בס"ד. ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ*
זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה' וגו'[1] ומסיים[2] לכפר על נפשותיכם. ומדייק בהמאמר דש"פ משפטים ופ' שקלים תר"פ (פר"ת)[3], דצלה"ב מהו"ע ב"פ מחצית בשקל, שאומר מחצית השקל בשקל הקודש, וכופל עוד מחצית השקל תרומה לה'. גם מהו"ע עשרים גרה השקל, שהרי צריך ליתן רק מחצית השקל. גם צלה"ב מ"ש לכפר על נפשותיכם, וכמו שממשיך ומבאר שם דענין מחצית השקל הוא לכפר על חטא העגל[4], וצלה"ב מהו מעלת מחצית השקל כ"כ שמכפר על החטא. ויש להוסיף בזה (בתור הערה בדא"פ), דחטא העגל הוא חטא כללי והוא המקור והשורש לכל החטאים ועונות ופשעים. וכדאיתא בגמרא[5] דבשעת מ"ת פסקה זוהמתן (שהטיל נחש בחוה), ואחרי חטא העגל חזרה[6]. והגם שלא חזרה לגמרי כמו שהיתה לפני זה[7], שהרי גם אחרי חטא העגל נשאר ענין הבחירה בעם ישראל, ובנו בחרת[8], בהגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופות אומות העולם[9] (וראה בגמרא שם[10] מפני מה עכו"ם מזוהמים כו'), מ"מ הרי חטא העגל הוא החטא הכללי, ועליו כתיב[11] וביום פקדי (על כל חטא) ופקדתי וכו'. ולפי זה דרוש ביאור ביותר מהי מעלת מחצית השקל שמכפר על חטא זה. והנה מתרומה זו (דמחצית השקל) קנו את הקרבנות ציבור במשך כל השנה, דענין הקרבנות עתה הוא ענין התפלה, וכמרז"ל[12] תפלות במקום קרבנות תקנום, ומזה מובן, דענין מחצית השקל ישנו ג"כ בעבודת התפלה.
ב) ולהבין כ"ז ממשיך לבאר בהמאמר[13] ענין התפלה, ומביא ע"ז מארז"ל[14] אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ויש להוסיף בזה, ע"פ מ"ש בתוס' במס' מנחות[15] שהלשון אין כו' אלא כו' בא למעט שפסול בדיעבד. וכן הוא פירוש הענין בפשטות, דאין עומדין להתפלל, היינו שאינו שייך ענין התפלה, אלא מתוך כובד ראש. ומביא ע"ז את פירוש הרב המגיד נ"ע[16] שהתפלה תהי' על הכובד שבראש, דכאשר מתפלל על החסרון לא יתפלל על החסרון שלו כ"א על החסרון שלמעלה, כי לא יש חסרון למטה שלא יש חסרון למעלה. ומבאר, דענין החסרון שלמעלה הוא כמרז"ל[17] בזמן שהאדם מצטער השכינה מה לשון אומרת כבי' קלני מראשי קלני מזרועי, דשכינה היא בחי' המלכות שיש בה עליות וירידות וכו'. וזהו"ע הכובד ראש דשכינה, וזהו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, היינו על הכובד והחסרון שבראש. ואח"כ מביא את פירוש רבינו הזקן (וכ"ה גם בד"ה אין עומדין להתפלל לכ"ק מו"ח אדמו"ר[18]) דראש קאי על נשמות ישראל. ישראל לי ראש, ובזה ישנו ענין הכובד ראש שע"י העונות, וכמ"ש[19] כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני. וזהו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, וע"י התפלה הנה לא זו בלבד שמבטל את הכובד ראש, אלא עוד זאת שנעשה שאו את ראש גו' בני ישראל גו' לגולגלותם[20] (כמבואר בלקו"ת ר"פ במדבר), שמגבי' את ראש עד לבחי' גולגלותם, שלמעלה מהראש. והוא ע"י העבודה בבירור נה"ב, שעי"ז מגבי' את הראש דנה"א, כי שרש נה"ב הוא מבחי' התוהו שקדם לתיקון, כי עשו הוא בנה הגדול[21], והאורות מרובים דתוהו מעלים את האורות דתיקון.
