Enjoying this page?

011 - הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין פֵּרֶק יא

א אֵין נוֹשְׂאִין קְטַנָּה. וְהַנּוֹשֵׂא קְטַנָּה יְתוֹמָה, וְלֹא רָצָת בַּבַּעַל--הֲרֵי זוֹ מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֶּט: שְׁאֵין קִדּוּשֵׁי קְטַנָּה קִדּוּשִׁין גְּמוּרִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, כִּשְׁהִיא קְטַנָּה--הֲרֵי הִיא כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב; וְאִם נִשֵּׂאת כִּשְׁהִיא קְטַנָּה בְּחַיֵּי אָבִיהָ, הֲרֵי זוֹ מְמָאֶנֶת.

ב הַחֵרֶשֶׁת--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשּׂוּאֶיהָ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּנִשּׂוּאֵי קְטַנָּה--לֹא תִקְּנוּ לָהּ שֶׁתְּמָאֵן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּנְעוּ מִלְּנָשְׂאָהּ.

ג מְמָאֶנֶת הִיא הַקְּטַנָּה--בֵּין מִן הָאֵרוּסִין, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, בֵּין בִּפְנֵי בַּעְלָהּ, בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו; וּכְשֵׁם שֶׁמְּמָאֶנֶת בַּבַּעַל, כָּךְ מְמָאֶנֶת בַּיָּבָם. וּמְמָאֶנֶת בְּבַעַל זֶה, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר; וּמְמָאֶנֶת בַּשֵּׁנִי, וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁי--אַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים: כָּל זְמָן שְׁהִיא קְטַנָּה, יֵשׁ לָהּ לְמָאַן. וּקְטַנָּה שֶׁלֹּא מֵאֲנָה, אַף עַל פִּי שְׁהִיא נְשׂוּאָה, וְהָלְכָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, כִּשְׁהִיא קְטַנָּה--קִדּוּשֶׁיהָ הֶן הֶן מֵאוּנֶיהָ.[1]

 

ד וְעַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת, כָּל זְמָן שְׁהִיא קְטַנָּה--עַד שֶׁתִּהְיֶה נַעֲרָה, אוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע שְׁהִיא אַיְלוֹנִית. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא בָא עָלֶיהָ הַבַּעַל אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. אֲבָל אִם הִגִּיעָה לַזְּמָן הַזֶּה, וְנִבְעֲלָה--הוֹאִיל וְהַבְּעִילָה קוֹנָה מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ מְמָאֶנֶת; וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה לְמֵאוּן, שֶׁחֶזְקָתָהּ שֶׁהֵבִיאָה סִימָנִין.

ה הֲרֵי שֶׁנִּבְדְּקָה, וְלֹא נִמְצְאוּ לָהּ סִימָנִין--הוֹאִיל וְנִבְעֲלָה אַחַר שֶׁהִגִּיעָה לַזְּמָן הָרָאוּי לְסִימָנִין, הֲרֵי זוֹ חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא הֵבִיאָה וְנָשְׁרוּ; וּלְפִיכָּךְ צְרִיכָה גֶּט מִסָּפֵק. וְאִם מֵאֲנָה אַחַר שֶׁנִּבְדְּקָה, וְנִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר--צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֶּט מִסָּפֵק; וְאִם נִשֵּׂאת--תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְהַוֶּלֶד סְפֵק מַמְזֵר מִשְּׁנֵיהֶם.ו קְטַנָּה שֶׁלֹּא מֵאֲנָה וְהִגְדִּילָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בְּעָלָהּ בַּעְלָהּ מִשֶּׁנַעֲשָׂת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ מְמָאֶנֶת, שֶׁהֲרֵי הִגְדִּילָה; וּצְרִיכָה גֶּט מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: שֶׁהֲרֵי לֹא בָא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁהִגִּיעָה לִשְׁנֵי נַעְרוּת, עַד שֶׁנָּחוּשׁ לָהּ שֶׁמֶּא הֵבִיאָה סִימָנִין וְתִהְיֶה סְפֵק מְקֻדֶּשֶׁת, וְלֹא בָא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁגָּדְלָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה; וְנִמְצֵאת שְׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֶּט אֵלָא מִנִּשּׂוּאֵי קַטְנוּת, שְׁהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.לְפִיכָּךְ אִם עָמְדָה וְנִתְקַדְּשָׁה אַחַר שֶׁגָּדְלָה, תּוֹפְסִין בָּהּ קִדּוּשֵׁי שֵׁנִי; וְאִם גֵּרַשׁ הָרִאשׁוֹן, יִכְנֹס הַשֵּׁנִי. אֲבָל אִם גֵּרַשׁ שֵׁנִי, לֹא יְקַיַּם רִאשׁוֹן--שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ, הִחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּתְאָרְסָה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיְּגָרַשׁ רִאשׁוֹן--תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, מִפְּנֵי שְׁהִיא דּוֹמָה לְאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְנִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ. וְאֵין הַוֶּלֶד מִן הַשֵּׁנִי מַמְזֵר; וְאִם בָּא עָלֶיהָ רִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁיְּגָרַשׁ הַשֵּׁנִי, הַוֶּלֶד מַמְזֵר.

