Enjoying this page?

003_Beitzah_Chapter 3_with_Bartanura

Previous Next

(א) אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב,

אֵין צָדִין דָּגִים. אַף עַל גַּב דִּשְׁחִיטָה וַאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הֵן וְהֻתְּרוּ לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב, צִידָה דָּמְיָא לִקְצִירָה, וּקְצִירָה לֹא הֻתְּרָה בְּיוֹם טוֹב. בֵּיבָרִין שֶׁל דָּגִים, הֵן בְּרֵכוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁדָּגִים מִתְגַּדְּלִים שָׁם. בֵּיבָרִים שֶׁל חַיָּה, קַרְפִּיפוֹת מֻקָּפִין גָּדֵר סָבִיב וּמְבִיאִים שָׁם חַיּוֹת וְיוֹלְדוֹת וּמִתְגַּדְּלוֹת שָׁם:

וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.

וְאֵין נוֹתְנִין. לִפְנֵי הַדָּגִים מְזוֹנוֹת, דְּאֶפְשָׁר לָהֶם בְּלֹא מְזוֹנוֹת וְאֵין מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ:

אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף

אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף. הַמּוּכָנִים מֵאֶתְמוֹל:

מִן הַבִּיבָרִין,

מִן הַבֵּיבָרִין. הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין מְחֻסָּרִים צִידָה. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָאו לְאַפְלוּגֵי אַתַּנָּא קַמָּא אָתָא, אֶלָּא לִפְרוּשֵׁי:

וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַבִּיבָרִין שָׁוִין.

זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְחֻסָּר צִידָה - אָסוּר,

כָּל הַמְּחֻסָּר צִידָה. שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְתָפְסוֹ. וְכָל דְּרָהֵיט בַּתְרֵיהּ וּמָטֵי לֵיהּ בְּחַד שְׁחִיָּה לֹא הָוֵי מְחֻסַּר צִידָה, וְאִי לֹא, הָוֵי מְחֻסַּר צִידָה:

וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר צִידָה - מֻתָּר:

(ב) מְצוּדוֹת חַיָּה וָעוֹף וְדָגִים שֶׁעֲשָׂאָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לֹא יִטּוֹל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד. חִסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, סָפֵק מוּכָן אָסוּר וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר, וּמַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחָד וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא פֵּרוֹת וְדָגִים שֶׁהוּבְאוּ בְּיוֹם טוֹב, סָפֵק נִלְקְטוּ הַיּוֹם סָפֵק מֵאֶתְמוֹל, סָפֵק נִצּוֹדוּ הַיּוֹם סָפֵק מֵאֶתְמוֹל, אֲסוּרִים. וְכָל שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם צוּרָתָן מוֹכַחַת עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן פֵּרוֹת דִּכְמוּשִׁין שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁנִּלְקְטוּ הַיּוֹם, וְכֵן דָּגִים שֶׁהֱבִיאוּם מִמָּקוֹם רָחוֹק שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁנִּצּוֹדוּ הַיּוֹם, מֻתָּרִין. וְדָבָר מוּכָן שֶׁבָּא מִחוּץ לַתְּחוּם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר לְאוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ, וּמֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר. וּפֵרוֹת אוֹ דָּגִים שֶׁנִּתְלְשׁוּ אוֹ נִצּוֹדוּ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן מֻתָּרִין לָעֶרֶב בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, חוּץ מִשְּׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהֵם אֲסוּרִים עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֵׁנִי בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּפֵרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְלְשׁוּ הַפֵּרוֹת מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְלְשׁוּ וְיָבִיאוּ אוֹתָם מִן הַמָּקוֹם שֶׁהֱבִיאוּם. וְעִיר שֶׁדַּלְתוֹתֶיהָ נְעוּלוֹת בַּלַּיְלָה צָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין לַבֹּקֶר בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ:

וּמַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד, שֶׁהֵבִיא דָגִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר, מֻתָּרִין הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ:

אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנִי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתוֹ:

(ג) בְּהֵמָה מְסֻכֶּנֶת לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה כַּזַּיִת צָלִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ כַזַּיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ.

מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. שֶׁהוּא מְזֻמָּן וּמֻפְשָׁט מֵעוֹרוֹ וְעוֹמֵד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

שְׁחָטָהּ בַּשָּׂדֶה, לֹא יְבִיאֶנָּה בַמּוֹט וּבַמּוֹטָה.

לֹא יְבִיאֶנָּה בְּמוֹט וּבְמוֹטָה. בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. מִשּׁוּם דְּאַוְשָׁא מִלְּתָא וּמְזַלְזֵל בִּכְבוֹד יוֹם טוֹב:

אֲבָל מֵבִיא בְיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים:

(ד) בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר,

בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לְבוֹר. בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְחָכָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מִבְּעוֹד יוֹם לְהַתִּירוֹ, וְנָפַל לְבוֹר בְּיוֹם טוֹב וְיָרֵא שֶׁמָּא יָמוּת שָׁם:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יֵרֵד מֻמְחֶה

יֵרֵד מֻמְחֶה. שֶׁבָּקִי לְהַבְחִין בֵּין מוּם קָבוּעַ לְמוּם עוֹבֵר:

וְיִרְאֶה,

וְיִרְאֶה. מוּם שֶׁהָיָה בּוֹ אֶתְמוֹל, אִם מוּם קָבוּעַ הוּא:

אִם יֶשׁ בּוֹ מוּם, יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט.

יַעֲלֶה וְיִשְׁחֹט. דְּמִשּׁוּם מֻקְצֶה לֵיכָּא, דְּמֵאֶתְמוֹל דַּעְתֵּיהּ עִילָּוֵיהּ:

וְאִם לָאו, לֹא יִשְׁחוֹט.

