007 - הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ז

'

הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ז

א מִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים, וְלֹא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר--לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל, וְחַיָּב לְקַבַּל מִי שֶׁפָּרַע. וְאַפִלּוּ נָתַן הָעֵרָבוֹן בִּלְבָד--כָּל הַחוֹזֵר, מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע.

ב וְכֵיצַד מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע: אוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְאוֹמְרִין מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם שֶׁטָּבְעוּ בַּיָּם, הוּא יִפְרַע מִמִּי שְׁאֵינוּ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ; וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ הַדָּמִים.

ג הַנּוֹתֵן דְּמֵי הַמִּטַּלְטְלִין, אוֹ מִקְצַת הַדָּמִים, וְחָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ, וְאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר בּוֹא וְטֹל אֶת מָעוֹתֶיךָ--הֲרֵי הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כְּמוֹ פִּקָּדוֹן; וְאִם נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן. אֲבָל אִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר--הֲרֵי הַמָּעוֹת בִּרְשׁוּתוֹ, וְחַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ, וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ בּוֹא וְטֹל אֶת שֶׁלָּךְ: עַד שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו מִי שֶׁפָּרַע, וְיֹאמַר לוֹ אַחַר כֵּן בּוֹא וְטֹל אֶת שֶׁלָּךְ.

ד מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ מְכֹר לִי חָבִית שֶׁלְּיַיִן בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלָךְ, וְרָצָה הַמּוֹכֵר--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים עַתָּה, וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע; לְפִיכָּךְ אִם מָכַר לוֹ קַרְקָע בְּחוֹבוֹ--אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין מְעוֹת הַמַּלְוָה מְצוּיוֹת בְּשָׁעַת הַמִּמְכָּר.

ה הַלּוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ קַרְקָע אוֹ עֲבָדִים אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עַל הַדָּמִים--לֹא קָנָה; וְכָל הָרוֹצֶה לַחְזֹר מִשְּׁנֵיהֶם--חוֹזֵר, וְאֵינוּ חַיָּב לְקַבַּל מִי שֶׁפָּרַע.

ו מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבָד, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְרָשַׁם הַלּוֹקֵחַ רֹשֶׁם עַל הַמֶּקָּח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן יָדוּעַ שְׁהוּא שֶׁלּוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מִן הַדָּמִים כְּלוּם--כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ אַחַר שֶׁרָשַׁם, מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. וְאִם מִנְהַג הַמְּדִינָה שֶׁיִּקְנֶה הָרוֹשֵׁם קִנְיָן גָּמוּר--נִקְנָה הַמֶּקָּח, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וְיִהְיֶה זֶה חַיָּב לִתֵּן הַדָּמִים.

ז דָּבָר בָּרוּר הוּא, שְׁאֵין דִּין זֶה אֵלָא בְּשֶׁרָשַׁם בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר לֵךְ וּרְשֹׁם עַל מֶקָּחָךְ, שֶׁהֲרֵי גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּחֲזָקָה וּבִמְשִׁיכָה.

ח הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים בִּלְבָד--הֲרֵי זֶה רָאוּי לוֹ לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִן הַדָּמִים כְּלוּם וְלֹא רָשַׁם וְלֹא הִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ, בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ חַיָּב לְקַבַּל מִי שֶׁפָּרַע--הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה, וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִמֶּנּוּ.

ט וְכֵן מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה, וְלֹא נָתַן--הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמַתָּנָה מוּעֶטֶת, שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁלַּמְּקַבֵּל כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה, אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱמִין זֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן בִּדְבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן.

י הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקָע אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ, וְהָלַךְ וְקָנָה לְעַצְמוֹ בְּמָעוֹתָיו--מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי, וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין.

יא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַמּוֹכֵר אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְכַבְּדוֹ, וּמוֹכֵר לוֹ, וְאֵינוּ מוֹכֵר לִמְשַׁלְּחוֹ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ, וְהוּא שֶׁיַּחְזֹר וְיוֹדִיעוֹ. וְאִם פָּחַד שֶׁמֶּא יָבוֹא אַחֵר וְיִקְדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת--הֲרֵי זֶה קוֹנֶה לְעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעוֹ.

יב הוֹרוּ מִקְצַת הַמּוֹרִים שְׁאִם קָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹת חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מַלְוָה--הֲרֵי זֶה קָנָה לְעַצְמוֹ, וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאָמַר זָקַפְתִּי אוֹתָם הַמָּעוֹת עַל עַצְמִי בְּמַלְוָה. וַאֲנִי אוֹמֵר שְׁאֵין זֶה דִּין אֱמֶת, אֵלָא הֲרֵי הַמֶּקָּח שֶׁלַּמְּשַׁלֵּחַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּדִין הָעֲסָק.

יג שְׁלוֹשָׁה שֶׁנָּתְנוּ מָעוֹת לְאֶחָד לִקְנוֹת לָהֶם מֶקָּח--אִם הָיוּ הַמָּעוֹת מְעֹרָבוֹת, וְקָנָה בְּמִקְצַת הַדָּמִים--אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי הַמֶּקָּח שֶׁלְּכֻלָּן; וְחוֹלְקִין אוֹתוֹ לְפִי מָעוֹתֵיהֶן.

יד הָיוּ מְעוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶן צְרוּרִין וַחֲתוּמִין--אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלֵב הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה הַמֶּקָּח לְכֻלָּם, לֹא קָנָה אֵלָא זֶה שֶׁנִּקְנָה הַמֶּקָּח בְּמָעוֹתָיו בִּלְבָד