002 - הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ב

'

הִלְכוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ב

א עֶבֶד כְּנַעֲנִי--הֲרֵי הוּא כַּקַּרְקָע לִקְנִיָּה, וְנִקְנֶה בַּכֶּסֶף אוֹ בַּשְּׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה.

ב וּמַה הִיא הַחֲזָקָה בְּקִנְיַן עֲבָדִים--שֶׁיִּשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּעֲבָדִים, בִּפְנֵי רִבָּן. כֵּיצַד: הִתִּיר לוֹ מַנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהִנְעִיל לוֹ מַנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחֵץ, אוֹ שֶׁהִפְשִׁיטוֹ, אוֹ סָכוֹ, אוֹ גֵּרְדוֹ, אוֹ הִלְבִּישׁוֹ, אוֹ הִגְבִּיהַּ אֶת רִבּוֹ--קָנָה; וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ הָרָב אֶת הָעֶבֶד, קָנָהוּ.

ג תְּקָפוֹ וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ--קָנָהוּ, שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה כְּזוֹ. אֲבָל אִם קָרָא לָעֶבֶד, וּבָא אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רִבּוֹ הָרִאשׁוֹן לֵךְ אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ, וְהָלַךְ אֶצְלוֹ--לֹא קָנָה: עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנּוּ בִּתְקִיפָה, אוֹ יִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הִחְזִיק בּוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הָרָב, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה.

ד עֶבֶד קָטָן--הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה, וְקוֹנִין אוֹתוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה וּבַדְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן הָעֲבָדִים; לְפִיכָּךְ נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תְקָפוֹ.

ה הַבְּהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה--נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה: אַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָהּ, לֹא הִצְרִיכוּהוּ לְהַגְבִּיהַּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַבֶּטֶת בָּאָרֶץ. וְאִם הִגְבִּיהַּ, קָנָה. וְהַהַגְבָּהָה, קוֹנִין בָּהּ בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל הַמְּשִׁיכָה, אֵין קוֹנִין בָּהּ אֵלָא בְּסִמְטָה, אוֹ בְּחָצֵר שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם; וְאֵין קוֹנִין בָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא בְּחָצֵר שְׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם.

ו כֵּיצַד קוֹנִין הַבְּהֵמָה בִּמְשִׁיכָה--אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מְשָׁכָהּ וְהָלְכָה אוֹ שֶׁרָכַב עָלֶיהָ וְהָלְכָה בּוֹ, שֶׁקָּנָה; אֵלָא אַפִלּוּ קָרָא לָהּ וּבָאָה, אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצְתָה לְפָנָיו--כֵּיוָן שֶׁעָקְרָה יָד וְרֶגֶל, קְנָיָהּ: וְהוּא, שֶׁיִּמְשֹׁךְ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם מָשַׁךְ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים--צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְשֹׁךְ, לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה.

ז הַמּוֹכֵר עֵדֶר לַחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה--כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוֹכִית, וְהִיא הַבְּהֵמָה הַמְּהַלֶּכֶת בְּרֹאשׁ הָעֵדֶר וְהַכֹּל נִמְשָׁכִים אַחֲרֶיהָ--אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה: שֶׁמְּסִירַת בְּהֵמָה זוֹ, כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ לֵךְ מְשֹׁךְ וּקְנֵה. וְכֵיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָעֵדֶר--קָנָהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

ח הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מְשֹׁךְ וְתִקְנֶה, אוֹ חֲזַק וְתִקְנֶה, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְהָלַךְ וּמָשַׁךְ אוֹ הִחְזִיק--לֹא קָנָה: שֶׁמַּשְׁמַע תִּקְנֶה לְהַבָּא, וַעֲדַיִן לֹא הִקְנָה לוֹ. אֵלָא צָרִיךְ הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן לוֹמַר לוֹ מְשֹׁךְ וּקְנֵה, אוֹ חֲזַק וּקְנֵה, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁיִּקְנֶה עַתָּה, בְּעֵת שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַחְזִיק.

ט הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מְשֹׁךְ פָּרָה זוֹ, וְלֹא תִקְנֶה אֵלָא לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּמָשַׁךְ--לֹא קָנָה. וְאִם אָמַר לוֹ קְנֵה מֵעַכְשָׁו וּלְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם--קָנָה, וְאַפִלּוּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּאֲגַם בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים: שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁהִקְנָה מֵעַתָּה עַל תְּנָאי; נַעֲשָׂה הַתְּנָאי, נִתְקַיַּם הַקִּנְיָן. וְכָל הָאוֹמֵר עַל מְנַת, כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁו.

י הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ, אוֹ נְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, וְאָמַר לוֹ קְנֵה אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם קוֹנִין--אִם מָשַׁךְ אוֹ הִגְבִּיהַּ, קָנָה. אֲבָל אִם רָכַב עָלֶיהָ--אִם בַּשָּׂדֶה, קָנָה; וּבָעִיר, לֹא קָנָה, לְפִי שְׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִרְכֹּב בָּעִיר.

יא לְפִיכָּךְ אִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב שֶׁדַּרְכּוֹ לִרְכֹּב בָּעִיר, אוֹ אָדָם מְזֻלְזָל בְּיוֹתֵר שְׁאֵינוּ מַקְפִּיד עַל הִלּוּכוֹ בָּעִיר רוֹכֵב, כְּגוֹן הַמִּטַּפְּלִין בְּגִדּוּל הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, אוֹ שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהָרַבִּים דּוֹחֲקִין שָׁם--הֲרֵי זֶה קָנָה בִּרְכִיבָה: וְהוּא, שֶׁתְּהַלַּךְ בּוֹ