ז אֵיזוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמָאַן--מִבַּת שֵׁשׁ עַד בַּת עֶשֶׂר, בּוֹדְקִין אוֹתָהּ לְפִי יֹפִי דַּעְתָּהּ: אִם יוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ וּשְׁהֶן קִדּוּשִׁין, לֹא שֶׁתִּשְׁמֹר אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת הָאֱגוֹז וְהַתְּמָרָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה מֵאוּן; וְאִם אֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁמֹר קִדּוּשֶׁיהָ--אֵינָהּ צְרִיכָה לְמָאַן, אֵלָא הוֹלֶכֶת לְבֵית אִמָּהּ כְּאִלּוּ לֹא נִתְקַדְּשָׁה מֵעוֹלָם. וּפְחוּתָה מִבַּת שֵׁשׁ--אַפִלּוּ יוֹדַעַת לִשְׁמֹר, אֵינָהּ צְרִיכָה מֵאוּן; וִיתֵרָה עַל בַּת עֶשֶׂר--אַפִלּוּ סְכָלָה בְּיוֹתֵר, צְרִיכָה מֵאוּן. וְכָל מִי שֶׁהִשִּׂיאוּהָ אַחֶיהָ אוֹ קְרוֹבֶיהָ אוֹ אִמָּהּ, שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ--אֵינָהּ צְרִיכָה לְמָאַן.

ח כֵּיצַד מְמָאֶנֶת: אוֹמֶרֶת בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֵין רְצוֹנִי בִּפְלוֹנִי בַּעְלִי, אוֹ אֵין רְצוֹנִי בַּקִּדּוּשִׁין שֶׁקִּדְּשׁוּנִי אִמִּי אוֹ אָחִי, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ; וְאַפִלּוּ הָיוּ אוֹרְחִין מְסֻבִּין בְּבֵית בַּעְלָהּ, וְהִיא עוֹמֶדֶת וּמַשְׁקָה עֲלֵיהֶן, וְאָמְרָה, אֵינִי רוֹצָה בִּפְלוֹנִי בַּעְלִי--הֲרֵי זֶה מֵאוּן.

ט הַשְּׁנַיִם שֶׁמְּמָאֶנֶת הַקְּטַנָּה בִּפְנֵיהֶן, כּוֹתְבִין לָהּ, בְּיוֹם פְּלוֹנִי מֵאֲנָה פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי בְּפָנֵינוּ בִּפְלוֹנִי בַּעְלָהּ, וְחוֹתְמִין וְנוֹתְנִין לָהּ; וְזֶה הוּא גּוּפוֹ שֶׁלַּגֶּט מֵאוּן. וְגֶט מֵאוּן--אֵינוּ כְּגֶט הַגֵּרוּשִׁין שֶׁנְּתִינָתוֹ מְגָרֶשֶׁת, וְאֵינוּ צָרִיךְ כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ, וְלֹא מְסִירָה, וְלֹא דָּבָר מִמִּשְׁפְּטֵי גֶּט הַגֵּרוּשִׁין; וְאֵין כּוֹתְבִין בּוֹ טָפְסֵי הַגֶּט, שֶׁמֶּא יֵרָאֶה כְּגֶט גֵּרוּשִׁין, לְפִי שְׁאֵינוּ אֵלָא כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין.

