Enjoying this page?

002 - הִלְכוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק ב

הִלְכוֹת גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה פֵּרֶק ב

א הַגְּזֵלָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּת, אֵלָא הֲרֵי הִיא כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַגַּזְלָן וַהֲרֵי הִיא בְּיַד בָּנָיו, הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בְּעַצְמָהּ.

וְאִם נִשְׁתַּנָּת בְּיַד הַגַּזְלָן, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, קָנָה אוֹתָהּ בְּשִׁנּוּי, וּמְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה.

ב וְדִין זֶה דִּין תּוֹרָה הוּא.

שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא ה,כג).

מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, אִם הִיא כְּשֶׁגְּזָלָהּ, מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ, וְאִם נִשְׁתַּנָּת בְּיָדוֹ, מְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ.

ג נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְלֹא נִשְׁתַּנָּת, קָנָה הַגַּזְלָן כָּל הַשְּׁבָח שֶׁהִשְׁבִּיחָה אַחַר יֵאוּשׁ, וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם אֵלָא כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה.

וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.

וּכְשֶׁמַּחְזִיר הַגְּזֵלָה, שָׁמִין לוֹ הַשְּׁבָח וְנוֹטֵל מִן הַנִּגְזָל.

ג מְכָרָהּ הַגַּזְלָן אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּת הַגְּזֵלָה, אֵינָהּ חוֹזֶרֶת בְּעַצְמָהּ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ.

הוֹאִיל וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים.

בֵּין לִפְנֵי מְכִירָה וּנְתִינָה בֵּין לְאַחַר מְכִירָה וּנְתִינָה, קָנָה אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת.

ד הַגּוֹזֵל וְהִשְׁבִּיחַ, וּמָכַר אוֹ הוֹרִישׁ לִפְנֵי יֵאוּשׁ, מַה שֶׁהִשְׁבִּיחַ הוֹרִישׁ וּמַה שֶׁהִשְׁבִּיחַ מָכַר, וְקָנָה לוֹקֵחַ אוֹ יוֹרֵשׁ אֶת הַשְּׁבָח, וְנוֹטֵל דְּמֵי הַשְּׁבָח מִנִּגְזָל וּמַחְזִיר הַגְּזֵלָה.

וְחוֹזֵר הַנִּגְזָל וְנוֹטֵל דְּמֵי הַשְּׁבָח מִן הַגַּזְלָן, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְיָאַשׁ.

וְכֵן אִם הִשְׁבִּיחַ הַלּוֹקֵחַ אוֹ הַיּוֹרֵשׁ, נוֹטֵל הַשְּׁבָח מִן הַנִּגְזָל.

ה מָכַר הַגַּזְלָן לַגּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁבִּיחַ הַגּוֹי, חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ.

מְכָרָהּ הַגּוֹי לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר שֶׁהִשְׁבִּיחָהּ, הוֹאִיל וְהַגַּזְלָן יִשְׂרָאֵל וְזֶה שְׁהִיא בְּיָדוֹ יִשְׂרָאֵל, קָנָה הַשְּׁבָח.

וְאִם תָּפַס הַנִּגְזָל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

ו כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַגְּזֵלָה שֶׁהִשְׁבִּיחָה[1] אַחַר יֵאוּשׁ[2] אוֹ אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּנָּת[3] הַשְּׁבָח שֶׁל גַּזְלָן.

מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים[4]

אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁבִּיחָה מֵאֵלֶיהָ[5].

כֵּיצַד: גָּזַל פָּרָה וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ.

בֵּין שֶׁיָּלְדָה קֹדֶם שֶׁתְּבָעוֹ בַּדִּין[6] בֵּין שֶׁעֲדַיִן לֹא יָלְדָה[7]

גָּזַל רָחֵל וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ, בֵּין שֶׁגְּזָזָהּ קֹדֶם שֶׁתְּבָעוֹ בַּדִּין בֵּין שֶׁעֲדַיִן לֹא גְזָזָהּ.

הוֹאִיל וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, מְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה[8]. [9]

וְאִם יָלְדָה וּגְזָזָהּ, הַגִּזּוֹת וְהַוְּלָדוֹת שֶׁל גַּזְלָן.

וְאִם עֲדַיִן לֹא יָלְדָה וְלֹא גְזָזָהּ, שָׁמִין לוֹ, וְנוֹטֵל הַשְּׁבָח מִן הַנִּגְזָל.

וּמַחְזִיר הַבְּהֵמָה עַצְמָהּ.

ז גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת,[10] וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה[11].

רָחֵל טְעוּנָה, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְאַחַר כָּךְ גְּזָזָהּ.

מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָּרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילַד, וּדְמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז.

וְאִם לִפְנֵי יֵאוּשׁ[12] אוֹ קֹדֶם שֶׁנִּשְׁתַּנָּת יָלְדָה אוֹ גְּזָזָהּ, הֲרֵי הַגִּזּוֹת וְהַוְּלָדוֹת שֶׁל בְּעָלִים.

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַבְּרָה אוֹ נִטְעֲנָה בְּיַד הַגַּזְלָן[13]

הוֹאִיל וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים[14] וְלֹא נִשְׁתַּנָּת,[15] הַגְּזֵלָה בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ הִיא עֲדַיִן .

אַף עַל פִּי שֶׁהַגַּזְלָן חַיָּב בְּאֻנְסֶיהָ.

ח גָּנַב אוֹ גָּזַל, וְהִקְדִּישׁ וְטָבַח אַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים--הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַגַּזְלָן מִשָּׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ בִּלְבָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֶא חוֹטֶא נִשְׂכָּר; וְכָל וַלְדוֹתֶיהָ וְגִזּוֹתֶיהָ מִשָּׁעַת גְּנֵבָה עַד שָׁעַת הֶקְדֵּשׁ, שֶׁלַּבְּעָלִים.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּשְּׁבָח הַבָּא מֵאֵלָיו, כְּגוֹן גִּזּוֹת וּוְלָדוֹת. אֲבָל אִם הָיְתָה כְּחוּשָׁה וּפִטְּמָהּ--אַפִלּוּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ, נוֹטֵל מִן הַנִּגְזָל שְׁבָח הַפִּטּוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה מִשְּׁבָח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הוֹצָאָה.

י שִׁנּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ, אֵינוּ שִׁנּוּי. כֵּיצַד: הַגּוֹזֵל עֵצִים וְדָבַק אוֹתָן בְּמַסְמְרִים, וְעָשָׂה מֵהֶן תֵּבָה--אֵינוּ שִׁנּוּי: שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לְפָרַק אוֹתָן, וְהֶן חוֹזְרִין לוּחוֹת כְּשֶׁהָיוּ.

יא גָּזַל עָפָר, וְעָשָׂהוּ לְבֵנָה--לֹא קָנָה: שְׁאִם יָדֹק הַלְּבֵנָה, תַּחְזֹר עָפָר כְּשֶׁהָיְתָה. גָּזַל לָשׁוֹן שֶׁלְּמַתֶּכֶת, וְעָשָׂהוּ מַטְבֵּעַ--לֹא קָנָה: שְׁאִם יַתִּיךְ הַמַּטְבֵּעַ, יַחְזֹר לָשׁוֹן כְּשֶׁהָיְתָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב אֲבָל הַגּוֹזֵל עֵצִים וְשָׁפָן וּקְצָצָן, אוֹ חָפַר בָּהֶן וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, אוֹ שֶׁגָּזַל צֶמֶר וּצְבָעוֹ, אוֹ נִפְּצוֹ וְלִבְּנוֹ, אוֹ שֶׁגָּזַל טְוִי וְעָשָׂהוּ בְּגָדִים, אוֹ שֶׁגָּזַל לְבֵנָה וַעֲשָׂאָהּ עָפָר, אוֹ אֲבָנִים וְסִתְּתָן, אוֹ מָעוֹת וְהִתִּיכָן--הֲרֵי זֶה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ: שְׁאִם יַעֲשֶׂה אוֹתָן מָעוֹת אֲחֵרוֹת, פָּנִים חֲדָשׁוֹת הֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יג הַגּוֹזֵל מָעוֹת יְשָׁנוֹת, וְשָׁפָן וְחִדְּשָׁן--לֹא קָנָה: שֶׁהֲרֵי מִתְיַשְּׁנִין, וְחוֹזְרִין כְּשֶׁהָיוּ. גָּזַל מָעוֹת חֲדָשִׁים, וְיִשְּׁנָם--קָנָה: שְׁאִם יְחַדַּשׁ אוֹתָן, פָּנִים חֲדָשׁוֹת הֶן. גָּזַל דֶּקֶל מְחֻבָּר, וּקְצָצוֹ--לֹא קָנָה, אַפִלּוּ כְּרָתוֹ חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת. עָשָׂהוּ קוֹרוֹת, קָנָה.

יד גָּזַל קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, וַעֲשָׂאָן קְטַנּוֹת--לֹא קָנָה; קְצָצָן לוּחוֹת, עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמָם--קָנָה. גָּזַל לוֹלָב, וְהִפְרִיד עַלָּיו--קָנָה הָעַלִּים. גָּזַל עַלִּים, וַעֲשָׂאָן הֻפְיָה--קָנָה. גָּזַל טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר--הֲרֵי זֶה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ, וְקָנָהוּ; וּמְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים.