ג) וזהו ענין מחצית השקל, שהנתינה מלמטה היא רק מחצית[22], וכתורת הה"מ[23] עשה לך שתי חצוצרות[24], שתי חצאי צורות, שהקב"ה וכנס"י הם ב' חצאי צורות המשלימים זא"ז כביכול, וכמרז"ל[25] תמתי תאומתי. היינו, שע"י עבודתו בעשר הכחות שלו ה"ה פועל עלי' גם למעלה. ובעבודתו גופא ענין מחצית השקל הוא, שמעלה את עשר הכחות דנה"ב, ועי"ז פועל עלי' בנה"א, וכנ"ל דהאורות מרובים דתוהו מעלים את האורות דתיקון. ויש לומר, דזהו גם הקישור[26] דב' הפירושים בכובד ראש, ראש שלמעלה וראש דנשמה (נה"א). כי כשם שע"י בירור עשר כחות דנה"ב, עשר גרה, מעלים את המחצית העליון, עשר כחות דנה"א, עד"ז הוא להפי' דקאי על ראש שלמעלה, כי ע"י ש(הקב"ה עוזרו ה"ה) מעלה את עשר כחות נפשו, שהנשמה ירדה למטה, והרשות והיכולת נתונה לכל אדם[27] וכו', ועי"ז פועל עלי' כביכול גם בשכינה וכו'.
ד) ובזה יובן מה שמסיים לכפר על נפשותיכם, שעי"ז פועל תיקון של החטאים עד לחטא העגל. כי מכיון שע"י הבירורים מתעלה למקום נעלה ביותר, בחי' התוהו שקדם אל התיקון, ולמעלה מזה, במקום שיעקב הוא הבכור (וכמשל השפופרת שהטיפה הנכנסת ראשונה תצא אחרונה[28]), עד למעלה מזה, במקום ששניהם שוים, הלא אח עשו ליעקב[29], עד לבחי' אחדות הפשוטה, הרי פשוט הוא שמשם נמשך תיקון כל החסרונות והפגמים וכו'. וזהו ענין עשרים גרה הנ"ל, דאיתא בספר הבהיר[30] ע"ס מלמטלמ"ע לא ידענו מלמעלמ"ט ידענו, כי ע"י העבודה בבחי' ע"ס מלמטלמ"ע ממשיכים מבחי' לא ידענו, שלמעלה לגמרי מענין הידיעה וכו'. וזהו גם מה שזה הי' התיקון לחטא העגל, דחטא העגל הי' כאשר בושש משה לרדת גו'[31], וארז"ל[32] א"ת בושש אלא באו שש, שבאה שעה ששית, חצי היום, ולא בא, והתיקון לזה הוא ע"י העבודה דמחצית השקל דוקא[33].
ה) והנה כשם שע"י נתינת מחצית השקל הקריבו קרבנות בכל השנה, עד"ז בעבודה, שצ"ל העבודה הנ"ל בכל השנה, ובאופן של שמחה וטוב לבב, מרוב כל, היינו דתמורת זה שהי' חוסר כל יהי' מרוב כל, ולמעלה מזה, שהרי יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב[34]. אלא שמפני טעם הידוע ליוצרם הרי עכשיו אין הענינים בגלוי, ובקרוב ממש יהי' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו גו'[35]. ויה"ר שבקרוב נקיים מצות מחצית השקל בביהמ"ק השלישי, נשמות בגופים ומתוך בריאות הנכונה ובהרחבה, והקיצו ורננו שוכני עפר[36] ואהרן ומשה עמהם[37], וקהל גדול ישובו הנה[38], בקרוב ממש. **********
*) יצא לאור בשעתו, "ז' אדר, ה'תש"מ".