י הַשְּׁנַיִם שֶׁמְּמָאֶנֶת בִּפְנֵיהֶן, צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ מַכִּירִין אוֹתָהּ, וְאֶת בַּעְלָהּ שֶׁמֵּאֲנָה בּוֹ; לְפִיכָּךְ כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ שֶׁמֵּאֲנָה, וְשָׁמַע מֵאוּנֶיהָ--יֵשׁ לוֹ לִכְתֹּב לָהּ גֶּט מֵאוּן, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן מַכִּירִין. וּכְבָר נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לִכְתֹּב גֶּט מֵאוּן, בְּנֹסַח זֶה:

יא בְּכָּךְ בַּשַּׁבָּת כָּךְ וְכָּךְ יוֹם לַחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי שְׁנַת כָּךְ וְכָּךְ לְמִנְיַן פְּלוֹנִי, מֵאֲנָה פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי בְּפָנֵינוּ וְאָמְרָה שֶׁאִמִּי אוֹ אָחִי הִטְעוּנִי וְהִשִּׂיאוּנִי אוֹ קִדְּשׁוּנִי וַאֲנִי קְטַנָּה לִפְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי. וְהַשְׁתָּא גִּלִּיתִי דַּעְתִּי קֳדָמֵיכוֹן דְּלָא צָבֵינָא בֵּיהּ וְלָא קַיֵּימְנָא עִמֵּיהּ. וּבְדַקִינָן פְּלוֹנִית דָּא וְאִתְבְּרַר לַנָא דַּעֲדַיִן קְטַנָּה הִיא, וּכְתַבְנָא וַחֲתַמְנָא וִיהֵבְנָא לַהּ לִזְכוּ וְלִרְאָיָה בְּרוּרָה.

יב הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בְּעָלָהּ, נֶאְסְרָה עַל הָרִאשׁוֹן; וְאִם הִחְזִירָהּ הָרִאשׁוֹן, וּבְעָלָהּ--לוֹקֶה, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן . . ." (דברים כד,ד).

יג זִנָּת עִם אַחֵר, כִּשְׁהִיא גְּרוּשָׁה--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לְבַעְלָהּ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָצְאָה, מִבֵּיתוֹ; וְהָלְכָה, וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר" (דברים כד,ב)--הֲוִיָּתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁהִיא הַקִּדּוּשִׁין, הִיא שֶׁאוֹסֶרֶת אוֹתָהּ לַחְזֹר לוֹ.

יד וּבִכְלַל לָאו זֶה, שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ, נֶאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ, וְלוֹקֶה עָלֶיהָ--שֶׁנֶּאֱמָר "אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה" (דברים כד,ד), וַהֲרֵי נִטְמְאָה: אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאְנְסָה. לְפִיכָּךְ כָּל אִשָּׁה שֶׁנֶּאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה--אִם בָּעַל אוֹתָהּ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; וְאִם עָבַר וְהִחְזִירָהּ אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ, יוֹצִיא בְּגֶט.

טו חֵרֵשׁ שֶׁגֵּרַשׁ בִּרְמִיזָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְהָלְכָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְחֵרֵשׁ אַחֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְפִקֵּחַ--אֲסוּרָה לַחְזֹר לְבַעְלָהּ הַחֵרֵשׁ; אֲבָל אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּפִּקֵּחַ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, וְהָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְחֵרֵשׁ, וְנִתְגָּרְשָׁה--מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לְבַעְלָהּ הַפִּקֵּחַ.

טז הַמְּמָאֶנֶת בְּאִישׁ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ; וְדִינָהּ עִם בַּעְלָהּ שֶׁמֵּאֲנָה בּוֹ, כְּדִינָהּ עִם מִי שֶׁלֹּא קִדְּשָׁהּ מֵעוֹלָם: הִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְהוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ; וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְגֵרְשָׁהּ הָאַחֵר, אוֹ מֵת, אוֹ מֵאֲנָה בּוֹ--מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לָרִאשׁוֹן. וְלֹא עוֹד, אֵלָא אַפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ הָרִאשׁוֹן וְהִחְזִירָהּ, וּמֵאֲנָה בּוֹ, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר אַחַר שֶׁמֵּאֲנָה בּוֹ, וְגֵרְשָׁהּ הָאַחֵר--מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לָרִאשׁוֹן: שֶׁכָּל הַיּוֹצְאָה בְּמֵאוּן, אַף עַל פִּי שֶׁקְּדָמוֹ גֶּט--הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא נִתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ בְּגֶט מֵעוֹלָם, וּמֻתֶּרֶת לַחְזֹר לוֹ. אֲבָל הַמְּגָרֵשׁ אֶת הַקְּטַנָּה בְּגֶט, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וּמֵאֲנָה בַּאַחֵר--אֲסוּרָה לַחְזֹר לָרִאשׁוֹן, מִפְּנֵי שֶׁיָּצַאת מִמֶּנּוּ בְּגֶט, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצַאת מִן הָאַחֲרוֹן בְּמֵאוּן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם גֵּרְשָׁהּ הָאַחֲרוֹן, אוֹ מֵת. וְכֵן אֲסוּרָה לְאָבִי הָרִאשׁוֹן, וְלִבְנוֹ, וּלְאָחִיו, כִּשְׁאָר הַגְּרוּשׁוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצַאת מִן הָאַחֲרוֹן בְּמֵאוּן.

יז הַמְּמָאֶנֶת בַּיָּבָם--אֲסוּרָה לְאָבִיו, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֵת כְּכַלָּתוֹ בְּעֵת שֶׁמֵּת בְּנוֹ; אֲבָל לִשְׁאָר קְרוֹבָיו, מֻתֶּרֶת. לְפִיכָּךְ אִם מֵאֲנָה בְּאֶחָד מִן הַיְּבָמִין, מֻתֶּרֶת לְאֶחָיו.

יח כָּל אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, אוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנָה--הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא וְלֹא תִתְאָרַס, עַד שֶׁתַּמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם, חוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה בּוֹ אוֹ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ בּוֹ, וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ: כְּדֵי שֶׁיִּוָּדַע אִם הִיא מְעֻבֶּרֶת, אוֹ אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, לְהַבְחִין בֵּין זַרְעוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן, לְזַרְעוֹ שֶׁלָּאַחֲרוֹן.

יט וּמִיּוֹם כְּתִיבַת הַגֶּט, מוֹנִין לַמְּגֹרֶשֶׁת; וְאַפִלּוּ הָיָה עַל תְּנָאי, אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְיָדָהּ אֵלָא אַחַר כַּמָּה שָׁנִים--מִיּוֹם הַכְּתִיבָה מוֹנִין, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מִתְיַחֵד עִמָּהּ מִשֶּׁכְּתָבוֹ לָהּ.

כ וּגְזֵרַת חֲכָמִים הִיא שֶׁאַפִלּוּ אִשָּׁה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְוֶלֶד, וְאַפִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה מִן הָאֵרוּסִין--צְרִיכָה לְהַמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם; אַפִלּוּ קְטַנָּה, אוֹ זְקֵנָה, אוֹ עֲקָרָה, אוֹ אַיְלוֹנִית, וְאַפִלּוּ בַּעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם, אוֹ חוֹלֶה, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אַפִלּוּ בְּתוּלָה מִן הָאֵרוּסִין--צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם.

כא שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה, וְגִיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה--מַמְתִּינִין תִּשְׁעִים יוֹם; אַפִלּוּ גֵּר וְאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, מַפְרִישִׁין אוֹתָן תִּשְׁעִים יוֹם, כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע בִּקְדֻשָּׁה, לְזֶרַע שֶׁלֹּא נִזְרַע בִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן יְפַת תֹּאַר--אַף עַל פִּי שֶׁנָּתְנָה לָהּ תּוֹרָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְתַקָּנַת עַצְמָהּ, צְרִיכָה לְהַמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם לְתַקָּנַת הַוֶּלֶד; וְהַשְּׁלוֹשִׁים, מִכְּלָל הַתִּשְׁעִים.

כב הַמְּמָאֶנֶת, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם; לֹא גָזְרוּ אֵלָא בַּגְּרוּשָׁה. וְכֵן הַמְּזַנָּה, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין, מִפְּנֵי שְׁהִיא מְשַׁמֶּרֶת עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא תִתְעַבַּר; וְכֵן אֲנוּסָה וּמְפֻתָּה, אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין.

כג מִי שֶׁנִּשֵּׂאת בִּטְעוּת, וְנוֹדַע שְׁהִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, וְהוֹצִיאוּהָ בֵּית דִּין מִתַּחְתָּיו--אִם הָיְתָה קְטַנָּה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְוֶלֶד, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין: שֶׁזֶּה דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי הוּא; וְכָל דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי בָּרֹב, לֹא גָזְרוּ בּוֹ.

כד הַמְּאָרֵס בְּתוֹךְ תִּשְׁעִים יוֹם, מְנַדִּין אוֹתוֹ; אֵרַס וּבָרַח, אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ. כָּנַס בְּתוֹךְ תִּשְׁעִים יוֹם, מַפְרִישִׁין אוֹתָן עַד אַחַר הַזְּמָן; וְיַעֲמֹד עִם אִשְׁתּוֹ.