וְאִם לָאו לֹא יִשְׁחֹט. הָכִי קָאָמַר, וְאִם לָאו, דְּאוֹתוֹ מוּם שֶׁהָיָה בּוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לֹא הָיָה קָבוּעַ אֶלָּא הַיּוֹם נַעֲשָׂה בּוֹ מוּם קָבוּעַ, אֲפִלּוּ עָבַר וְהֶעֱלָהוּ לֹא יִשְׁחֹט. וְלֹא אָמְרִינַן מֵאֶתְמוֹל הֲוָה דַּעְתֵּיהּ עִילָּוֵיהּ וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַכְשָׁיו מוּם קָבוּעַ נִשְׁחָטֵיהּ, דְּהוֹאִיל וְהַמּוּם שֶׁל אֶתְמוֹל לֹא הָיָה קָבוּעַ, מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר הֲוָה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן:

אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן. לָאו מִשּׁוּם מֻקְצֶה אָסַר לֵיהּ, דְּהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מֻקְצֶה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמַּתִּירוֹ בְּיוֹם טוֹב הֲוָה לֵיהּ כִּמְתַקְּנוֹ, וְנִרְאֶה כְּדָן דִּין, דְּגָזוּר בֵּיהּ מִשּׁוּם שְׁבוּת. וְהָכִי קָאָמַר, אֵין הַתָּרָתוֹ הֶתֵּר, וְאֵינוֹ מוּכָן לִהְיוֹת כָּשֵׁר:

(ה) בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ.

בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה. בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים מַיְרֵי, כִּדְקָתָנֵי עֲלֵיהּ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמֵאת. וּבֶהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה וּטְעוּנָה קְבוּרָה, הִלְכָּךְ לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. אֲבָל בֶּהֱמַת חֻלִּין מְחַתְּכִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַכְּלָבִים. וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵאֶתְמוֹל, דְּדַעְתֵּיהּ עִילָּוָהּ, אֲבָל לֹא הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵאֶתְמוֹל אַף בֶּהֱמַת חֻלִּין לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ:

וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמָאָה.

הַחַלָּה שֶׁנִּטְמֵאת. אֵינָהּ רְאוּיָה לְכֹהֵן בְּיוֹם טוֹב, אַף לַהַסָּקָה אוֹ לְתִתָּהּ לְכַלְבּוֹ, דְּאֵין מְבַעֲרִין קָדָשִׁים מִן הָעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲכִילַת בְּהֵמָה, דִּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאֵין קָדָשִׁים טְמֵאִים מִתְבַּעֲרִים מִן הָעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב:

וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל, וְאָמְרוּ לוֹ, לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם:

(ו) אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב,

אֵין נִמְנִין. אֵין פּוֹסְקִים דָּמִים לִהְיוֹת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים בְּהֵמָה זוֹ בִּשְׁלֹשָׁה זוּזִים, זוּז לְכָל אֶחָד:

אֲבָל נִמְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.

וְשׁוֹחֲטִים וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן. לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, וְאֵין מַזְכִּירִין פִּסּוּק דָּמִים:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי

שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִשְׁקֹל בְּלִיטְרָא, דַּהֲוֵי מַעֲשֵׂה חֹל, מֻתָּר לִשְׁקֹל כְּנֶגֶד הַכְּלִי וּכְנֶגֶד הַקּוֹפִיץ, וּלְמָחָר יִרְאוּ הַקּוֹפִיץ וְהַכְּלִי כַּמָּה מִשְׁקָלוֹ:

אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיץ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מַשְׁגִּיחִין

חֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מַשְׁגִּיחִין. אֵין מְעַיְּנִין:

בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר:

בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר מִן הָעַכְבָּרִין אָסוּר לָשׂוּם אוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

(ז) אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב,

אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין. בְּרֵחַיִם אוֹ בְּמַשְׁחֶזֶת:

אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ.

אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ. דִּמְשַׁנֶּה מִדֶּרֶךְ חֹל:

לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח, שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן:

(ח) אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה.

אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. בִּכְלִי הַמְּיֻחָד לְמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד וּמוֹכֵר בּוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְיֻחָד לְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד לְמִדָּה, שֶׁכְּשֶׁיִּשָּׁבֵר זֶה שֶׁהוּא מוֹדֵד בּוֹ יַעֲמֹד זֶה תַּחְתָּיו, מֻתָּר לְמַלְאוֹתוֹ:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה,

אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יִחֲדוֹ לְכָךְ, לֹא יְמַלְּאֶנּוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב

מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. לְפִי שֶׁאֵין מוֹדְדִין בְּיוֹם טוֹב:

וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן

אַף בְּחֹל הַמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן. מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיוּ רַבִּים בָּאִים לִשְׁאֹל הֵימֶנּוּ בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵין טְרוּדִין בִּמְלָאכָה, וְהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו בַּלַּיְלָה שֶׁאֵינוֹ זְמַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פָּנוּי בַּיּוֹם:

מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת.

מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. כְּשֶׁהָיָה מוֹכֵר שֶׁמֶן הָיוּ לוֹ מִדּוֹת הַרְבֵּה, וּמְבִיאִין הַלָּקוֹחוֹת כְּלֵיהֶן וּמוֹדֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמִדָּה לְעַצְמוֹ, וּמִתְמַצּוֹת וְהוֹלְכוֹת לְתוֹךְ כְּלֵיהֶן כָּל הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ הַשֶּׁמֶן הַמֻּדְבָּק בְּשׁוּלֵי הַמִּדָּה וּבְדָפְנוֹתֶיהָ וְנִמְצָא גּוֹזֵל אֶת הַלָּקוֹחוֹת:

הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ, תֶּן לִי בֵיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: