הִלְכוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים פֵּרֶק ז
א מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לֶעָנִי, אִם הָיְתָה יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת--שֶׁנֶּאֱמָר "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ" (דברים טו,ח), וְנֶאֱמָר "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה,לָה), וְנֶאֱמָר "וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ" (ויקרא כה,לו).
ב וְכָל הָרוֹאֶה עָנִי מְבַקֵּשׁ, וְהֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ, וְלֹא נָתַן לוֹ צְדָקָה--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן" (דברים טו,ז).
ג לְפִי מַה שֶׁחָסֵר הֶעָנִי, אַתָּה מְצֻוֶּה לִתֵּן לוֹ--אִם אֵין לוֹ כְּסוּת, מְכַסִּין אוֹתוֹ; אֵין לוֹ כְּלֵי בַּיִת, קוֹנִין לוֹ כְּלֵי בַּיִת; אֵין לוֹ אִשָּׁה, מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה; וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה, מַשִּׂיאִין אוֹתָהּ לְאִישׁ: אַפִלּוּ הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁלְּזֶה הֶעָנִי לִרְכֹּב עַל הַסּוּס וְעֶבֶד רָץ לְפָנָיו, וְהִעְנִי וְיָרַד מִנְּכָסָיו--קוֹנִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (דברים טו,ח); וּמְצֻוֶּה אַתָּה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ, וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לְעַשְּׁרוֹ.
ד יָתוֹם שֶׁבָּא לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה--שׂוֹכְרִין לוֹ בַּיִת, וּמַצִּיעִים לוֹ מִטָּה וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ; וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה.
ה בָּא עָנִי וְשָׁאַל דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְאֵין יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת--נוֹתֵן לוֹ כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ. וְכַמָּה: עַד חֲמִישׁ נְכָסָיו, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר; וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּנְכָסָיו, בֵּינוֹנִי; פָּחוּת מִכָּאן, עַיִן רָעָה. וּלְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִשְּׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בְּשָׁנָה; וְכָל הַנּוֹתֵן פָּחוּת מִזֶּה, לֹא קִיַּם מִצְוָה. וְאַפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, חַיָּב לִתֵּן צְדָקָה לְאַחֵר.
ו עָנִי שְׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְאָמַר רָעֵב אֲנִי, הַאֲכִילוּנִי--אֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמֶּא רַמָּאי הוּא, אֵלָא מְפַרְנְסִין אוֹתוֹ מִיָּד. הָיָה עָרֹם, וְאָמַר כַּסּוּנִי--בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמֶּא רַמָּאי הוּא; וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ--מְכַסִּין אוֹתוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ מִיָּד, וְאֵין בּוֹדְקִין אַחֲרָיו.
ז מְפַרְנְסִין וּמְכַסִּין עֲנִיֵּי גּוֹיִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְעָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה; אֲבָל נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה מוּעֶטֶת. וְאָסוּר לְהַחְזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם, וְאַפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרֹגֶּרֶת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהילים עד,כא).
ח אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִכִּכָּר אֶחָד הַנִּמְכָּר בְּפֻנְדְּיוֹן כְּשֶׁהָיוּ הַחִטִּים אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כָּל הַמִּדּוֹת. וְאִם לָן--נוֹתְנִין לוֹ מַצָּע שֶׁיִּישָׁן עָלָיו, וְכֶסֶת לִתֵּן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְשֶׁמֶן וְקָטְנִית; וְאִם הָיָה שַׁבָּת--נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת, וְשֶׁמֶן וְקָטְנִית וְדָג וְיָרָק. וְאִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, נוֹתְנִין לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ.
ט עָנִי שְׁאֵינוּ רוֹצֶה לִקַּח צְדָקָה, מַעְרִימִין עָלָיו וְנוֹתְנִין לוֹ לְשֵׁם מַתָּנָה אוֹ לְשֵׁם הַלְוָאָה; וְעָשִׁיר הַמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ, וְעֵינוֹ צָרָה בִּמְמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשְׁתֶּה--אֵין מַשְׁגִיחִין בּוֹ.
י מִי שְׁאֵינוּ רוֹצֶה לִתֵּן צְדָקָה, אוֹ שֶׁיִּתֵּן מְעַט מִמַּה שֶׁרָאוּי לוֹ--בֵּית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ, וּמַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶׁאֲמָדוּהוּ לִתֵּן; וְיוֹרְדִין לִנְכָסָיו בְּפָנָיו, וְלוֹקְחִין מֵהֶן מַה שֶׁרָאוּי לוֹ לִתֵּן. וּמְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה, וְאַפִלּוּ בְּעַרְבֵּי שַׁבָּתוֹת.
יא אָדָם שׁוֹעַ שְׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ, אוֹ שֶׁמֵּצֵר לְעַצְמוֹ וְנוֹתֵן לַגַּבָּאִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיַּשׁ--אָסוּר לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ צְדָקָה; וְגַבָּאי שֶׁמַּכְלִימוֹ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ--עֲתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל-לֹחֲצָיו" (ירמיהו ל,כ).
יב אֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל הַיְּתוֹמִים, וְאַפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה; וְאִם פָּסַק הַדַּיָּן עֲלֵיהֶם כְּדֵי לָשׂוּם לָהֶן שֵׁם, מֻתָּר. גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הַתִּינוֹקוֹת דָּבָר מוּעָט, אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה--שֶׁחֶזְקַת הַמְּרֻבֶּה, גְּנֵבָה אוֹ גָּזֵל מִשֶּׁלַּאֲחֵרִים. וְכַמָּה הוּא מוּעָט שֶׁלָּהֶן, הַכֹּל לְפִי עֹשֶׁר הַבְּעָלִים אוֹ עֲנִיּוּתָן.
יג עָנִי שְׁהוּא קְרוֹבוֹ, קוֹדֵם לְכָל אָדָם; וַעֲנִיֵּי בֵּיתוֹ, קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ; וַעֲנִיֵּי עִירוֹ, קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת: שֶׁנֶּאֱמָר "לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו,יא).
יד מִי שֶׁהָלַךְ בִּסְחוֹרָה, וּפָסְקוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָלַךְ שָׁם צְדָקָה--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם הָיוּ רַבִּים, וּפָסְקוּ עֲלֵיהֶן צְדָקָה--נוֹתְנִין; וְכִשְׁהֶן בָּאִין, מְבִיאִין אוֹתָהּ עִמָּהֶן וּמְפַרְנְסִין בָּהּ עֲנִיֵּי עִירָם. וְאִם יֵשׁ שָׁם חָבֵר עִיר--יִתְּנוּ אוֹתָהּ לְחָבֵר עִיר, וְהוּא מְחַלְּקָהּ כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ.טו הָאוֹמֵר תְּנוּ מָאתַיִם דֵּינָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ תְּנוּ סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת--יִתְּנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁהוּא רָגִיל בּוֹ; וְאִם הָיָה רָגִיל בִּשְׁנֵיהֶם, יִתְּנוּ לִשְׁנֵיהֶם. הָאוֹמֵר תְּנוּ מָאתַיִם דֵּינָר לָעֲנִיִּים, יִתְּנוּ לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר.