הִלְכוֹת אֵבֶל פֵּרֶק יד

א מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם לְבַקַּר חוֹלִים, וּלְנַחַם אֲבֵלִים, וּלְהוֹצִיא הַמֵּת, וּלְהַכְנִיס הַכַּלָּה, וּלְלַוּוֹת הָאוֹרְחִים, וְלַעְסֹק בְּכָל צָרְכֵּי הַקְּבוּרָה, לָשֵׂאת עַל הַכָּתֵף, וְלֵילֵךְ לְפָנָיו, וְלִסְפֹּד, וְלַחְפֹּר, וְלִקְבֹּר; וְכֵן לְשַׂמַּח הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, וּלְסַעֲדָם בְּכָל צָרְכֵּיהֶם. וְאֵלּוּ הֶן גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבְּגוּפוֹ, שְׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְווֹת אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם, הֲרֵי הֶן בִּכְלַל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט,יח). כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָם לָךְ אֲחֵרִים, עֲשֵׂה אוֹתָן אַתָּה לְאָחִיךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת.

ב שְׂכַר הַלִּוּוּי מְרֻבֶּה מִן הַכֹּל; וְהוּא הַחֹק שֶׁחֲקָקוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְדֶרֶךְ הַחֶסֶד שֶׁנָּהַג בָּהּ--מַאֲכִיל עוֹבְרֵי דְּרָכִים, וּמַשְׁקֶה אוֹתָן, וּמְלַוֶּה אוֹתָן. וּגְדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים . . ." (בראשית יח,ב). וְלִוּוּיָם, יוֹתֵר מֵהַכְנָסָתָן; אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל שְׁאֵינוּ מְלַוֶּה, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

ג כּוֹפִין לַלְּוָיָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁכּוֹפִין לַצְּדָקָה. וּבֵית דִּין הָיוּ מְתַקְּנִין שְׁלוּחִין לְלַוּוֹת אָדָם הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; וְאִם נִתְעַצְּלוּ בְּדָבָר זֶה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים. אַפִלּוּ הַמְּלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בָּעִיר, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר מְרֻבֶּה.ה וְכַמָּה הוּא שֵׁעוּר הַלְּוָיָה שֶׁחַיָּב אָדָם בָּהּ: הָרָב לַתַּלְמִיד, עַד עִבּוּרָהּ שֶׁלָּעִיר; וְהָאִישׁ לַחֲבֵרוֹ, עַד תְּחוּם הַשַּׁבָּת. וְהַתַּלְמִיד לָרָב, עַד פַּרְסָה; וְאִם הָיָה רִבּוֹ מֻבְהָק, עַד שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת.

ד בִּקּוּר חוֹלִים מִצְוָה עַל הַכֹּל--אַפִלּוּ גָּדוֹל, מְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן. וּמְבַקְּרִין פְּעָמִים הַרְבֵּה בַּיּוֹם; וְכָל הַמּוֹסִיף, מְשֻׁבָּח--וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ. וְכָל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כְּאִלּוּ נָטַל חֵלֶק מֵחָלְיוֹ, וְהֵקַל מֵעָלָיו; וְכָל שְׁאֵינוּ מְבַקֵּר, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

ה אֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה, אֵלָא מִיּוֹם שְׁלִישִׁי וָהָלְאָה; וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחֹלִי, וְהִכְבִּיד--מְבַקְּרִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאֵין מְבַקְּרִין לֹא בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת בַּיּוֹם, וְלֹא בְּשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שְׁהֶן מִתְעַסְּקִין בְּצָרְכֵּי הַחוֹלֶה. וְאֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִם, וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן, וְלֹא מְחוּשֵׁי הָרֹאשׁ--מִפְּנֵי שֶׁהַבִּקּוּר קָשֶׁה לָהֶן.

ו הַנִּכְנָס לְבַקַּר אֶת הַחוֹלֶה--לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסַל, וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא, וְלֹא עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ, וְלֹא לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו; אֵלָא מִתְעַטֵּף, וְיוֹשֵׁב לְמַטָּה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו, וּמְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וְיוֹצֶא.

ז יֵרָאֶה לִי שֶׁנֶּחָמַת אֲבֵלִים קוֹדֶמֶת לְבִקּוּר חוֹלִים, שֶׁנִּחוּם אֲבֵלִים גְּמִילוּת חֶסֶד עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים.

ח מִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו מֵת וְכַלָּה--מַנִּיחַ אֶת הַכַּלָּה, וּמִתְעַסֵּק עִם הַמֵּת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל" (קוהלת ז,ד). מֵת וְכַלָּה שֶׁנִּפְגְעוּ זֶה בְּזֶה בַּדֶּרֶךְ, מַעְבִּירִין אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה; וְהַכֹּל עוֹבְרִין מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

ט מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת, וּלְהַכְנָסַת הַכַּלָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ; אֲבָל יֵשׁ לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, אֵין מְבַטְּלִין. וְהַכֹּל שְׁאֵין מִתְעַסְּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, חַיָּבִין לְהִתְעַסַּק עִמּוֹ.

י מֵת אֶחָד בָּעִיר--כָּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, עַד שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ; וְאִם יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְעַסַּק בִּצְרָכָיו, מֻתָּרִין. תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁמֵּת--אַפִלּוּ הָיוּ עִמּוֹ עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאָתוֹ; הָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, אֵין מְבַטְּלִין. וְאִם הָיָה מְלַמֵּד לַאֲחֵרִים--אֵין לוֹ שֵׁעוּר, אֵלָא מְבַטְּלִין הַכֹּל לְהוֹצָאָתוֹ. קוֹבְרִין מֵתֵי גּוֹיִים, וּמְנַחֲמִין אֲבֵלֵיהֶם, וּמְבַקְּרִין חוֹלֵיהֶם--מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם. בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת, אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה. כֵּיצַד: אֵין אוֹכְלִין בָּהֶן, וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן, וְאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן מְלָאכָה, וְלֹא קוֹרִין בָּהֶן, וְלֹא שׁוֹנִין בָּהֶן. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--אֵין נֵאוֹתִין בָּהֶן, וְלֹא נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ. לֹא יֵלֵךְ אָדָם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלַּקֶּבֶר, וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ; וְלֹא יִתְפַּלַּל שָׁם. וּבְרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, מֻתָּר.

יד הַמּוֹלִיךְ עֲצָמוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם--לֹא יִתְּנֵם בְּדִסְקְיָה, וְלֹא יַנִּיחֵם עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְיִרְכַּב עֲלֵיהֶם: מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אוֹ מִפְּנֵי הַלִּסְטִים--מֻתָּר.טו אֵין מְפַנִּין אֶת הַמֵּת מִקֶּבֶר לְקֶבֶר, אַפִלּוּ מִבָּזוּי לִמְכֻבָּד; וְאִם הָיָה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ--מְפַנֵּהוּ, אַפִלּוּ מִמְּכֻבַּד לְבָזוּי.

טז וְאֵין קוֹבְרִין מֵת עַל גַּבֵּי מֵת, וְלֹא שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד--בִּזָּיוֹן הוּא. וְקָטָן הַיּוֹצֶא עִם אִמּוֹ, נִקְבָּר עִמָּהּ.

יז עֲפַר הַקֶּבֶר אֵינוּ אָסוּר בַּהֲנָיָה, שְׁאֵין קַרְקַע עוֹלָם נֶאֱסֶרֶת; אֲבָל קֶבֶר הַבִּנְיָן, אָסוּר בַּהֲנָיָה.

יח הַבּוֹנֶה קֶבֶר לְמֵת--לֹא נֶאֱסַר, עַד שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַמֵּת; אַפִלּוּ הִטִּיל בּוֹ נֵפֶל, נֶאֱסַר בַּהֲנָיָה.

יט נֶפֶשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לְשֵׁם חַי, וְרָמָה בּוֹ הַמֵּת, וְהוֹסִיף בּוֹ דּוּמַס אַחֵר לְשֵׁם הַמֵּת--אַף עַל פִּי שֶׁפִּנָּה הַמֵּת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָיָה; וְאִם הִכִּיר אֶת הַתּוֹסֶפֶת--חוֹלֵץ אוֹתָהּ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. נַעֲשָׂה לְשֵׁם הַמֵּת--כֵּיוָן שֶׁהֻטָּל בּוֹ הַמֵּת--נֶאֱסַר, אַף עַל פִּי שֶׁפִּנָּהוּ.

כ הַבּוֹנֶה קֶבֶר לְאָבִיו, וְהָלַךְ וּקְבָרוֹ בְּקֶבֶר אַחֵר--הֲרֵי זֶה לֹא יִקְבֹּר בּוֹ מֵת אַחֵר עוֹלָמִית; וְהַקֶּבֶר הַזֶּה אָסוּר בַּהֲנָיָה, מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיו.

כא הַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָיָה כֻּלּוֹ, חוּץ מִשְּׂעָרוֹ--שְׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ גּוּפוֹ. וְכֵן אֲרוֹנוֹ, וְכָל תַּכְרִיכָיו--אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה. אֲבָל כֵּלִים הַמּוּכָנִים לְתַכְרִיךְ, לֹא נֶאֶסְרוּ בַּהֲנָיָה; אַפִלּוּ אָרַג בֶּגֶד לַמֵּת--לֹא נֶאֱסָר עַד שֶׁיַּגִּיעַ בַּמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת עִמּוֹ, שְׁאֵין הַהַזְמָנָה אוֹסֶרֶת.

כב כָּל הַכֵּלִים שֶׁזּוֹרְקִין עַל הַמֵּת עַל הַמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת עִמּוֹ--אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, שֶׁלֹּא יִתְחַלְּפוּ בַּתַּכְרִיכִין.

כג הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מְזָרְקִין כֵּלִים בַּחֲמָתָן עַל הַמֵּת, מִצְוָה עַל אֲחֵרִים לְהַצִּילָן; וְאִם הִגִּיעוּ לַמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת, אֵין מַצִּילִין אוֹתָן.

כד מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַבְלָן, וְלֹא יַפְסִיד אֶת הַכֵּלִים וְיַשְׁלִיכֵם לְחַבָּלָה. מוּטָב לִתֵּן אוֹתָן לָעֲנִיִּים, וְאַל יַשְׁלִיכֵם לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְכָל הַמַּרְבֶּה כֵּלִים עַל הַמֵּת, עוֹבֵר מִשּׁוֹם בַּל תַּשְׁחִית.

כה מֶלֶךְ שֶׁמֵּת--עוֹקְרִין סוּס שֶׁהָיָה רוֹכֵב עָלָיו, וְעֶגְלָה שֶׁהָיְתָה מוֹשֶׁכֶת בַּקָּרוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בּוֹ: מְנַשֵּׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה, מְקוֹם שְׁאֵין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה. וּמוֹשִׁיבִין יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ שִׁבְעַת יָמִים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָבוֹד עָשׂוּ-לוֹ בְמוֹתוֹ" (דברי הימים ב לב,לג), זֶה שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ. וְנָשִׂיא שֶׁמֵּת, אֵין מְבַטְּלִין יְשִׁיבָתוֹ יָתֵר עַל שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

כו מֶלֶךְ אוֹ נָשִׂיא שֶׁמֵּת--יֵשׁ לָהֶן לִשְׂרֹף מִטָּתוֹ, וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ; וְאֵין בְּזֶה דַּרְכֵּי הָאֱמוֹרִי, וְלֹא מִשּׁוֹם הַשְׁחָתָה: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּשָׁלוֹם תָּמוּת, וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים . . . יִשְׂרְפוּ-לָךְ" (ראה ירמיהו לד,ה).