טו גָּזַל כְּלִי וְשִׁבְּרוֹ--אֵין שָׁמִין לוֹ הַפְּחָת, אֵלָא מְשַׁלֵּם דָּמָיו; וְהַכְּלִי הַשָּׁבוּר שֶׁלַּגַּזְלָן. וְאִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִטֹּל הַכְּלִי הַשָּׁבוּר--נוֹטְלִין, וּמְשַׁלֵּם הַפְּחָת: שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה הִיא לַבְּעָלִים; וְאִם לֹא רָצוּ בָּהּ, הָרְשׁוּת בְּיָדָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

טז גְּזֵלָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּת, וְהוּקְרָה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנָּה הַבְּעָלִים--הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ, וְאֵין לַגַּזְלָן בָּהּ כְּלוּם: שֶׁלֹּא תִקְּנוּ לַגַּזְלָן אֶת הַשְּׁבָח אַחַר יֵאוּשׁ, אֵלָא כְּגוֹן שְׁבָח גִּזּוֹת וּוְלָדוֹת; אֲבָל שְׁבָח הַיֹּקֶר--אִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ וְאֵינוּ זוֹכֶה בּוֹ.

  1. 1 [היינו שנתעברה או שנטענה צמר, ביד הגזלן]
  2. 2 [היינו שהבעלים התייאשו מלקבל את הגזילה בחזרה]
  3. 3 [היינו שגזל טלה ונעשה איל, כדלקמן הלכה יד]
  4. 4 [לכאורה טעם "תקנת השבים", קאי רק על "אחר יאוש", אבל "שנשתנת" מדין תורה קנאה בשינוי, ומשלם דמיה כשעת הגזילה, כדלעיל הלכה א]
  5. 5 [ובזה היה לכאורה מסתבר יותר לומר ששייך להבעלים, מאם פטמה הגזלן בידים, והוציא מממונו לפטמה, ומ"מ אנו אומרים, אם נתיאשו הבעלים - מתקנת חכמים, קנה הנגזל את השבח. ואם היה שינוי בהגזילה, כגון טלה ונעשה איל, והשביחה הגזלן כשנעשית איל, אפילו לא נתיאשו הבעלים - מן הדין השבח הוא לגזלן. וכשפטמה הגזלן והוציא מממונו, אפילו לא נתייאשו הבעלים, השבח של הפטום שייך להגזלן שפטמה]
  6. 6 [וא"כ השבח של הפרה, היינו הילדים, שנתהווה אצל הגנב, כבר הופרדה מהפרה שגזל, וכשמחזיר את הפרה, אין הילדים כלולים בהחזרה אלא הילדים נשארים אצל הגזלן]
  7. 7 [ואז כשיחזיר את הפרה שגזל, הילדים הם עדיין חלק מהפרה, ובהכרח יוחזרו ביחד עם הפרה. ומ"מ אנו אומרים שהילדים שייכים להנגזל]
  8. 8 [משום תקנת השבים. וכאן אין הרמב"ם מזכיר את הדין השני, שהזכיר בההלכה שלפני זה, ושלאחרי זה, שאם נשתנית, כגון טלה ונעשית איל, ג"כ משלם כשעת הגזילה, אפילו בלא יאוש הבעלים, אלא מן הדין קנאה הגזלן ע"י השינוי]
  9. 9 [עכשיו מסביר הרמב"ם איך מקבל הנגזל את השבח ששייך לו]
  10. 10 [והשווי של פרה מעברת הוא יותר מפרה לא מעוברת]
  11. 11 [ברשות הגזלן, ונמצא שהשביחו עכשיו ברשות הגזלן, כי לגזלן יש עכשיו הילדים של הפרה, ושוים יותר מפרה המעוברת שגזל. אבל לאידך השווי של הפרה נפחת, כיון שהפרה עכשיו אינה מעוברת, ונמצא שאינו מחזיר להגזלן מה שגזל שגזל מעוברת ומחזיר אינה מעוברת. וע"ז מבאר הרמב"ם שצריך הגזלן להוסיף על הפרה שגזל שמחזירו עכשיו ההפרש בין פרה מעוברת לשאינה מעוברת, והילדים שייכם להגזלן]
  12. 12 [ואז לא תיקנו שיקנה הקונה את השבח מתקנת השבים]
  13. 13 [והרי כל השבח הזה, של העבור והטעינה וההולדה והגזיזה, הכל נעשה ברשות של הגזלן, ומ"מ אנו אומרים שצריך להחזיר הכל להבעלים]
  14. 14 [ובלי יאוש לא תקנו חכמים "תקנת השבים"]
  15. 15 [ולא קנאה הגזלן מדינא]