001 - הִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פֵּרֶק א

הלכות חמץ ומצה יש בכללן שמונה מצוות: שלוש מצוות עשה, וחמש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) שלא לאכול חמץ ביום ארבעה עשר מחצות היום ולמעלה. (ב) להשבית שאור מארבעה עשר. (ג) שלא לאכול חמץ כל שבעה. (ד) שלא לאכול תערובת חמץ כל שבעה. (ה) שלא ייראה חמץ כל שבעה. (ו) שלא ימצא חמץ כל שבעה. (ז) לאכול מצה בלילי הפסח. (ח) לספר ביציאת מצריים באותו הלילה.

הִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פֵּרֶק א

א כָּל הָאוֹכֵל כַּזַּיִת חָמֵץ בַּפֶּסַח, מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד סוֹף יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן--בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי כָּל-אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה" (שמות יב,טו); בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה: אֶחָד הָאוֹכֵל, וְאֶחָד הַמְּמַחֶה וְשׁוֹתֶה.

ב הֶחָמֵץ בַּפֶּסַח, אָסוּר בַּהֲנָיָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ" (שמות יג,ג), לֹא יְהֶא בּוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה. וְהַמַּנִּיחַ חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲכָלוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר--בְּכָל-גְּבֻלֶךָ" (שמות יג,ז; דברים טז,ד), וְנֶאֱמָר "שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות יב,יט); וְאִסּוּר הֶחָמֵץ וְאִסּוּר הַשְּׂאוֹר שֶׁבּוֹ מְחַמְּצִין, אֶחָד הוּא.

ג אֵינוּ לוֹקֶה מִשּׁוֹם "לֹא-יֵרָאֶה" (שמות יג,ז; דברים טז,ד) וְ"לֹא יִמָּצֵא" (שמות יב,יט) אֵלָא אִם כֵּן קָנָה חָמֵץ בַּפֶּסַח, אוֹ חִמְּצוֹ--כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, וּבָא הַפֶּסַח וְלֹא בִעֲרוֹ אֵלָא הִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין--אֵינוּ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה; וּמַכִּין אוֹתוֹ, מַכַּת מַרְדּוּת.

ד חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, אָסוּר בַּהֲנָיָה לְעוֹלָם; וְדָבָר זֶה, קְנָס מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא, אֲסָרוּהוּ, וְאַפִלּוּ הִנִּיחוֹ בִּשְׁגָגָה, אוֹ בְּאֹנֶס--כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ, עַד שֶׁיֵּהָנֶה בּוֹ אַחַר הַפֶּסַח.

ה חָמֵץ שֶׁנִּתְעָרַב בְּדָבָר אַחֵר בַּפֶּסַח, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ--הֲרֵי זֶה אוֹסֵר בְּכָל שְׁהוּא. וְחָמֵץ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה--אִם נִתְעָרַב בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלוֹ אַחַר הַפֶּסַח: שֶׁלֹּא קָנְסוּ וְאָסְרוּ, אֵלָא בֶּחָמֵץ עַצְמוֹ; אֲבָל הַתַּעֲרֹבֶת מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה, לְאַחַר הַפֶּסַח.

ו אֵין חַיָּבִין כָּרֵת, אֵלָא עַל אֲכִילַת עַצְמוֹ שֶׁלֶּחָמֵץ. אֲבָל עֵרוּב חָמֵץ כְּגוֹן כֻּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶן מִדְּבָרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְעֹרָב בָּהֶן--אִם אֲכָלָן בַּפֶּסַח, לוֹקֶה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ" (שמות יב,כ). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁאָכַל כַּזַּיִת חָמֵץ בְּתוֹךְ הַתַּעֲרֹבֶת, בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--הוּא שֶׁלּוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה; אֲבָל אִם אֵין בַּתַּעֲרֹבֶת כַּזַּיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל--אִם אָכַל, אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת.

ז הָאוֹכֵל מִן הֶחָמֵץ עַצְמוֹ בַּפֶּסַח, כָּל שְׁהוּא--הֲרֵי זֶה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ" (שמות יג,ג). וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן, אֵלָא עַל כַּשֵּׁעוּר שְׁהוּא כַּזַּיִת; וְהָאוֹכֵל פָּחוּת מִכַּזַּיִת בְּמֵזִיד, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ח אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה, שְׁהוּא מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית בַּיּוֹם. וְכָל הָאוֹכֵל בִּזְמָן זֶה, לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ" (דברים טז,ג), כְּלוֹמַר עַל קָרְבַּן הַפֶּסַח: כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, בְּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה--לֹא תֹאכַל חָמֵץ מִשָּׁעָה שֶׁרְאוּיָה לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, שְׁהוּא "בֵּין הָעַרְבָּיִם" (שמות יב,ו), וְהוּא חֲצִי הַיּוֹם.

ט וְאָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל חָמֵץ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִסּוּר תּוֹרָה, וּמִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית יִהְיֶה הֶחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָה, שָׁעָה שִׁשִּׁית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וּשְׁאָר הַיּוֹם מִשְּׁבִיעִית וָמַעְלָה, מִן הַתּוֹרָה.

י שָׁעָה חֲמִישִׁית, אֵין אוֹכְלִין בָּהּ חָמֵץ--גְּזֵרָה מִשּׁוֹם יוֹם הַמְּעֻנָּן, שֶׁמֶּא יִטְעֶה בֵּין חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית. וְאֵינוּ אָסוּר בַּהֲנָיָה, בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית. לְפִיכָּךְ תּוֹלִין בָּהּ תְּרוּמָה וְלֶחֶם תּוֹדָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מֵחָמֵץ שְׁהוּא קֹדֶשׁ, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין; עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית, שׂוֹרְפִין הַכֹּל.

יא [י] הַא לָמַדְתָּ שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית; וְאֵין אוֹכְלִין בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית, אֲבָל נִהְנִין בּוֹ; וְהָאוֹכֵל בְּשָׁעָה שִׁשִּׁית, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהָאוֹכֵל מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית, לוֹקֶה