ב"ה, י"א אייר, תשי"ז
ברוקלין.
לכבוד מר יצחק שי' חסקין
שלום וברכה!
זה מזמן שהי' בדעתי לכתוב לכ' ולא אסתייע מלתא מגודל הטרדות.
רצוני להביע קורת רוחי מבקורו כשהי' כאן, וההזדמנות להכירו פא"פ. ובפרט נעם לי לשמוע ממנו כי ניכר שנוי לטוב בהיחס לעניני דת, ואשר כ' מנצל השפעתו בזה ככל יכלתו, והעיקר אשר בהנוגע להבא יש לו בתכניתו סכויים ל[...] ולהגדיל בזה, והשי"ת יעזור שיוכל למלא משאלות לבבו בזה בהקדם האפשרי, וזכות הרבים הנהנים מסיוע בעניני דת דתורתנו תורת חיים מסייעתו בהצלחה בזה וגם בעניניו הפרטיים, ובפרט אשר גם זכות אבותיו מסייעתו, כפי שסיפר לי ממקור מחצבתו וגזעו מרבנים וחסידים.
ועל פי הנקודה שדברנו, שאפילו דבר גשמי אינו נאבד לגמרי, ועל אחת כמה וכמה דבר רוחני, והנפקא מינה הוא רק אם זהו ביעילות הכי גדולה, בטוחני אשר אביו הוריש בו תכונת התמסרות לכל הק' בישראל, שהוא מסורת אבותינו ממעמד הר סיני, ויהי רצון שילך מחיל אל חיל לגלות התמסרות זו לקדשי עמנו במדה ההולכת וגדלה.
כיון שעל פי תורת הבעש"ט כל ענין הוא בהשגחה פרטית, הרי לא מקרה הוא שפגישתנו הראשונה - ותקותי שיהי' לה המשך באופן טוב - היתה בערב שביעי של פסח, יום קריעת ים-סוף, שסגולת יום זה לחזק בכל אחד, בתוך כללות עמנו, ההכרה שיהודים אינם מתרשמים ממניעות ועכובים גשמיים וטבעיים, שכשהולכים לקבל התורה, וכמו אז, גם עתה ימים נבקעים לפניהם.
בכבוד ובברכה.