כה וְכֵן גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִשָּׂא אָדָם מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ, וּמְנִיקַת חֲבֵרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַזֶּרַע יָדוּעַ לְמִי הוּא: מְעֻבֶּרֶת--שֶׁמֶּא יַזִּיק הַוֶּלֶד בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, שְׁאֵינוּ מַקְפִּיד עַל בֶּן חֲבֵרוֹ; וּמְנִיקָה--שֶׁמֶּא יִתְעַכַּר הֶחָלָב, וְהוּא אֵינוּ מַקְפִּיד לְרַפֹּאות הֶחָלָב בִּדְבָרִים הַמּוֹעִילִין לֶחָלָב כְּשֶׁיִּתְעַכַּר.

כו כַּמָּה הוּא זְמָן הַיְּנִיקָה--אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים חֹדֶשׁ, חוּץ מִיּוֹם שֶׁנֻּלַּד בּוֹ וּמִיּוֹם שֶׁתִּתְאָרַס בּוֹ.

כז כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִשָּׂא, כָּךְ אָסוּר לְאָרַס עַד אַחַר זְמָן זֶה; וְאַפִלּוּ נָתְנָה בְּנָהּ לִמְנִיקָה, אוֹ שֶׁגְּמָלַתְהוּ בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים חֹדֶשׁ--לֹא תִנָּשֵׂא; מֵת בְּנָהּ--מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא תַּהַרְגֶנּוּ.

כח עָבַר וְנָשָׂא מְעֻבֶּרֶת, אוֹ מְנִיקָה בְּתוֹךְ זְמָן זֶה--יוֹצִיא בְּגֶט, וְאַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן; וְאִם הָיָה יִשְׂרָאֵל, יַחְזִירָהּ אַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ שֶׁלִּמְנִיקָה. נְשָׂאָהּ וּבָרַח, וּלְאַחַר זְמָן בָּא--יֵשֵׁב עִם אִשְׁתּוֹ, וְאֵין בְּכָּךְ כְּלוּם. אֵרַס מְעֻבֶּרֶת אוֹ מְנִיקָה, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא; וְלֹא יִכְנֹס עַד אַחַר זְמָן הַיְּנִיקָה, אוֹ עַד שֶׁיָּמוּת הַוֶּלֶד.

  1. 1 [ קטנה שלא מיאנה - אם בעלה רוצה לגרשה - צריכה הימנו גט מדרבנן על קידושיה שהיו מדרבנן. קטנה עד שנעשית נערה יכולה למאן, ואם היא בת שתים עשרה ולא הביאה שתי שערות יכולה למאן. אמנם אם בעלה בא עליה לאחר שנעשית גדולה, אפילו לא הביאה סימנין, ולכאורה עדיין קטנה היא - מ"מ אינה יכולה למאן, מטעם כיון שהאשה מתקדשת בביאה, וא"כ נתקדשה לבעלה בביאה לאחרי שהגדילה, ואף שאולי קטנה היא עדיין כיון שלא הביאה סימנים - הולכים להחמיר בספק קדושי תורה ואינה יכולה למאן.  ואם רוצה לגרשה לאחר שבא עליה כשהיא נערה והביאה סימנים, אז פשוט שהיא אשתו לכל דבר וצריך גט ודאי. ואם אינו ידוע אם הביאה סימנים הרי הולכים מן התורה להחמיר כנ"ל לגבי מיאון. אבל אפילו אם נבדקה ולא מצאו לה סימנין חוששין כיון שהגיע זמן הראוי לסימנין, וצריכה גט מספק ואינה יכולה למאן. אבל אם מיאנה לאחר שנבדקה, אף שצריכה גט מספק ומיאון אינו מועיל, אם הלכה ומיאנה - תצא מזה ומזה והולד ספק ממזר משניהם. כי אף שהולכים לחומרא לגבי בעל הראשון שצריכה גט ממנו, מ"מ אנו הולכים גם לחומרא לגבי בעל השני שמא כשבא עליה הראשון לא היו לה סימנים, וממילא שלא היו קידושין של הראשון קידושין, ונמצא שהוא ספק מן התורה אולי היא אשתו של השני, ולכן אם חוזרת לראשון מבלי לקבל גט מהשני, ונולד לה ולד - הוא ספק ממזר שמא היא אשתו של שני. וכן אם נולד לה ולד מהשני הוא ספק ממזר שאולי היא אשתו של הראשון.]