חוזר בשבילו (אם לא הגיע עדיין ליוצר אור) אבל כשמגיע ליוצר אור יכול לומר קדיש וברכו אם מזמין לו ט' שישמעו ויענו אחריו ואע"פ שכבר שמע וענה עם הצבור (וגם הם שמעו וענו) מכל מקום כיון שעכשיו הוא בא לסמוך ליוצר אור יכול לחזור ולאמרו (והוא הדין שאם הגיע ליוצר אור כשהש"ץ הגיע לקדיש אחרון חוזר הש"ץ ברכו בשבילו)וכן צריך ליזהר במדינות אלו שהאבלים פורסים שמע שלא יפרסו בשביל מי ששמע ברכו אפילו מהא' העולין לספר תורה (אלא א"כ בא לסמוך ברכו ליוצר אור).נוהגין לפרוס שמע אחר תפלת י"ח בלחש מטעם שנתבאר בסי' נ"ד וכל אותם שלא שמעו ברכו מתקבצים אז לפתח בית הכנסת אצל האבלים שהם פורסים שמע ונמשך מזה קלקול שעדיין מקצת הקהל מתפללים ואלו עוברין לפניהם ואסור לעבור כנגד המתפללין על כן צריך ליזהר בזה:

ה אעפ"י שאפילו יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה מכל מקום אם לא התפלל עדיין אין לו להתפלל בלחש תחלה אלא א"כ יש ששה שהם רוב מנין שלא התפללו עדיין שאז הם כמו צבור גמור ומתפללים בלחש תחלה ואח"כ חוזר אחד מהם התפלה בקול רם אם יש ט' שישמעו ויענו אמן אבל בפחות מששה שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש תחלה אפילו הש"ץ הוא מאותן שלא התפללו עדיין אלא יתחיל מיד בקול רם שהרי עיקר הכוונה הוא בשביל הקדושה (ומטעם זה לא יאמר בקול רם אלא עד האל הקדוש ולא יותר שלא התירו להשמיע קולו בתפלתו אלא בחזרת הש"ץ בלבד וזה אינו ש"ץ כיון שאינו רשאי לחזור התפלה ואינו מתפלל אלא פעם אחת בשביל חובת עצמו בלבד):

ו מי שנתאחר לבא לבית הכנסת ולא שמע לא ברכו ולא קדושה וחושש שמא לא יהיו עשרה בבית הכנסת כשיגיע לתפלה יש מתיריןשיפרוס ויעבור לפני התיבה להתפלל שמונה עשרה מיד ואח"כ יקרא קריאת שמע וברכותיה ולא יחזור להתפלל ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה אין בכך כלום הואיל וכוונתו לומר קדושה בעשרה ואין להקל בזה לכתחלה אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואם יהיה עשרה בבית הכנסת יאמר קדושה (א) שאין להפסיק בין גאולה לתפלה משום קדושה (כמו שנתבאר בסי' ס"ו):

ז אסור לש"ץ או לאחר להפסיק בין גאולה לתפלה של שחרית או בקריאת שמע וברכותיה כדי לפרוס על שמע לאותם שבאו לבית הכנסת לאחר שענו הקהל קדיש וברכו והתחיל כבר הש"ץ בברכת יוצר אור אבל אם עדיין לא התחיל חוזר ואומר ברכו פעם שנית בשביל אותם שבאו לאחר שענו הקהל ברכו אבל בין גאולה לתפלה של ערבית מותר להפסיק להוציא אחרים ידי חובתן בברכו שהרי בלא זה מפסיקין בין גאולה לתפלה בפסוקים וקדיש הואיל ותפלת ערבית רשות כמו שיתבאר בסי' רל"ו:

ח יש מי שאומר שאם התפללו צבור בבית הכנסת ובאו צבור אחר לחזור ולהתפלל כסדר תפלת צבור שיעבור אחד מהם לפני התיבה להוציא אחרים ידי חובתן בדברים שבקדושה אין לש"ץ השני לעמוד במקום שעמד הראשון אם הראשונים עדיין בבית הכנסת אלא שהשלימו סדרם כי זה גנאי לראשונים כאילו לא יצאו ידי חובתן בראשונה ועומד זה להוציאם ידי חובתן אבל אם יצאו הראשונים מבית הכנסת אין לחוש לזה.ואם אין ש"ץ לאחרונים יכול אפילו ש"ץ הראשונים לירד לפני התיבה שנית להוציאם ידי חובתן (בדברים שבקדושה ויכול לחזור ולהתפלל להם כל תפלת י"ח בשביל הקדושה שבה כמו שנתבאר אבל לא תפלת לחש ולא ישתבח וברכות קריאת שמע שכולם בקיאים וכל אחד מברך לעצמו).ואם הראשונים הוציאו ספר תורה וקראו בו נוהגים בקצת מקומות שאין האחרונים מוציאים ספר תורה שנית לקרות באותו בית הכנסת ויש שנתנו טעם למנהגם שהוא משום פגמו של ספר תורה שמא יאמרו שמצאו פסול בספר תורה ראשונה ומפני כך הוציאו ספר תורה שניה ואף אם הוא ספר תורה הא' עצמו מכל מקום הראשונים אין מכירין אותה ושמא יאמרו שהיא ספר תורה אחרת שהוציאו משום פסול שמצאו בראשונה (אבל מן הדין אין שום איסור בדבר שאין לחוש לפגמו של ראשונה אלא כשעולה לקרות בשניה מי שעלה כבר בראשונה וגם בזה אין לחוש אלא כשעולה וקורא בשניהם זה אחר זה מיד בלי הפסק איש בינתיים כמו שיתבאר בסי' קמ"ד וכ"ש כאן שמפסיקין בינתיים הרבה וגם הוא צבור אחר שבודאי אין לחוש לכלום):

ט סומא אע"פ שלא ראה מאורות מימיו יכול לפרוס על שמע אפילו בזמן שהפורס היה מברך גם יוצר המאורות להוציא אחרים ידי חובתן מפני שגם הוא חייב בברכת יוצר המאורות כמו אחרים הפקחים לפי שהוא נהנה במאורות שרואין הפקחין שיוכלו לראותו ולהורות אותו הדרך אשר ילך בה: